הבדלים בין גרסאות בדף "למידה בסיסית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
מושג הלמידה הבסיסית נדון לראשונה בספרו של ד"ר [[צבי לניר]] "ההפתעה הבסיסית", במענה לסוג הלמידה הנדרש לנוכח מצב של [[פער רלוונטיות]]. על פי לניר, הלמידה הבסיסית הינה השלב הקריטי והאחרון בתיאור [[פער רלוונטיות#שלבים בהתפתחות פער הרלוונטיות|שלבי ההתפתחות של פער הרלוונטיות]]. בתיאור זה, הלמידה הבסיסית (''fundamental learning'') ניצבת אל מול הלמידה המצבית (''incremental learning'') המסיקה דבר מתוך דבר ובשל כך איננה מאפשרת לנוע לכיוון חדש לגמרי כפי שנדרש במצבים אלו. | מושג הלמידה הבסיסית נדון לראשונה בספרו של ד"ר [[צבי לניר]] "ההפתעה הבסיסית", במענה לסוג הלמידה הנדרש לנוכח מצב של [[פער רלוונטיות]]. על פי לניר, הלמידה הבסיסית הינה השלב הקריטי והאחרון בתיאור [[פער רלוונטיות#שלבים בהתפתחות פער הרלוונטיות|שלבי ההתפתחות של פער הרלוונטיות]]. בתיאור זה, הלמידה הבסיסית (''fundamental learning'') ניצבת אל מול הלמידה המצבית (''incremental learning'') המסיקה דבר מתוך דבר ובשל כך איננה מאפשרת לנוע לכיוון חדש לגמרי כפי שנדרש במצבים אלו. | ||
| − | יחד עם זאת, מבחינת [[דואלוג]], הלמידה הבסיסית היא מצב מתמשך הנובע מתוך תרבות ארגונית המאפשרת לגורמים הפועלים בארגון בחינה, ניסוי וטעיה ומתוך כך שימור של רלוונטיות לאור סביבה משתנה | + | יחד עם זאת, מבחינת [[דואלוג]], הלמידה הבסיסית היא מצב מתמשך הנובע מתוך תרבות ארגונית המאפשרת לגורמים הפועלים בארגון בחינה, ניסוי וטעיה ומתוך כך שימור של רלוונטיות לאור סביבה משתנה. |
==התנאים ליצירת למידה בסיסית== | ==התנאים ליצירת למידה בסיסית== | ||
| − | + | בכל ארגון קיימים תנאים ליצירת למידה בסיסית באופן מתמיד, מתוך מודעות מתמדת ל[[מרחב ההכחשה]], [[המשגה]] של המציאות ותהליכי העבודה. לשם כך יש צורך בתמהיל נכון של [[ניסוי|ניסויים]] תפיסתיים ומעשיים ההופך את הארגון לכדי [[מעבדה דואלוגית]]: | |
| − | *''' | + | *'''יצירת תווך צלול''' - עבודה מתמדת להעלאת המודעות למנגנוני ההגנה האישיים והארגוניים מאפשרת לאורך זמן פריצה של [[מרחב ההכחשה]]. אחד הכלים המרכזיים לפיתוח מודעות זו הינה '''[[פרובלמטיזציה]]''' - ערעור של המובן מאליו בארגון. |
| − | *'''נכונות לפרוץ את | + | *'''נכונות לפרוץ את דפוסי העבודה הקיימים''' - המודעות לפער איננה מהווה בהכרח גם נכונות לנוע הלאה לפיתוח גישות חדשות. כדי לעשות זאת יש צורך בהעזה ארגונית. התמודדות עם החרדה מכניסה לתוך ה[[ערפל]] מאפשרת פיתוח דרכי פעולה וחשיבה חדשות לגמרי שמייצרות לבסוף [[אסטרטגיה]] ארגונית רלוונטית. |
| − | *'''מרחב התנסות וחיכוך''' - גישה חדשה חייבת להתבטא במרחב פעולה ממשי, שבו מושגים, רעיונות ותפיסות מקבלים ביטוי מעשי המשפיע בחזרה על התפיסה. | + | *'''מרחב [[התמרה]] פורה''' - כדי להיות מסוגל לחשוב אחרת על המציאות יש צורך במיצוי משאבי [[חכמה|הידע והחשיבה]] הקיימים אך אינם באים לידי ביטוי מאחר ומסווגים כ'לא רלוונטיים'. האלטרנטיבות שגישות אחרות מספקות יעזרו לנו להבין טוב יותר אותנו, את סביבתנו ואת אפשרויות הפעולה הקיימות בפנינו. |
| − | + | *'''מרחב התנסות וחיכוך''' - גישה חדשה חייבת להתבטא במרחב פעולה ממשי, שבו מושגים, רעיונות ותפיסות מקבלים ביטוי מעשי המשפיע בחזרה על התפיסה. | |
| + | {{דוגמא|מנהיגותו של [[wiki:רבן יוחנן בן זכאי|רבן יוחנן בן זכאי]] כפי שהיא מתוארת במדרשי החורבן<ref>תלמוד בבלי, מסכת גיטין, נו א-ב</ref> מאפשרת לו לפרוץ את החומות הסימבוליות והממשיות של ירושלים הנצורה. מתוך כך הוא יכול להתחיל תהליך של למידה בסיסית ארוכה של היהדות לאחר חורבן בית המקדש שראשיתה בבקשתו - תן לי את יבנה וחכמיה.}} | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | * [[למידה בסיסית]] | ||
