תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,102 בתים ,  14:01, 7 ביולי 2020
אין תקציר עריכה
*'''מהיר המלוכלך (quick & dirty)''' - בשנים האחרונות הגישה המהירה קונה לעצמה מקום מרכזי מאוד בעולם הטכנולוגיה ובייחוד באקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי. לגישה זו מקורות תפיסתיים (כמו [[פיתוח (תוכנה) אג׳ילי|הפיתוח האג׳ילי]]) ובקרב רבים מהמנהלים בעולם זה, אין כל ערך לדיון אסטרטגי, ועדיף לבנות תוצר ולבחון אותו מאשר להשקיע את הזמן הנדרש בחשיבה עליו או בתכנון התהליך.
*'''הגישה האסטרטגית''' - הגישה האסטרטגית גורסת שהבחירה באסטרטגיה הנכונה היא המתכון היחיד והבלעדי להצלחה. בתוך גישה זו נמצאות מספר גישות אסטרטגיות שונות מבחינת תוכן (למשל [[ההיסטוריה של מושג האסטרטגיה|גישת המיצוב מול גישת העיצוב]]) אבל הן חולקות הנחת יסוד זהה: הקדימות של התהליך המודע של האסטרטגיה על פני כל תהליך אחר בארגון. אסטרטגיה היא ללא ספק חלק חשוב בהצלחה, אבל הגישה הזו עשויה להכשיל ארגונים כאשר המעבר משלב הגיבוש של האסטרטגיה לשלב התכנון והמימוש לא מתקיים, או כאשר יש קושי להתנסות, לפתח ידע בהתאם, ולמדוד את התוצאות כדי להתאים את האסטרטגיה למציאות.
 
באופן דומה לאמור, בארגונים כיום יש חלוקה פרופסיונאלית, שתואמת את המבנה הזה, ובהעדר אינטגרציה עלולה לפגוע בארגון:
 
* '''אנשי העיצוב''' - יש מקצועות שיושבים בהגדרתם במרחב העמום-חשיבתי, דוגמת יועצים ארגוניים, HR וכד׳. כאשר מרחבים אלו אינם מחוברים לליבה העסקית (שרובה בעשיה) הם הופכים ללא רלוונטיים.
* '''אנשי התכנון''' - מנהלי הפרוייקטים נוטים לקדם מאוד חשיבה תכנונית במערכת. בהיעדר חשיבה עיצובית-אסטרטגית הם עלולים להוביל את הארגון ליעדים הלא נכונים.
* '''אנשי ההתנסות''' - בארגונים רבים, ובייחוד בארגונים מוטי פיתוח (בין אם בעולמות רכים ובין אם בעולמות טכנולוגיים) יש גורמים רבים שרצים לקדם התנסויות שמעניינות ומרגשות אותם, אבל לא קשורות בהכרח לאיזור העניין האסטרטגי של הארגון. ללא חיבור דו כיווני למרחב העיצוב ההתנסויות האלו עלולות לרדת לטמיון. הדו כיווניות כאן נועדה לייצר היגיון ומשמעות למתנסים וכן להזין את מרחב העיצוב בכיווני חשיבה חדשים. באופן דומה, ללא חיבור למרחב הבקרה, הריגוש של התנסויות חדשות עלול לא להתרגם בסופו של דבר לערך ממשי וברור.
* '''אנשי הבקרה''' - מנהל הכספים, אנשי הנתונים, וחלק מן המהנדסים בארגון רואים בבקרה את כל מהות העשיה. כאשר המרחב הזה הופך מרכזי מדי, ניהול התקציב או ניהול המדדים המדוייקים הופך לניהול העסקי כולו, והעסק מאבד את יכולת הלמידה שלו.
ההשראה לשימוש בנושא ה-Sense שאובה משלבי הפעולה ב[[מסגרת קינפין]], שעומדת על ההבדל בין sense כיצירת משמעות ו-sense כחישה או חוש.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/9481"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.