פרדיגמה
פרדיגמה היא מצב תודעתי ומעשי שבו שרויה קבוצה של אנשים הפועלים במרחב משותף על בסיס הנחות יסוד מובלעות. מושג הפרדיגמה ביקש במקורו לתאר קבוצת מדענים שפועלים תחת תפיסת עולם משותפת, אך הוא מתאר גם את המצב בארגונים רבים. הכח של הפרדיגמה היא שהיא הופכת היבטים רבים למובנים מאליהם, ומאפשרת מתוך כך להתרכז בפעולה המשותפת. מכאן מגיעה גם הבעייתיות שבה - עם הזמן הפרדיגמה עשויה לאבד מן הרלוונטיות שלה, אך קשה מאוד לשנותה.
|
לעולם לא תשנה דברים על ידי מלחמה במציאות הקיימת. כדי לשנות משהו, בנה מודל חדש שהופך את המודל הקיים למיושן. |
|
| – ריצ'רד בקמינסטר-פולר | ||
רקע
מקורו של מושג הפרדיגמה יונק מיצירתו המונומנטאלית של תומאס קון המבנה של מהפכות מדעיות. קון, פילוסוף והיסטוריון של המדע, חולל מהפכה בגישה המחקרית ביחס למדע[1]. ספרו של קון השפיע רבות על גישות מרכזיות במדעי החברה והרוח ועל גישות מתקדמות בניהול, גם אם באופן שלא פעם חורג מכוונתו של הספר.
ערכים מרכזיים בנושא זה
פרדיגמות ארגוניות
מושג הפרדיגמה הארגונית מסייע בהבנה של אופני פעולה נרחבים ושל גבולות התפיסה בארגונים. הפרדיגמה היא המובן מאיליו של הארגון, שמכוון את האופן שבו הוא פועל וחושב.
עלייתן ונפילתן של פרדיגמות
עלייתן ונפילתן של פרדיגמות הינו התהליך המתרחש כאשר גישה כוללת הופכת לתווך הפרשנות המכונן של קהילת חוקרים, ולאחר מכן כאשר תווך זה מתערער, קורס ומוחלף באחר.