האקתון
.jpg)
האקת׳ון (מאנגלית: Hackathon), הוא הלחם של Hacking (פריצה, פיתוח, התערבות מלאכותית אינטנסיבית) ו-מרתון (ריצה אינטנסיבית למרחקים ארוכים). ההאקת׳ון הפך למתודולוגיה נפוצה המסייעת לארגונים וקבוצות לפתח במהירות מענה חדשני לסוגיות מורכבות.
האקתון - מה זה ולמה זה טוב?
האקתון הוא תהליך עבודה שהפך לנפוץ מאד בשנים האחרונות, בהתחלה בעיקר בחברות טכנולוגיות, ובהמשך גם במגזר הציבורי ובעמותות שונות. התהליך כולל כינוס של מומחים מתחומי ידע שונים למציאת פתרון ממוקד לאתגר שהוגדר מראש. בדרך כלל הוא כולל תחרות בין קבוצות קטנות ומגוונות (יחסית?) המנסות למצוא פתרונות חדשניים לבעיות באווירה "חופשית" שמבקשת לעודד יצירתיות.
השימוש בהאקתונים מייצר מספר יתרונות בסביבה הפנים ארגונית – מדובר בכלי זול יחסית, שמעודד עובדים לחשוב במשותף על אתגרים ולהיחשף למספר נקודות מבט על הבעיה. האווירה בדרך כלל משוחררת יותר ומעודדת שיתופי פעולה לא רשמיים שקשה לייצר בשגרת העבודה הרגילה.
בעיות מנגה פתרונות ממאדים
אבל, וזהו אבל משמעותי, האקתון זה כלי עבודה שרלוונטי בעיקר עבור בעיות בעולם המורכב או הניתן לידיעה. כלומר, מדובר בבעיה שאנחנו כארגון לא הכרנו, אך מישהו בחברה אחרת/באקדמיה/ בספרות התיאורטית התמודד איתה בעבר בהצלחה. בהשקעה נכונה של משאבים (זמן, הבאת מומחים שונים, ידע חיצוני) ניתן לאתר ולנתח את הקשר הלוגי הקיים בין הבעיה לפתרון ולפעול בהתאם.
מרבית הבעיות החברתיות/ציבוריות שיש לנו הן מסוג אחר לגמרי - בעיות מהעולם הסבוך. אלו בעיות שלא ניתן לפרק לחלקים בדידים ולטפל בכל אחד מהם בנפרד, הן מושפעות מגורמים והקשרים רבים ונוטות להשתנות באופן תדיר. בפועל, נוצר מעין מעגל קסמים מרושע שבו הקושי להגדיר את הבעיה מזין את הקושי לפעול מולה וחוזר חלילה.
בעולם של בעיות סבוכות חלק מרכזי מתהליך הלמידה הוא בירור והמשגה מחדש של הבעיה. כדי לעשות את זה צריך להבין את "המערכת" כשלם, ומתוך מגוון של היטלים ונקודות מבט להבחין ב"היגיון המארגן". בהמשך ניתן יהיה (בזהירות..) לגבש דרכים לפעול במציאות כדי לצמצם תוצאות שליליות בלתי צפויות של אותה הבעיה במקומות אחרים.
האקתון וחדשנות – ללכת בלי ולהרגיש עם?
ממד אחר שזכה לביקורת בשנים האחרונות, גם בעולם המחקרי, הוא הזיהוי שנוצר בין האקתונים לחדשנות. המבנה הבסיסי של התהליך (תחרות קצובה בזמן קצר, בה המנצח "לוקח הכל"; מיקוד בבעיה מוכתבת מלמעלה ולא ב"שלם" המייצר אותה) מעודד פתרונות שמתאימים למבנה הקיים ולא חורגים ממנו.
זאת, בעוד ארגון המעוניין להסתגל למציאות משתנה זקוק לממד אחר של חדשנות פורצת דרך שיישום שלה דורש תנאים אחרים מאלה הנמצאים בהאקתון המצוי. בין היתר מרחב שבו ניתן לשהות באי ודאות לאורך זמן כדי להבין כיצד מספר רב של גורמים בלתי תלויים משפיעים על המציאות ("שהיה בענן"), ידע ממגוון של מקורות (ידע תיאורטי, ידע מעשי, רוחב יריעה אופקי – מה נעשה בעולם ורוחבי – בתחומים משיקים או אחרים לגמרי), ויכולת המשגה גבוהה שמתכללת את כלל ההבנות להיגיון מארגן חדש.
אז מה כן ניתן לעשות?