הבדלים בין גרסאות בדף "בעיה סוררת (Wicked Problem)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בעיה סוררת''' (מאנגלית: '''wicked problem''', לעתים מתורגמת גם כ'''בעיה נבזית''') הוא תיאור לבעיה שהנסיונות לפתור אותה לאורך זמן אינם מצליחים ואף יוצרים בעיות חדשות. מערכות מורכבות נוטות לייצר בעיות מסוג זה, ולכן ההתמודדות איתן מחייבת [[חשיבה מערכתית]] שיטתית וכן התנסות בהתערבויות ממוקדות תוך בחינה מתמדת של השלכות ההתערבות. | '''בעיה סוררת''' (מאנגלית: '''wicked problem''', לעתים מתורגמת גם כ'''בעיה נבזית''') הוא תיאור לבעיה שהנסיונות לפתור אותה לאורך זמן אינם מצליחים ואף יוצרים בעיות חדשות. מערכות מורכבות נוטות לייצר בעיות מסוג זה, ולכן ההתמודדות איתן מחייבת [[חשיבה מערכתית]] שיטתית וכן התנסות בהתערבויות ממוקדות תוך בחינה מתמדת של השלכות ההתערבות. | ||
| + | |||
| + | התופעה של בעיות סוררות נובעת הן מהאופי הדינמי והחמקמק של מערכות סבוכות וכן מהקושי שלנו כפרטים וכחברה להבין ולהגיע להסכמה. השילוב בין ההיבטים בין שני ההיבטים הללו (הדינמיות החברתית והעמימות הקוגניטיבית) הופך את הבעיות הסוררות לכאלו שיש ל | ||
==ההיסטוריה של המושג== | ==ההיסטוריה של המושג== | ||
| − | ה[[מושג]] צמח בעולמות המדיניות הציבורית אולם כיום נוכח במרחבים נוספים בתוכם התחומים של מנהל עסקים, כלכלה, אקולוגיה ועוד. הרעיון של בעיות סוררות הוצג לראשונה על ידי צ׳ארלס ווסט צ׳רצ׳מן, חוקר מערכות ופילוסוף אמריקאי, בסוף שנות ה-60, ופותח על ידי צמד החוקרים הורסט ריטל ומלווין וובר | + | ה[[מושג]] צמח בעולמות המדיניות הציבורית אולם כיום נוכח במרחבים נוספים בתוכם התחומים של מנהל עסקים, כלכלה, אקולוגיה ועוד. הרעיון של בעיות סוררות הוצג לראשונה על ידי צ׳ארלס ווסט צ׳רצ׳מן, חוקר מערכות ופילוסוף אמריקאי, בסוף שנות ה-60, ופותח בהמשך על ידי צמד החוקרים הורסט ריטל ומלווין (מל) וובר. האחרונים העמיקו את ההבחנה במאמר העוסק בבעיתיות שבהפעלה של כלים מעולם התכנון, ההנדסה והמדע המדוייק על אתגרים ציבוריים. תקציר המאמר שלהם מסכם את עיקרי טענותיהם: <blockquote>החיפוש אחר בסיס מדעי להתמודדות עם בעיות מתחומי המדיניות הציבורית נועד לכשלון בשל הטבע של הבעיות הללו. מדובר בעיות ״סוררות״ ואילו המדע התפתח כדי להתמודד עם בעיות ״מאולפות״ (tame). למעשה, לא ניתן להגדיר ולתאר באופן תחום בעיות מדיניות. יתרה מכך, בחברה פלורליסטית אין שום היבט שהוא בגדר טוב משותף שאין אודותיו עוררין; אין הגדרה אובייקטיבית של זכויות; מהלכי מדיניות אשר נועדה לספק מענה לבעיות חברתיות אינם יכולים להיות בגדר נכון או לא נכון; ואין משמעות לדיבור בדבר ״פתרון אופטימלי״ לבעיות אלו... גרוע מכך - אין בנמצא פתרונות במובן של תשובות החלטיות.<ref>Rittel, H.W.J., Webber, M.M. [https://web.archive.org/web/20070930021510/http://www.uctc.net/mwebber/Rittel+Webber+Dilemmas+General_Theory_of_Planning.pdf Dilemmas in a general theory of planning.] Policy Sci 4, 155–169 (1973). מתוך תקציר המאמר. </ref></blockquote><br /> |
