הבדלים בין גרסאות בדף "SMART (יעדים ותכנון)"

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 10: שורה 10:
 
* '''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.  
 
* '''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.  
 
* '''הקצאה''' - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון ה[[שילוביות]] כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.   
 
* '''הקצאה''' - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון ה[[שילוביות]] כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.   
* '''ריאליות''' - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.<ref>כמו שהיטיב לנסח בן גוריון ב[[טקסט הידוע שלו ביחס למומחים|טקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים]]</ref>   
+
* '''ריאליות''' - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.<ref>כמו שהיטיב לנסח בן גוריון ב[http://newseminar.wiki.org.il/Blog:מי_קובע_את_יעד_העל_של_הביטחון_הלאומי#mumchim טקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים]</ref>   
 
* '''עיגון בזמן''' - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.<ref>דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "'''לטווח הקצר''', יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. '''לטווח הארוך''' עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)</ref>  
 
* '''עיגון בזמן''' - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.<ref>דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "'''לטווח הקצר''', יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. '''לטווח הארוך''' עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)</ref>  
  

גרסה מ־12:27, 29 במרץ 2018

SMART הם ראשי תיבות לאופן שבו ראוי לקבוע יעדים ניהוליים:

  • Specific (ספיציפיים) - יש לציין תחום ממוקד להתקדמות
  • Measurable (מדידים) – יש לכמת או לפחות להציע אינדיקטורים להתקדמות הראויה
  • Assignable (ברי הקצאה) – יש לציין מי יעשה אילו פעולות
  • Realistic (ריאליים) – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.
  • Time-related (מעוגנים בזמן) – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.
SMART-goals.png

המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת התכנון האסטרטגי. עם זאת, במעלה השנים נמתחה על המודל הביקורת חריפה על כך שהוא פעול רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות אסטרטגיות מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:

  • ספציפיות - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.
  • מדידה - מאחר ואי הוודאות רבה, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.
  • הקצאה - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון השילוביות כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.
  • ריאליות - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.[1]
  • עיגון בזמן - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים אסטרטגיים לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.[2]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. כמו שהיטיב לנסח בן גוריון בטקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים
  2. דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "לטווח הקצר, יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. לטווח הארוך עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=SMART_(יעדים_ותכנון)&oldid=8478"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.