מכון ראות

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מכון-ראות-שלט.jpg

מכון ראות הינה עמותה המתפקדת כגוף חשיבה עבור המגזר הציבורי בישראל ובעולם היהודי. המכון הוקם ב-2004 על ידי גידי גרינשטיין לאחר שכיהן כמזכיר צוות המשא ומתן הישראלי בועידת קמפ דייוויד. תחומי הפעילות המרכזיים של המכון הם התחום החברתי-כלכלי, ותחום הביטחון הלאומי, מתוך שאיפה להשפיע על החשיבה בזירה הציבורית בישראל. הפרויקטים המוכרים של המכון עוסקים במאבק בדה-לגיטימציה נגד ישראל ובצורך בהפיכת ישראל לאחת מ-15 המדינות המובילות באיכות החיים שלהם. המתודולוגיה של המכון פותחה על ידי ד"ר צבי לניר ותפיסת ההשפעה שלו נבנתה לאור גישת המנהיגות ההסתגלותית של פרופ' רונאלד חפץ.

המתודולוגיה של המכון

למכון ראות מתודולוגיה ייחודית המסייעת לו לפתח ידע ומושגים הדרושים נוכח הסוגיות האסטרטגיות הניצבות בפני מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות. המכון מבקש לזהות פערי רלוונטיות תפיסתיים על מנת לסייע בצמצום הפתעות בסיסיות, ולאחר מכן לגבש מערכת מושגית אלטרנטיבית לפתרון סוגיות אלו. תהליך פיתוח הידע במכון נשען על מתודולוגיה שפותחה על ידי ד"ר צבי לניר וחברת פרקסיס שבראשותו, ומתבסס על מיצוי הידע של מומחים ואנשי מעשה לכדי מסגור מחדש של הסוגיה.

התובנות הנרכשות בתהליך פיתוח הידע ומונחלות בגופים הציבוריים הרלוונטיים באמצעות כלים מעולם המנהיגות ההסתגלותית[1].

צוות דואלוג

צוות דואלוג נפגש וצמח במכון ראות, שם היו שותפים להובלת פרוייקטים בתחום החברתי-כלכלי‏[2] ובתחום הביטחון הלאומי‏[3]. וכן להובלת מטה ההכשרה הארגוני שריכז את הכשרת עובדי המכון כמו גם גורמים מחוץ לארגון בשימוש במתודולוגיה הארגונית.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ר' למשל בפוסט זה בבלוג ראות
  2. במסגרת זו ניתן למנות את הפרוייקט לסיוע בעיצוב אגפי המדיניות במשרדי הממשלה, גיבוש תפיסת ההכללה, ואת כתיבת המסגרת התפיסתית בנושא חדשנות מדעית וטכנולוגית בישראל.
  3. למשל בהובלת הפרוייקט לגיבוש חזון חדש לתפיסת הביטחון של ישראל וכן בפרוייקט לבחינת המדיניות הישראלית לנוכח מלחמת האזרחים בסוריה

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=מכון_ראות&oldid=11411"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.