| + | |||
| + | === עשר הסיבות לפי וובר וריטל להופעת בעיות סוררות באתגרים ציבוריים === | ||
| + | '''המאמר של טוען כי תחום המדיניות הציבורית מבקש להתבסס על מקצוענות אובייקטיבית, על כלים מדעיים והנדסיים, אולם כושל מאחר וסוג האתגרים שהוא מתמוודד איתם אינם מאותו הסוג שמדע והנדסה נועדו להתמודד איתם'''. ברקע לכך 10 סיבות מרכזיות המאפיינות בעיות סוררות: | ||
| − | # לא ניתן לייצר הגדרה פורמלית ומוסכמת של מהות הבעיה (ההגדרה של בעיות נבזיות היא בעצמה בעיה נבזית). | + | #'''לא ניתן לייצר הגדרה פורמלית ומוסכמת של מהות הבעיה (ההגדרה של בעיות נבזיות היא בעצמה בעיה נבזית)''' - בניגוד לבעיות שהמדע וההנדסה מיטיב להתמודד עימן, שהן בעיות שיש אודותיהן הגדרה פורמלית מוסכמת וכן מידע המבהיר את אופי הבעיה, בעיות סוררות הן כאלו שההגדרה של הבעיה והמידע אודותיה שלובים אלו באלו. כלומר, הגדרת הבעיה היא זו שבתורה תוביל לאיסוף המידע ולא להפך. מאחר והבעיה הסוררת היא למעשה הפער בין המצב הקיים לבין המצב הרצוי (הפתרון) פירמול של הבעיה יחייב לחולל את כל הפתרונות האפשריים (מה שכמובן לא ניתן לעשות). |
| − | # אין נקודת עצירה | + | #'''אין נקודת עצירה''' - בניגוד לבעיות ״מאולפות״ בהן ברור מתי הבעיה נפתרה, בעיות סוררות הן מתמשכות ואין שום רגע שניתן להגדיר אותו כמצב עצירה מוחלט. למשל, אם הבעיה שלנו היא לדאוג לאספקת מים לשכונה, מרגע שתשתית המים עובדת הגענו לנקודת עצירה. לעומת זאת, לא יכולה להיות שום נקודת עצירה למול האתגרים של צמצום הפשיעה. |
| − | # הפתרונות לבעיות סוררות אינם מהסוג של ״נכון/לא נכון״ אלא | + | #'''הפתרונות לבעיות סוררות אינם מהסוג של ״נכון/לא נכון״ אלא במונחים של טוב או רע''' - בעוד שבעיות מאולפות נשמעות לביטוי נכון/לא נכון (בהיבט המדעי) או עובד/לא עובד (במובן ההנדסי), בעיות סוררות נוגעות בהיבטים ערכיים עמוקים של החיים המשותפים שלנו, ולכן הן מתבטאות במונחים של טוב או רע או בהיבטים של ״יותר טוב״ או ״גרוע יותר״. |
| − | # אין מדד מיידי וגם לא מדד סופי לבחינת הפתרונות המוצעים | + | #'''אין מדד מיידי וגם לא מדד סופי לבחינת הפתרונות המוצעים''' - בעיות מדעיות או הנדסיות מצויות תחת שיפוט ושליטה מלאה של של קבוצה מצומצת של מעורבים אשר מסוגלים לייצר שיפוט בהיר, מוסכם ובזמן רלוונטי לפתרון המוצע. לעומת זאת, מענים לבעיות סוררות מייצרים אדוות של השלכות משנה כך שמוערבים יותר ויותר מושפעים. הדינמיקה הזו לא מאפשר לייצר מדד ברור לשיפוט הפתרון מאשר ואין גבול להשפעות המשנה של ההתערבות הנבחנת. |
