הבדלים בין גרסאות בדף "הנגדה"
(יצירת דף עם התוכן "הנגדה היא מהלך מכוון לבחינת ההשלכות של אסטרטגיה נבחרת לטובת שינוי דיוק האסטרטגיה נוכח...") |
מ (החלפת טקסט – "{{קרדיט}}" ב־"{{קרדיט}}{{Meta}}") |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הנגדה היא מהלך מכוון לבחינת ההשלכות של [[אסטרטגיה]] | + | '''הנגדה''' היא מהלך מכוון לבחינת ההשלכות של פעולה אפשרית במערכת נבחרת לטובת דיוק ה[[אסטרטגיה]] למול התהוות של דינמיקות מערכתיות שונות. מדובר במהלך ביקורתי שנערך לרוב לאחר שלב יצירתי יותר של גיבוש הקווים המרכזיים של האסטרטגיה. |
| − | == למה זה חשוב? == | + | ==למה זה חשוב?== |
אחד האתגרים המרכזיים בהובלת שינוי, בראי אתגר [[בעיה סוררת (Wicked Problem)|הבעיות הסוררות]] הוא ההבנה של ההשלכות הבלתי רצויות של מהלכים שלנו. ככל שמדובר במהלך נרחב יותר, הערך של החשיבה על השלכות אלו משמעותי יותר. אנו מכנים את צורת החשיבה הזו ״הנגדה״. | אחד האתגרים המרכזיים בהובלת שינוי, בראי אתגר [[בעיה סוררת (Wicked Problem)|הבעיות הסוררות]] הוא ההבנה של ההשלכות הבלתי רצויות של מהלכים שלנו. ככל שמדובר במהלך נרחב יותר, הערך של החשיבה על השלכות אלו משמעותי יותר. אנו מכנים את צורת החשיבה הזו ״הנגדה״. | ||
| − | == כיצד נייצר הנגדה? == | + | ==כיצד נייצר הנגדה?== |
כדי לייצר הנגדה משמעותית למהלכים מתוכננים, ניתן לפעול בשני אופנים משלימים – בחשיבה אניליטית ובהתנסות במסגרת סימולציה: | כדי לייצר הנגדה משמעותית למהלכים מתוכננים, ניתן לפעול בשני אופנים משלימים – בחשיבה אניליטית ובהתנסות במסגרת סימולציה: | ||
| − | + | ===חשיבה שיטתית לקידום הנגדה=== | |
בעזרת מספר שאלות נוכל לוודא כי ניתחנו את ההשפעה של השחקנים. כדאי לערוך את החשיבה על ההנגדה כתהליך [[סיעור מוחות]] יחד עם שותפים לנושא. לפני שמתחילים את הדיון בדינמיקה בעקבות המהלך כדאי לייצר תשתית של חשיבה על המערכת לאור השינוי בהיבטים הבאים: | בעזרת מספר שאלות נוכל לוודא כי ניתחנו את ההשפעה של השחקנים. כדאי לערוך את החשיבה על ההנגדה כתהליך [[סיעור מוחות]] יחד עם שותפים לנושא. לפני שמתחילים את הדיון בדינמיקה בעקבות המהלך כדאי לייצר תשתית של חשיבה על המערכת לאור השינוי בהיבטים הבאים: | ||
| − | * מפת שחקנים – אילו גורמים פועלים, מה האינטרסים שלהם וכיצד הם קשורים זה לזה. | + | *מפת שחקנים – אילו גורמים פועלים, מה האינטרסים שלהם וכיצד הם קשורים זה לזה. |
| − | * כיצד הם מתארגנים מול הסוגיה שבנדון? | + | *כיצד הם מתארגנים מול הסוגיה שבנדון? |
| − | * מי לא מופיע? באיזה תנאים יצטרף? | + | *מי לא מופיע? באיזה תנאים יצטרף? |
לאור זאת, מן הראוי לבחון את ההיבטים הבאים: | לאור זאת, מן הראוי לבחון את ההיבטים הבאים: | ||
| − | * '''כיצד המערכת תגיב למהלך?''' כיצד המתחרים, היריבים, המשתמשים שלנו יגיבו למהלכים שלנו? אילו אתגרים ואפשרויות חדשות ייוצרו נוכח התגובות האפשרויות שלהם. | + | *'''כיצד המערכת תגיב למהלך?''' כיצד המתחרים, היריבים, המשתמשים שלנו יגיבו למהלכים שלנו? אילו אתגרים ואפשרויות חדשות ייוצרו נוכח התגובות האפשרויות שלהם. |
| − | * '''מי יפגע מהמלך וכיצד הוא יתמודד עם פגיעה זו?''' | + | *'''מי יפגע מהמלך וכיצד הוא יתמודד עם פגיעה זו?''' |
| − | * '''מה הם מנגנוני הפיצוי של הגורמים השונים במערכת לשינוי?''' | + | *'''מה הם מנגנוני הפיצוי של הגורמים השונים במערכת לשינוי?''' |
| − | + | ===סימולציה מקדמת הנגדה=== | |
