שינויים

##לאור הגדרת הביעה הבעיה '''קביעת ההרכב המשתתפים''' שיוכל להוביל לתוצאות אפקטיביות - כדאי לחשוב אילו מומחי ידע חייבים להיות סביב השולחן, האם נכון לפתוח את השורות למשתתפים חיצוניים / ארגונים משיקים, וכיצד לפנות לקהל היעד.

האקתון הוא כלי עבודה רלוונטי ויעיל להתמודדות עם בעיות בעולם '''[[מסגרת קינפין|המורכב או הניתן לידיעה]]'''. כלומר, מדובר בבעיה שאנחנו כארגון לא פתרנו, אך מישהו בחברה אחרת/באקדמיה/בספרות התיאורטית התמודד עם סוג הבעיות האלו בעיה דומה בעבר בהצלחה. השקעה נכונה של משאבים (זמן, הבאת מומחים שונים, ידע חיצוני) תאפשר לאתר ולנתח ו"לפצח" את הקשר הלוגי הקיים בין הבעיה לפתרון ולפעול בהתאם.0

מרבית הבעיות החברתיות/ציבוריות שיש לנו הן מסוג אחר לגמרי - [[סבוך|'''בעיות מהעולם הסבוך''']]. אלו בעיות שלא שמושפעות מגורמים והקשרים רבים שקשה לפענח את הדרך בה הם משפיעים זה על זה. לצערנו, לא ניתן לפרק אותם לחלקים בדידים ולטפל בכל אחד מהם שניתן לטפל בהם בנפרד, הן מושפעות מגורמים והקשרים רבים ונוטות והן נוטות להשתנות באופן תדיר. בפועל, נוצר באופן שמייצר מעין "מעגל קסמים מרושע" של [[בעיה סוררת (Wicked Problem)|'''בעיות סוררות''']] בו הקושי להגדיר את הבעיה מזין את הקושי לפעול מולה וחוזר חלילה.  ההתמודדות עם בעיות סבוכות מחייבת לרוב סוג אחר למידה אסטרטגית בה נעשה מאמץ לברר [[המשגה|ולהמשיג מחדש]] את הבעיה. חשיבה על "הסבוך" מצריכה סט כלים שונה בדגש על ניסיון להבין את [[חשיבה מערכתית|המערכת "כשלם]]", יצירת מגוון [[היטלים]] על הבעיה, וזיהוי המתחים המרכזיים. בהמשך ניתן יהיה (בזהירות..) לגבש דרכים לפעול במציאות כדי לצמצם תוצאות שליליות בלתי צפויות של אותה הבעיה במקומות אחרים.

# '''הבניית התהליך''' - שלב חיוני שנועד לברר את מטרת הלמידה ולרתום את השותפים לתהליך. בשלב זה מתגבשת ההבנה מהו הצורך האסטרטגי המרכזי איתו מתמודדת הקבוצה, ונערך מיפוי של הידע הקיים בנוגע לסוגיה (לרבות סימון של פערי הידע). הגדרת האתגר יכול להיעשות באמצעות מודל "האקתון" שיתופי ולא תחרותי. כלומר, ריכוז מאמץ חשיבתי שמגייס אליו לזמן קצוב את כלל הגורמים הרלוונטיים ומייצר מגוון רחב של נקודות מבט על הגדרת הבעיה ומקורותיה ("איך הגענו לפה בכלל").# '''תכנון תהליך הלמידה''' –  בניית גאנט עבודה שיכלול את אבני הדרך המרכזיות שיש לדון בהם, ואת הדרכים לאיתור ידע להשלמת פערים (פגישות עם מומחים, השוואה למקרים אחרים, תצפיות וכו).# '''הובלת התהליך''' – רצף של מפגשים שיוקדשו לסוגיות הליבה במסגרתם ניצור המשגה של המגמות המשפיעות המרכזיות (בתוך הקהילה ובסביבה החיצונית), מיפוי של כלל האתגרים ונפתח אסטרטגיה ראשונית להתמודדות. גם בשלב זה ניתן לשלב "האקתון" במסגרתו ינסו המשתתפים לייצר שיטת עבודה/תוצר המתכתב עם תהליך הלמידה שנעשה "בחדר", וניתן יהיה ולהעריך עד כמה האסטרטגיה המתגבשת ישימה ורלוונטית לארגון ולטייב אותה בהתאם.# '''כינוס התובנות''' –  ניסוח התובנות שיפותחו בתהליך הלמידה לתוצר שיאפשר יישום מהיר ומוצלח.