ויסות הטמפרטורה

ויסות הטמפרטורה נדרש כל העת מצד המנהיג ההסתגלותי המבקש לחולל שינוי במערכת, כדי לשמר את העבודה במרכז תוך המנעות מגלישה לרתיחה או חזרה לקיפאון.

הביטוי ויסות הטמפרטורה מבקש לתאר של מערכת היחסים שבין מי שמבקש לקדם שינוי הסתגלותי בארגון, לבין גורמי סמכות שמבקשים לשמור על הסדר הקיים. כאשר סוכן השינוי מחולל פרובלמטיזציה של המצב הקיים הוא מעלה את המתח ורמת חוסר הנחת. כל עוד שחוסר הנחת הנחווה הוא סביל, האפשרות שיתחולל שינוי היא נמוכה. מנגד, כאשר רמת חוסר הנחת היא מעבר לזו הסבילה, אנחנו גולשים לתחום האנומי.

בין לבין נמצא טווח העבודה ההסתגלותית. גורמי הסמכות יבקשו להוריד את הטמפרטורה על ידי נקיטה באמצעים הטכניים העומדים ברשותם (לדוגמא - ועדת טרכטנברג לנוכח מחאת האוהלים). לכן, מי שמבקש לחולל שינוי הסתגלותי חייב לדעת כל הזמן כיצד הוא משאיר את הטמפרטורה בטווח ההסתגלותי וכיצד הוא לא נדחה ממנו - כלפי מטה (בהסטת הקשב ובהסטת המנהיג) או כלפי מעלה (ביצירת אנומיה והפיכתו לשעיר לעזאזל).

שקף המתאר את מרחב העבודה ההסתגלותית. למעלה נמצא גבול הסבלנות של המערכת; למטה מרחב שבו אין למידה; הבעיה עולה ועמה חוסר הנחת, אם היא אתגר טכני, היא תזכה למענה מהיר ומשקיט את הדעת. אך היא גם יכולה להדחק לכדי המנעות מעבודה. ויסות מוצלח ישמר את הטמפרטורה בטווח העבודה.

לקריאה נוספת

• המנעות מעבודה
• מנהיגות הסתגלותית
• שינוי ארגוני

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, ויסות הטמפרטורה, מאגר הידע של דואלוג, 2020.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.