| − | # כל פתרון הוא בגדר "פעולה חד-פעמית"; מאחר שלא קיימת הזדמנות ללמוד בדרך של ניסוי וטעייה, כל מהלך הוא בעל השפעה | + | #'''כל פתרון הוא בגדר "פעולה חד-פעמית"; מאחר שלא קיימת הזדמנות ללמוד בדרך של ניסוי וטעייה, כל מהלך הוא בעל השפעה מכרעת''' - למעשה בעולם של בעיות סוררות אין תנאי מעבדה המאפשרים לאתחל את תנאי הניסוי. כל פעולה שהוצאנו לפועל מייצרת השפעות שלא ניתן לגלגל לאחור, ואין מרחב שבו ניתן להתנסות ללא סיכונים. בשל כך לא ניתן להגיע לביסוס של פתרונות מוכחים לבעיות. |
| − | # אין בנמצא סט סגור של פתרונות אפשריים, וכן לא סט של פעולות שמותר לשלב בתכנית | + | #'''אין בנמצא סט סגור של פתרונות אפשריים, וכן לא סט של פעולות שמותר לשלב בתכנית''' - במציאות מאולפת יש לרוב מספר סגור של מהלכים אפשריים. במשחק שחמט, למשל, יש מספר רב של מהלכים אפשריים אך מדובר בסך סופי. לעומת זאת, בהתמודדות עם בעיות סוררות קיים פוטנציאל אינסופי של פתרונות אפשריים, ו״כל דבר הולך״. ריטל וובר מדגימים את התופעה בעזרת דיון בהתמודדות עם פשיעה - ניתן לטעון שיש שיטור יתר, או שיטור מופחת, שיש צורך ביותר חינוך או ברשויות רווחה אפקטיביות יותר - ולא ניתן לסתור אף אחת מן האפשרויות האלו. |
| − | # כל בעייה היא במהותה ייחודית | + | #'''כל בעייה היא במהותה ייחודית''' - למרות שיש היבטים דומים בין בעיות, יש תמיד היבטים עמוקים המבחינים בין מופעים של בעיות דומות באופן שלא מאפשר לקיים היסק מפתרון של אתגר אחד על משנהו. |
| − | # ניתן להציג כל בעיה כסימפטום של בעיה אחרת | + | #'''ניתן להציג כל בעיה כסימפטום של בעיה אחרת''' - ניתן להפשיט או להכליל כל בעיה ולהציג אותה כסימפטום של בעיה עמוקה יותר. במובן זה, ברור שלא נרצה להתמודד עם הסמפטום אלא עם בעיות היסוד. אלא שמציאות זו מקשה מאוד על מציאת הקשר בין הבעיה במופעים המיידיים שלה, למענה בו יש לנקוט. |
| − | # ניתן להסביר את הקיום של פער בין הרצוי והמצוי במספר רב של דרכים. הבחירה בתיאור מסויים מכריעה גם את טבע המענה לבעיה | + | #'''ניתן להסביר את הקיום של פער בין הרצוי והמצוי במספר רב של דרכים. הבחירה בתיאור מסויים מכריעה גם את טבע המענה לבעיה''' - מאחר ומהות הבעיה היא הפער בין הרצוי למצוי, אופן התיאור של הבעיה גוזר על המענה שנבקש להחיל עליה. מאחר וניתן להסביר את הפער במספר רב של דרכים, תמיד יעמדו אפשרויות רבות מדי למענה הנדרש. |
| − | # למתכנן אין את הרשות לטעות <br /> | + | #'''למתכנן אין את הרשות לטעות''' - בניגוד למדען או למהנדס, ההתנסות של המתכנן הציבורי משפיעה באופן ישיר על המושג הבחינה שלנו. כלומר, התצפית האסטרונומית אינה משפיעה על מהלך הכוכבים, אבל הבחינה של כלי מדיניות מסויים כבר משפיעה באופן ישיר על המציאות ובאופן שלא ניתן להשיב בחזרה. בשל כך, הציבור לא מרשה למתכנן מרחב אמיתי של ניסוי וטעיה, באותו אופן שהוא קיים אצל אנשי המדע. <br /> |
