הסמינר של בן גוריון

הסמינר של בן גוריון הוא כינוי לתהליך חשיבה אסטרטגי מואץ שקיים שנערך של ידי מנהיג מוסדות הישוב ולימים ראש הממשלה הראשון של ישראל דוד בן גוריון בתהליך המעבר מיישוב למדינה. תהליך הלמידה זכה לכינוי "הסמינר של בן גוריון" וכן "הסמינר ברחוב קק"ל" ‏‏.

שלוש תקופות הלמידה של בן גוריון

אף שעל פי רוב מתחייסים רק אל הסמינר של 47', הרי שאת תהליכי הלמידה המואצים של בן גוריון אפשר לחלק לשלושה מופעים שונים, שהתקיימו בתקופות מובחנות והציגו להם מסקנות שונות בתכלית:

• 39'-36' - לנוכח המרד הערבי והמדיניות הבריטית לאורו, משנה בן גוריון את הגישה הבטחונית שלו ושל הישוב.
• מרץ-יוני 47' - בן גוריון מתכנס לתהליך למידה בסיסית בעצימות גבוהה בו הוא בוחן את שאלת הביטחון במציאות של מעבר מישוב למדינה. בן גוריון שואב ידע רב מלוחמי מלחמת העולם השניה, ולמעשה מעניק בכורה לפורמליסטיקה של הצבא הבריטי על פני יכולות האלתור והגמישות שאפיינו את הפלמ"ח. על כך נכתב:

	במהלך תקופה זו - מ-26 במארס עד 6 במאי, ולאחר מכן מסוף מאי עד תחילת יוני - נפגש בן גוריון, בעיקר בביתו בשדרות קרן קיימת 17 בתל אביב (כיום שדרות בן גוריון), עם עשרות ממפקדי ההגנה. הוא מילא מחברות שלמות בנתונים על מפקדים בכירים יותר ופחות, שיטות אימונים, כלי נשק, מצבורי תחמושת ואפשרויות ייצור ורכישה ויצא לסיורים. מסקנותיו, כפי שנמסרו לצמרת ההגנה באמצע יוני, גרמו ל"רעידת אדמה" שהדיה נשמעו עוד תקופה ארוכה.
– המחברת השחורה של הזקן, מרדכי נאור, אתר הארץ

• אוגוסט-אוקטובר 53' - בן גוריון מנצל חופשה בת שלושה חודשים לכינוס תהליכי הלמידה שהתקיימו בצבא עד לאותו הרגע לכדי גישה כוללת, שבעיקרה ממשיגה את מה שפותח בכל הרמות של המערכות הביטחוניות עד לאותה שעה. בסוף התהליך הוא מציג בפני הממשלה מסמך המסכם את הלמידה, ומכונה לעתים "מסמך 18 הנקודות" לאור סיכום המסמך.

תהליך הלמידה של בן גוריון והתובנות שלו

את עיקר תובנותיו מתאר בן גוריון במסמך הקרוי ״ההגנה לקראת הבאות״ הממוען למובילי תחום הביטחון בישוב. המסמך פותח בגנאולוגיה של המענים השונים שהישוב העמיד מול האתגרים בתקופות השונות - בתקופת השומר, לאחר הפרעות והקמת ההגנה, ולבסוף עם הקמת הפלמ״ח. בן גוריון מסביר מדוע התארגנות זו אינה מספיקה כדי להתמודד עם האתגר שלפני הישוב: מלחמה בין מדינות. במידה רבה, בן גוריון טוען כי הישוב מצוי בפער רלוונטיות אם לא יערך לבאות:

לפי שעה פועלות נגדנו כנופיות־שודדים במטרת שוד בלבד, וגם מעשי הרצח ואונס הכרוכים במעשיהן אין להם עדיין מגמה פוליטית... אולם הסכנה הצפויה לנו בימים הבאים היא רחבה וחמורה הרבה יותר: יש להתחשב עם מעשי־איבה מצד צבאות המדינות הערביות, בגלוי או בסתר.

