בעיה סוררת (Wicked Problem)

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
גרסה מ־18:29, 26 במרץ 2021 מאת Yotam (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''בעיה סוררת''' (מאנגלית: '''wicked problem''', לעתים מתורגמת גם כ'''בעיה נבזית''') הוא תיאור לבעיה שהנ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעיה סוררת (מאנגלית: wicked problem, לעתים מתורגמת גם כבעיה נבזית) הוא תיאור לבעיה שהנסיונות לפתור אותה לאורך זמן אינם מצליחים ואף יוצרים בעיות חדשות. מערכות מורכבות נוטות לייצר בעיות מסוג זה, ולכן ההתמודדות איתן מחייבת חשיבה מערכתית שיטתית וכן התנסות בהתערבויות ממוקדות תוך בחינה מתמדת של השלכות ההתערבות.

ההיסטוריה של המושג

המושג צמח בעולמות המדיניות הציבורית אולם כיום נוכח במרחבים נוספים בתוכם התחומים של מנהל עסקים, כלכלה, אקולוגיה ועוד. הרעיון של בעיות סוררות הוצג לראשונה על ידי צ׳ארלס ווסט צ׳רצ׳מן, חוקר מערכות ופילוסוף אמריקאי, בסוף שנות ה-60, ופותח על ידי צמד החוקרים הורסט ריטל ומלווין וובר, שהעמיקו את ההבחנה

החיפוש אחר בסיס מדעי להתמודדות עם בעיות מתחומי המדיניות הציבורית נועד להכשל בשל הטבע של הבעיות הללו. אלו בעיות ״סוררות״, בעוד שהמדע התפתח כדי להתמודד עם בעיות ״מאולפות״ (tame). לא ניתן להגדיר ולתאר באופן תחום בעיות מדיניות. יתרה מכך, בחברה פלורליסטית אין שום היבט שהוא בגדר טוב משותף שאין אודותיו עוררין; אין הגדרה אובייקטיבית של הון; מהלכי מדיניות אשר מגיבים לבעיות חברתיות אינם יכולים להיות בגדר נכון או לא נכון; ואין משמעות לדיבור בדבר ״פתרון אופטימלי״ לבעיות אלו... גרוע מכך - אין בנמצא פתרונות במובן של תשובות החלטיות.[1]


דוגמה


מאפיינים של בעיות סוררות

  • השקעה של משאבים רבים ללא שינוי משמעותי בתוצאות

למה אנחנו חווים בעיות סוררות?

מה נוכל לעשות בהתמודדות עם בעיות סוררות?

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. Rittel, H.W.J., Webber, M.M. Dilemmas in a general theory of planning. Policy Sci 4, 155–169 (1973). מתוך תקציר המאמר.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=בעיה_סוררת_(Wicked_Problem)&oldid=10061"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.