{{דוגמא|כותרת=|תוכן=התמודדות עם עוני היא סוגיה המעסיקה את מדינות הרווחה כבר למעלה ממאה, ללא פתרון ראוי. הסיבות לעוני מצויות במחלוקת (האם מדובר באתגר חינוכי, תעסוקתי, או אולי תרבותי ואפילו בריאותי?). גם המענים שסופקו לאורך השנים אינם מספקים בפועל פתרון לבעיה שממשיכה להיות אקוטית במדינות רבות בעולם. רבים מהמהלכים שמדינות ניסו להוביל למיגור העוני הובילו לתוצאות הפוכות לגמרי מאלו שאליהן התכוון המתכנן.}} | {{דוגמא|כותרת=|תוכן=התמודדות עם עוני היא סוגיה המעסיקה את מדינות הרווחה כבר למעלה ממאה, ללא פתרון ראוי. הסיבות לעוני מצויות במחלוקת (האם מדובר באתגר חינוכי, תעסוקתי, או אולי תרבותי ואפילו בריאותי?). גם המענים שסופקו לאורך השנים אינם מספקים בפועל פתרון לבעיה שממשיכה להיות אקוטית במדינות רבות בעולם. רבים מהמהלכים שמדינות ניסו להוביל למיגור העוני הובילו לתוצאות הפוכות לגמרי מאלו שאליהן התכוון המתכנן.}} | ||
| שורה 22: | שורה 27: | ||
==למה אנחנו חווים בעיות סוררות?== | ==למה אנחנו חווים בעיות סוררות?== | ||
| − | == מדוע בעיות מסוג זה נוכחות בעיקר באתגרי מדיניות ציבורית? == | + | ==מדוע בעיות מסוג זה נוכחות בעיקר באתגרי מדיניות ציבורית?== |
==מה נוכל לעשות בהתמודדות עם בעיות סוררות?== | ==מה נוכל לעשות בהתמודדות עם בעיות סוררות?== | ||
| שורה 28: | שורה 33: | ||
*[[אתגר הסתגלותי]] | *[[אתגר הסתגלותי]] | ||
| + | *הפרק ״How the Wicked World Was Made״ מתוך ספרו של דיוויד אפשטיין Range. | ||
{{הערות}} | {{הערות}} | ||
[[קטגוריה:מושגים]] | [[קטגוריה:מושגים]] | ||
[[קטגוריה:חשיבה מערכתית]] | [[קטגוריה:חשיבה מערכתית]] | ||
גרסה מ־00:34, 30 במרץ 2021
בעיה סוררת (מאנגלית: wicked problem, לעתים מתורגמת גם כבעיה נבזית) הוא תיאור לבעיה שהנסיונות לפתור אותה לאורך זמן אינם מצליחים ואף יוצרים בעיות חדשות. מערכות מורכבות נוטות לייצר בעיות מסוג זה, ולכן ההתמודדות איתן מחייבת חשיבה מערכתית שיטתית וכן התנסות בהתערבויות ממוקדות תוך בחינה מתמדת של השלכות ההתערבות.
התופעה של בעיות סוררות נובעת הן מהאופי הדינמי והחמקמק של מערכות סבוכות וכן מהקושי שלנו כפרטים וכחברה להבין ולהגיע להסכמה. השילוב בין ההיבטים בין שני ההיבטים הללו (הדינמיות החברתית והעמימות הקוגניטיבית) הופך את הבעיות הסוררות לכאלו שיש ל
ההיסטוריה של המושג
המושג צמח בעולמות המדיניות הציבורית אולם כיום נוכח במרחבים נוספים בתוכם התחומים של מנהל עסקים, כלכלה, אקולוגיה ועוד. הרעיון של בעיות סוררות הוצג לראשונה על ידי צ׳ארלס ווסט צ׳רצ׳מן, חוקר מערכות ופילוסוף אמריקאי, בסוף שנות ה-60, ופותח בהמשך על ידי צמד החוקרים הורסט ריטל ומלווין (מל) וובר. האחרונים העמיקו את ההבחנה במאמר העוסק בבעיתיות שבהפעלה של כלים מעולם התכנון, ההנדסה והמדע המדוייק על אתגרים ציבוריים. תקציר המאמר שלהם מסכם את עיקרי טענותיהם:
החיפוש אחר בסיס מדעי להתמודדות עם בעיות מתחומי המדיניות הציבורית נועד לכשלון בשל הטבע של הבעיות הללו. מדובר בעיות ״סוררות״ ואילו המדע התפתח כדי להתמודד עם בעיות ״מאולפות״ (tame). למעשה, לא ניתן להגדיר ולתאר באופן תחום בעיות מדיניות. יתרה מכך, בחברה פלורליסטית אין שום היבט שהוא בגדר טוב משותף שאין אודותיו עוררין; אין הגדרה אובייקטיבית של זכויות; מהלכי מדיניות אשר נועדה לספק מענה לבעיות חברתיות אינם יכולים להיות בגדר נכון או לא נכון; ואין משמעות לדיבור בדבר ״פתרון אופטימלי״ לבעיות אלו... גרוע מכך - אין בנמצא פתרונות במובן של תשובות החלטיות.[1]
עשר הסיבות לפי וובר וריטל להופעת בעיות סוררות באתגרים ציבוריים
המאמר של טוען כי תחום המדיניות הציבורית מבקש להתבסס על מקצוענות אובייקטיבית, על כלים מדעיים והנדסיים, אולם כושל מאחר וסוג האתגרים שהוא מתמוודד איתם אינם מאותו הסוג שמדע והנדסה נועדו להתמודד איתם. ברקע לכך 10 סיבות מרכזיות המאפיינות בעיות סוררות:
- לא ניתן לייצר הגדרה פורמלית ומוסכמת של מהות הבעיה (ההגדרה של בעיות נבזיות היא בעצמה בעיה נבזית) - בניגוד לבעיות שהמדע וההנדסה מיטיב להתמודד עימן, שהן בעיות שיש אודותיהן הגדרה פורמלית מוסכמת וכן מידע המבהיר את אופי הבעיה, בעיות סוררות הן כאלו שההגדרה של הבעיה והמידע אודותיה שלובים אלו באלו. כלומר, הגדרת הבעיה היא זו שבתורה תוביל לאיסוף המידע ולא להפך. מאחר והבעיה הסוררת היא למעשה הפער בין המצב הקיים לבין המצב הרצוי (הפתרון) פירמול של הבעיה יחייב לחולל את כל הפתרונות האפשריים (מה שכמובן לא ניתן לעשות).
- אין נקודת עצירה - בניגוד לבעיות ״מאולפות״ בהן ברור מתי הבעיה נפתרה, בעיות סוררות הן מתמשכות ואין שום רגע שניתן להגדיר אותו כמצב עצירה מוחלט. למשל, אם הבעיה שלנו היא לדאוג לאספקת מים לשכונה, מרגע שתשתית המים עובדת הגענו לנקודת עצירה. לעומת זאת, לא יכולה להיות שום נקודת עצירה למול האתגרים של צמצום הפשיעה.
- הפתרונות לבעיות סוררות אינם מהסוג של ״נכון/לא נכון״ אלא במונחים של טוב או רע - בעוד שבעיות מאולפות נשמעות לביטוי נכון/לא נכון (בהיבט המדעי) או עובד/לא עובד (במובן ההנדסי), בעיות סוררות נוגעות בהיבטים ערכיים עמוקים של החיים המשותפים שלנו, ולכן הן מתבטאות במונחים של טוב או רע או בהיבטים של ״יותר טוב״ או ״גרוע יותר״.
- אין מדד מיידי וגם לא מדד סופי לבחינת הפתרונות המוצעים - בעיות מדעיות או הנדסיות מצויות תחת שיפוט ושליטה מלאה של של קבוצה מצומצת של מעורבים אשר מסוגלים לייצר שיפוט בהיר, מוסכם ובזמן רלוונטי לפתרון המוצע. לעומת זאת, מענים לבעיות סוררות מייצרים אדוות של השלכות משנה כך שמוערבים יותר ויותר מושפעים. הדינמיקה הזו לא מאפשר לייצר מדד ברור לשיפוט הפתרון מאשר ואין גבול להשפעות המשנה של ההתערבות הנבחנת.
- כל פתרון הוא בגדר "פעולה חד-פעמית"; מאחר שלא קיימת הזדמנות ללמוד בדרך של ניסוי וטעייה, כל מהלך הוא בעל השפעה מכרעת - למעשה בעולם של בעיות סוררות אין תנאי מעבדה המאפשרים לאתחל את תנאי הניסוי. כל פעולה שהוצאנו לפועל מייצרת השפעות שלא ניתן לגלגל לאחור, ואין מרחב שבו ניתן להתנסות ללא סיכונים. בשל כך לא ניתן להגיע לביסוס של פתרונות מוכחים לבעיות.