| + | * [http://praxis.co.il/download/Fundamental_Surprise.do תופעת ההפתעה הבסיסית]- ד"ר צבי לניר. | ||
| + | * [http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc פער הרלוונטיות]- ד"ר צבי לניר. | ||
| + | * '''הפתעה בסיסית - מודיעין במשבר''', צבי לניר, הקיבוץ המאוחד, 1983. | ||
| + | * {{#l:על מה חרבה הארץ - הפתעה בסיסית ונרטיב - ממוקד.pdf|מצגת על ההפתעה הבסיסית כפי שהיא מתבטאת במדרשים על חורבן בית שני|right}} | ||
[[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]] | [[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]] | ||
[[קטגוריה:פיתוח ידע]] | [[קטגוריה:פיתוח ידע]] | ||
| + | ==הערות== | ||
| + | <refernces> | ||
גרסה מ־17:36, 7 במאי 2014
למידה בסיסית היא שלב הכרחי בהתמודדות עם פער רלוונטיות (שחיקה של ההלימה בין האופן שבו ארגון תופס את המציאות לבין סביבת הארגון המשתנה). למעשה, הלמידה הבסיסית היא הביטוי המדוייק ביותר של מושג פיתוח הידע. הלמידה הבסיסית היא תהליך שבו נוצרת פרדיגמה חדשה להתבוננות על המציאות ולפעולה בתוכה.
מקורות המושג
מושג הלמידה הבסיסית נדון לראשונה בספרו של ד"ר צבי לניר "ההפתעה הבסיסית", במענה לסוג הלמידה הנדרש לנוכח מצב של פער רלוונטיות. על פי לניר, הלמידה הבסיסית הינה השלב הקריטי והאחרון בתיאור שלבי ההתפתחות של פער הרלוונטיות. בתיאור זה, הלמידה הבסיסית (fundamental learning) ניצבת אל מול הלמידה המצבית (incremental learning) המסיקה דבר מתוך דבר ובשל כך איננה מאפשרת לנוע לכיוון חדש לגמרי כפי שנדרש במצבים אלו.
יחד עם זאת, מבחינת דואלוג, הלמידה הבסיסית היא מצב מתמשך הנובע מתוך תרבות ארגונית המאפשרת לגורמים הפועלים בארגון בחינה, ניסוי וטעיה ומתוך כך שימור של רלוונטיות לאור סביבה משתנה.
התנאים ליצירת למידה בסיסית
בכל ארגון קיימים תנאים ליצירת למידה בסיסית באופן מתמיד, מתוך מודעות מתמדת למרחב ההכחשה, המשגה של המציאות ותהליכי העבודה. לשם כך יש צורך בתמהיל נכון של ניסויים תפיסתיים ומעשיים ההופך את הארגון לכדי מעבדה דואלוגית:
- יצירת תווך צלול - עבודה מתמדת להעלאת המודעות למנגנוני ההגנה האישיים והארגוניים מאפשרת לאורך זמן פריצה של מרחב ההכחשה. אחד הכלים המרכזיים לפיתוח מודעות זו הינה פרובלמטיזציה - ערעור של המובן מאליו בארגון.
- נכונות לפרוץ את דפוסי העבודה הקיימים - המודעות לפער איננה מהווה בהכרח גם נכונות לנוע הלאה לפיתוח גישות חדשות. כדי לעשות זאת יש צורך בהעזה ארגונית. התמודדות עם החרדה מכניסה לתוך הערפל מאפשרת פיתוח דרכי פעולה וחשיבה חדשות לגמרי שמייצרות לבסוף אסטרטגיה ארגונית רלוונטית.
- מרחב התמרה פורה - כדי להיות מסוגל לחשוב אחרת על המציאות יש צורך במיצוי משאבי הידע והחשיבה הקיימים אך אינם באים לידי ביטוי מאחר ומסווגים כ'לא רלוונטיים'. האלטרנטיבות שגישות אחרות מספקות יעזרו לנו להבין טוב יותר אותנו, את סביבתנו ואת אפשרויות הפעולה הקיימות בפנינו.
- מרחב התנסות וחיכוך - גישה חדשה חייבת להתבטא במרחב פעולה ממשי, שבו מושגים, רעיונות ותפיסות מקבלים ביטוי מעשי המשפיע בחזרה על התפיסה.
דוגמה
לקריאה נוספת
- למידה בסיסית
- תופעת ההפתעה הבסיסית- ד"ר צבי לניר.
- פער הרלוונטיות- ד"ר צבי לניר.
- הפתעה בסיסית - מודיעין במשבר, צבי לניר, הקיבוץ המאוחד, 1983.
- {{#l:על מה חרבה הארץ - הפתעה בסיסית ונרטיב - ממוקד.pdf|מצגת על ההפתעה הבסיסית כפי שהיא מתבטאת במדרשים על חורבן בית שני|right}}
הערות
<refernces>