ברבור שחור
ברבור שחור הוא תיאור לאירוע שסיכוייו להתרחש מוערכים כנמוכים מאוד, אך לא בלתי נמנעים, והשפעתו על המערכת היא מרחיקת לכת. את המושג טבע בהקשר הניהול ההוגה נאסים טאלב בספר הנושא את שם זה, לאור קריסת הטענה הלוגית שרווחה במערב כי "כל הברבורים לבנים", עד שנתגלו באוסטרליה ברבורים שחורים באופן שהנכיח את אי תקפותו של המשגה הלוגי הרווח לפיו לא מצאתי ← לא קיים.
הדוגמא שטאלב עצמו מביא היא זו של תרנגול ההודו שבמשך 1,000 ימיו הראשונים זוכה לטיפוח מסור מצד בעליו באופן הגורם לא להקיש כי אדונו אוהב עליו וישמור עליו גם בעתיד. כל זאת, עד אשר מגיע היום ה-1,001 בו תרגול ההודו עולה על השולחן בחג ההודייה. האקסטרפולציה שעורך התרנגול מתגלה כבלתי תקפה באופן המציג את הנטיה האנושית להיקשים מסוג זה כבעייתית ואף הרת אסון.
בין הברבור השחור וההפתעה הבסיסית
מושג הברבור השחור מצוי בתוך אשכול מושגי המתרחב בשנים האחרונות ועוסק בהתמודדות של מערכות עם שינוי רדיקאלי, ועם תופעות בלתי מוסברות או ניתנות לצפיה. בין אלו ניתן למנות גם רעיון ההפתעה הבסיסית, התב"צים (תוצאות בלתי צפויות), שינויים מסדר ראשון מול שינויים מסדר שני, קריסה פרדיגטית ואחרים. ההבחנה בין המושגית מסייעת בידינו להבין טוב יותר את המושגים כמו גם את התופעות שהם מתארים. ההבחנה בין מושג ההפתעה הבסיסית ומושג הברבור השחור מבהירה גם נקודות המבט השונות של ההוגים השונים (לניר וטאלב בהקשר זה) וגם את הכלים השונים להתמודדות.
הסיבה ליצירת התופעה
לפי טאלב, הסיבה המרכזית להיווצרות הברבור השחור נעוצה במקריות. המערכות המורכבות של הכלכלה, לדוגמא, מבוססות על אינספור תהליכים עצמאיים, כך שבלתי ניתן לצפות את מהלכם, וניתן לשער שבמוקדם או במאוחר יתהוו אירועי קיצון מערכתיים. לפי לניר, הסיבה המרכזית להיווצרות הפתעות בסיסיות נעוצה בהתפתחות דפוסים במערכות סבוכות, לא פעם בשל יצירה של גישה חדשה במערכת היריבה. ההבדל בין הגישות, אם כן, נעוץ בשאלה האם קיים היגיון למערכת, גם אם איננו בכוונת מכוון (לניר) או השאלה המרכזית היא סטטיסטיקה של אירועי קיצון (טאלב). מעניין לשים לב שכל אחד מההוגים ממשיך להתייחס לכור מחצבתו - לניר, כיוצא חיל המודיעין וכמי שחקר את כשל ההתרעה במלחמת יום הכיפורים, מתייחס למצב שבו קיים "צד שני" (האוייב במקור) שאותו עלינו להבין כדי לדעת כיצד להתמודד כראוי; טאלב, כסוחר ניירות ערך, מתייחס לשאלות כלכליות סטטיסטיות שעיקרן הוא כיצד להיערך (ההבנה של התופעה פחות חשובה).
הסיבה שאיננו מבינים את התופעה
מדוע בני אדם, ומומחים בייחוד מתקשים להבין אירועים בלתי צפויים? לפי טאלב ולניר הסיבה לכך מבוססת על שילוב של כשלים קוגניטיביים מובנים (אנחנו מותנים אבולוציונית להקיש אינדוקטיבית) לצד הטיות תרבותיות נרכשות (התרבות המערבית נבנתה במאות השנים האחרונות על גישה הנדסית דטרמיניסטית בה קיים יחס סיבתיות ברור). עם זאת, כפועל יוצא מהבנת התופעה, הם חלוקים גם כן על הסיבות הבסיסיות לחוסר היכולת להבין את ההתהוות. לפי טאלב, הבעיה המרכזית היא היעדר חשיבה לוגית (מעבר לאינדוקציה הבעייתית) וחוסר הבנה של הסטטיסטיקה וכשליה. לפי לניר, הבעיה הבסיסית נמצאת בחוסר יכולת לאתר דפוסים חדשים בשל מסגרת תפיסתית-פרשנית מקבעת.
הדרכים להתמודדות עם התופעה
בספרו אנטי-שביר (Anti-Fragile) מבקש טאלב לתאר את אופן ההתמודדות הראוי עם אירועי ברבור שחור. השאלה המרכזית לטעמו איננה נמצאת בהתמודדות עם האירוע אלא בבניית מערכות שלא ישברו כאשר יתהווה אירוע שלא ניתן לצפותו. לדעת לניר, השאלה המרכזית במהלך הפתעה בסיסית היא היכולת לייצר למידה בסיסית, קרי - להבין מחדש את המציאות באופן שסוגר את פער הרלוונטיות שנוצר.
לקריאה נוספת
- נסים ניקולס טאלב, הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים, דביר: 2009.
- נסים ניקולס טאלב, אנטי-שביר - איך לשרוד בעולם של ברבורים שחורים, דביר, 2014.
- עפרון רזי ופיני יחזקאלי, תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, הוצאת המכללה לביטחון לאומי, 2013.
- ההפתעה הבסיסית