לחשיבה השיטתית יש תועלת רבה אך גם מגבלות מובנות. החשיבה האנליטית מתקשה מאוד לזהות קפיצות ושינויי פאזה שמתרחשים בפועל במציאות מערכתית. הכלי שנדרש להשלים את החקירה הזו הוא סימולטיבי באופיו ומפעיל יכולות קוגנטיביות שונות לגמרי. | לחשיבה השיטתית יש תועלת רבה אך גם מגבלות מובנות. החשיבה האנליטית מתקשה מאוד לזהות קפיצות ושינויי פאזה שמתרחשים בפועל במציאות מערכתית. הכלי שנדרש להשלים את החקירה הזו הוא סימולטיבי באופיו ומפעיל יכולות קוגנטיביות שונות לגמרי. | ||
כאשר מונח על כף המאזניים שינוי או התערבות בעלי חשיבות, יש ערך רב לחשיבה סימולטיבית הסוגיה. הדרך הפשוטה ביותר היא לבקש ממספר שותפים לשחק שחקנים שונים במערכת לאור השינוי, ולנסות להבין כיצד הפעולות של השחקנים השונים משפיעות על היעדים המבוקשים. | כאשר מונח על כף המאזניים שינוי או התערבות בעלי חשיבות, יש ערך רב לחשיבה סימולטיבית הסוגיה. הדרך הפשוטה ביותר היא לבקש ממספר שותפים לשחק שחקנים שונים במערכת לאור השינוי, ולנסות להבין כיצד הפעולות של השחקנים השונים משפיעות על היעדים המבוקשים. | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | + | *[[חשיבה מערכתית]] | |
| + | {{קרדיט}}{{Meta}} | ||
<br /> | <br /> | ||
[[קטגוריה:מושגים]] | [[קטגוריה:מושגים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:30, 23 בדצמבר 2022
הנגדה היא מהלך מכוון לבחינת ההשלכות של פעולה אפשרית במערכת נבחרת לטובת דיוק האסטרטגיה למול התהוות של דינמיקות מערכתיות שונות. מדובר במהלך ביקורתי שנערך לרוב לאחר שלב יצירתי יותר של גיבוש הקווים המרכזיים של האסטרטגיה.
למה זה חשוב?
אחד האתגרים המרכזיים בהובלת שינוי, בראי אתגר הבעיות הסוררות הוא ההבנה של ההשלכות הבלתי רצויות של מהלכים שלנו. ככל שמדובר במהלך נרחב יותר, הערך של החשיבה על השלכות אלו משמעותי יותר. אנו מכנים את צורת החשיבה הזו ״הנגדה״.
כיצד נייצר הנגדה?
כדי לייצר הנגדה משמעותית למהלכים מתוכננים, ניתן לפעול בשני אופנים משלימים – בחשיבה אניליטית ובהתנסות במסגרת סימולציה:
חשיבה שיטתית לקידום הנגדה
בעזרת מספר שאלות נוכל לוודא כי ניתחנו את ההשפעה של השחקנים. כדאי לערוך את החשיבה על ההנגדה כתהליך סיעור מוחות יחד עם שותפים לנושא. לפני שמתחילים את הדיון בדינמיקה בעקבות המהלך כדאי לייצר תשתית של חשיבה על המערכת לאור השינוי בהיבטים הבאים:
- מפת שחקנים – אילו גורמים פועלים, מה האינטרסים שלהם וכיצד הם קשורים זה לזה.
- כיצד הם מתארגנים מול הסוגיה שבנדון?
- מי לא מופיע? באיזה תנאים יצטרף?
לאור זאת, מן הראוי לבחון את ההיבטים הבאים:
- כיצד המערכת תגיב למהלך? כיצד המתחרים, היריבים, המשתמשים שלנו יגיבו למהלכים שלנו? אילו אתגרים ואפשרויות חדשות ייוצרו נוכח התגובות האפשרויות שלהם.
- מי יפגע מהמלך וכיצד הוא יתמודד עם פגיעה זו?
- מה הם מנגנוני הפיצוי של הגורמים השונים במערכת לשינוי?
סימולציה מקדמת הנגדה
לחשיבה השיטתית יש תועלת רבה אך גם מגבלות מובנות. החשיבה האנליטית מתקשה מאוד לזהות קפיצות ושינויי פאזה שמתרחשים בפועל במציאות מערכתית. הכלי שנדרש להשלים את החקירה הזו הוא סימולטיבי באופיו ומפעיל יכולות קוגנטיביות שונות לגמרי.
כאשר מונח על כף המאזניים שינוי או התערבות בעלי חשיבות, יש ערך רב לחשיבה סימולטיבית הסוגיה. הדרך הפשוטה ביותר היא לבקש ממספר שותפים לשחק שחקנים שונים במערכת לאור השינוי, ולנסות להבין כיצד הפעולות של השחקנים השונים משפיעות על היעדים המבוקשים.
לקריאה נוספת
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, הנגדה, מאגר הידע של דואלוג, 2022.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.