במצרים, עיראק, לבנון, סוריה ועבר־הירדן יש למעלה ממאה ועשרים אלף אנשי צבא ממינים שונים, מאומנים ומצוידים בדרגות שיכלול שונות. הכוח הצבאי המעולה ביותר, גם מבחינת האימון וגם מבחינת הציוד, הוא צבא עבר־הירדן, המוחזק כולו על חשבון אנגליה, ועומד עכשיו תחת פיקוד בריטי גבוה. לצבא זה יש ציוד מודרני ואימונו עומד על דרגה גבוהה.

הכשרת הארגון לעמוד בחזית חמורה זו, ולהגן בהצלחה לא רק על ישובים יהודים ועל הישוב, אלא, בשעת הצורך, גם על הארץ ועל עתידנו הלאומי בתוכה – זהו התפקיד הבוער בתקופה זו.

כדי להבין כיצד יש להיערך לאתגר מקיים בן גוריון למידה אסטרטגית הכוללת סקירה של הספרות המתארת את מלחמת העולם השניה, הוא מראיין אישית את בוגרי מלחמת העולם השניה בקרב הישוב, ומגבש תפיסה קוהרנטית המחייבת מעבר מהתארגנות מילציונית להתארגנות צבאית-לאומית. למרות הנחיתות המספרית, בן גוריון רואה בעדיפות האיכותית יתרון עמוק שעימו תוכל ישראל לנצח. בן גוריון מעמיד את הבסיס לחלוקה בין צבא החובה וצבא המילואים, ומסיים בערך הלאומי של התארגנות זו - הרבה מעבר לערכה הצבאי גרידא - בהובלת הגישה החלוצית בתוך ישראל.

הנחות היסוד של בן גוריון בתחום הביטחון הלאומי

בן-גוריון, למעשה, נסמך בתהליכי הלמידה המאוחרים על הנחות היסוד המעוצבות בקיץ 1947:

1. האחריות הבלעדית על בניינה ובטחונה של האומה מצויה בידי המדינה ומוסדותיה;
2. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי היא מרכז הלאום;
3. האתגר הפנימי המרכזי של ישראל הוא היתוך האומה;
4. המדינה תעמוד בפני איום קיומי הנובע מ:
   • מיעוט משאבי המדינה (בקרקע, במשאבי טבע ובהון כלכלי);
   • מציאות של מעטים מול רבים;
   • א-סימטריה בסיסית שתגרום לערבים לא להשלים עם קיומה של ישות לאומית לעם היהודי בארץ ישראל.

אל מול הנחות אלו, התאימה המערכת בראשות בן גוריון מענה משולב. מענה זה כלל, בין השאר, את המרכיבים הבאים:

• הקמת ובניית צה"ל כצבא העם המעלה על נס את כור ההיתוך, ומבוסס על שירות חובה קצר ושירות מילואים ממושך;
• תפיסת הפעלה צבאית הגורסת הכרעה מהירה והעברת הלחימה לשטח האויב;
• חוזה בלתי כתוב עם יהדות העולם לתמיכה כלכלית ופוליטית במדינה;
• ברית אסטרטגית עם מעצמה עולמית
• ברית פריפריות באזור.

קריאה נוספת

• ההגנה לקראת הבאות - טקסט בו שוטח בן גוריון את ההבנות המרכזיות שלו מתוך החשיבה
• "צבא ומדינה" - התובנות של בן גוריון מהתהליך שקיים לאחר הקמת המדינה (1953)
• המחברת השחורה של הזקן, מרדכי נאור, אתר הארץ

פוסטים בנושא הסמינר של בן גוריון בבלוג דואלוג

הערות שוליים

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, הסמינר של בן גוריון, מאגר הידע של דואלוג, 2013.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.