מודל פס הייצור
מודל פס הייצור (כמסגרת תפיסתית, מעבר לפס הייצור הממשי) הינו רעיון מארגן של חלק נכבד מהמערכות המודרניות, המאפשר חלוקה לא שלובית אך יעילה של העבודה.
לפי מודל פס הייצור, רוב רובם של בני האנוש מאיישים את רצפת הייצור. פועלי הייצור צריכים לדעת רק דבר אחד וזה להגיע בזמן ולאייש את המקום המיועד להם. מה שהם בתכלית אינם נדרשים לדעת הוא מה התכלית. מעל עובדי הייצור נמצאים המהנדסים – מהנדסי המוצר ומהנדסי התהליך. אלו גם כן אינם צריכים לחשוב על התכלית אלא רק על המוצר עצמו בכללותו – הם המומחים ל"איך". לבסוף נמצאים אלו שלמדו מנהל עסקים ומאיישים את הרמות הבכירות ואת מחלקת המכירות. הם אלו שאחראים להבין את התכלית, ה"לשם מה", באופן המבוסס על עולמות תוכן ממדעי החברה. בכללותו, התהליך הארגוני של פס הייצור הוא לגמרי מלמעלה למטה (Top-down): איש העסקים ייזום, המהנדס יתכנן ופועל הייצור ייצר.
לקריאה נוספת
- פוסט בבלוג על המהפכה בנדרשת במערכת החינוך והביטחון לנוכח המשבר במודל פס הייצור