- אין בנמצא סט סגור של פתרונות אפשריים, וכן לא סט של פעולות שמותר לשלב בתכנית - במציאות מאולפת יש לרוב מספר סגור של מהלכים אפשריים. במשחק שחמט, למשל, יש מספר רב של מהלכים אפשריים אך מדובר בסך סופי. לעומת זאת, בהתמודדות עם בעיות סוררות קיים פוטנציאל אינסופי של פתרונות אפשריים, ו״כל דבר הולך״. ריטל וובר מדגימים את התופעה בעזרת דיון בהתמודדות עם פשיעה - ניתן לטעון שיש שיטור יתר, או שיטור מופחת, שיש צורך ביותר חינוך או ברשויות רווחה אפקטיביות יותר - ולא ניתן לסתור אף אחת מן האפשרויות האלו.
- כל בעייה היא במהותה ייחודית - למרות שיש היבטים דומים בין בעיות, יש תמיד היבטים עמוקים המבחינים בין מופעים של בעיות דומות באופן שלא מאפשר לקיים היסק מפתרון של אתגר אחד על משנהו.
- ניתן להציג כל בעיה כסימפטום של בעיה אחרת - ניתן להפשיט או להכליל כל בעיה ולהציג אותה כסימפטום של בעיה עמוקה יותר. במובן זה, ברור שלא נרצה להתמודד עם הסמפטום אלא עם בעיות היסוד. אלא שמציאות זו מקשה מאוד על מציאת הקשר בין הבעיה במופעים המיידיים שלה, למענה בו יש לנקוט.
- ניתן להסביר את הקיום של פער בין הרצוי והמצוי במספר רב של דרכים. הבחירה בתיאור מסויים מכריעה גם את טבע המענה לבעיה - מאחר ומהות הבעיה היא הפער בין הרצוי למצוי, אופן התיאור של הבעיה גוזר על המענה שנבקש להחיל עליה. מאחר וניתן להסביר את הפער במספר רב של דרכים, תמיד יעמדו אפשרויות רבות מדי למענה הנדרש.
- למתכנן אין את הרשות לטעות - בניגוד למדען או למהנדס, ההתנסות של המתכנן הציבורי משפיעה באופן ישיר על המושג הבחינה שלנו. כלומר, התצפית האסטרונומית אינה משפיעה על מהלך הכוכבים, אבל הבחינה של כלי מדיניות מסויים כבר משפיעה באופן ישיר על המציאות ובאופן שלא ניתן להשיב בחזרה. בשל כך, הציבור לא מרשה למתכנן מרחב אמיתי של ניסוי וטעיה, באותו אופן שהוא קיים אצל אנשי המדע.
דוגמה
התמודדות עם עוני היא סוגיה המעסיקה את מדינות הרווחה כבר למעלה ממאה, ללא פתרון ראוי. הסיבות לעוני מצויות במחלוקת (האם מדובר באתגר חינוכי, תעסוקתי, או אולי תרבותי ואפילו בריאותי?). גם המענים שסופקו לאורך השנים אינם מספקים בפועל פתרון לבעיה שממשיכה להיות אקוטית במדינות רבות בעולם. רבים מהמהלכים שמדינות ניסו להוביל למיגור העוני הובילו לתוצאות הפוכות לגמרי מאלו שאליהן התכוון המתכנן.
מאפיינים של בעיות סוררות
- השקעה של משאבים רבים ללא שינוי משמעותי בתוצאות
למה אנחנו חווים בעיות סוררות?
מדוע בעיות מסוג זה נוכחות בעיקר באתגרי מדיניות ציבורית?
מה נוכל לעשות בהתמודדות עם בעיות סוררות?
לקריאה נוספת
- אתגר הסתגלותי
- הפרק ״How the Wicked World Was Made״ מתוך ספרו של דיוויד אפשטיין Range.
הערות שוליים
- ↑ Rittel, H.W.J., Webber, M.M. Dilemmas in a general theory of planning. Policy Sci 4, 155–169 (1973). מתוך תקציר המאמר.