תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עלייתן ונפילתן של פרדיגמות (הצגת מקור)

גרסה מ־16:31, 22 במאי 2014

נוספו 13,173 בתים ,  16:31, 22 במאי 2014
אין תקציר עריכה
{{מסגרת|ערך זה משלים את הערך [[פרדיגמות ארגוניות]] בהרחבת הפירוט על השלבים השונים בעלייתן, בנפילתן ובהתחלפותן של פרדיגמות. ערך זה מצוי בשלבי עריכה}}
המודל מקורו של מושג הפרדיגמה יונק מיצירתו המונומנטלית של [[wiki:תומאס קון|תומאס קון]] [[wiki:המבנה של מהפכות מדעיות|המבנה של מהפכות מדעיות]]. קון, פילוסוף והיסטוריון של המדע, חולל מהפכה בגישה המחקרית ביחס למדע<ref>למעשה, ניתן לראות בעבודתו של קון [[התמרה]] מוצלחת של הרעיונות המופשטים של משחק השפה של [[wiki:ויטגנשטיין|וויטגנשטיין]] וה[[אופק]] או המשוקעות בעולם של [[wiki:היידגר|היידגר]].</ref>. עיקר גישתו של קון יצאה חוצץ נגד הגישה הרווחת לפיה המדע מתקדם בתהליך לינארי של הצטברות ידע, מתוך טענה כי למעשה המדע מתקדם בדילוגים, במהפכות.מצב ה"צבירה" המוכר לנו מן המדע (עוד גילוי, עוד ניסוי, עוד הבנה) מתרחש רק בין המהפכות.מצב זה כונה על ידי קון פרדיגמה, המתייחסת למערכת תפיסתית נרחבת, הרבה מעבר לכל תיאוריה רחבה ככל שתהיה. הפרדיגמה מתבססת על ההיבטים הבסיסיים והסמויים ביותר של ההתבוננות בעולם, והיא מכווינה את תהליכי העבודה של מדענים רבים בו בזמן (normal science במושגיו של קון). הפרדיגמה משתנה רק לאחר תהליך של קריסת הפרדיגמה הקודמת, כאשר הגילויים הנצברים הולכים ומערערים את מעמדה. רק אז, ורק לאחר שיבואו מדענים מהפכנים (צעירים לרוב) ויתחילו ליצור תשתית של פרה פרדיגמה חדשה, יתחיל תהליך של מעבר פרדיגמות (paradigm shift).ספרו של קון השפיע רבות על גישות מרכזיות במדעי החברה והרוח, באופן שלא פעם חורג מכוונתו של הספר.<br />
[[קובץ:התחלפות פרדיגמות.JPG|400px|ממוזער|שמאל|המודל השלם של העליה והנפילה של פרדיגמה, בהיבטי הזמן מול האפקטיביות שלה. הפרדיגמה עולה מתוך מצב פרה פרדיגמטי, מתייצבת, לאחר מכן שוקעת ושקיעתה מאפשרת את עליית הפרדיגמה החלופית]]
==השלבים השונים במודל של קון=====פרה-פרדיגמה===[[File:התחלפות פרדיגמותפרה פרדיגמה.PNG|שמאל|ממוזער|300px]]בשלב שטרם התגבשות הפרדיגמה, אין עולם משותף עבור המדענים. רבים מנסים להעלות תיאוריות, לא פעם מתוך העולם ה[[מושג|מושגי]] שקדם (מיתוסים, אמונות וכיוב'), ותיאוריות אלו משמשות יחד במצב [[כאוס|כאוטי]] מתמשך. מסיבות שונות (שילוב של רלוונטיות, היבטים חברתיים ולא מעט מזל), תיאוריות מסויימות מתגבשות יחד לכדי הצעה כוללת יותר להתבוננות על העולם. המדענים הראשוניים מתחילים "לשחק" עם הרעיונות הללו, ולגבש קהילה שתעבוד יחד על רעיונות אלו כדי להבין את האופרציונאליזציה האפשרית שלהם. ביחס לשלב ראשוני זה, מצטט קון ספרו את הפיזיקאי [[wiki:וולפגנג_פאולי|וולפגנג פאולי]]:{{ציטוט|תוכן="המכניקה מן הסוג של [[wiki:הייזנברג|הייזנברג]] נטעה בי שוב תקווה ושמחת חיים. למען האמת אין היא מספקת את הפתרון לחידה, אבל אני מאמין כי שוב אפשר לצעוד קדימה".|מקור=תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, ע"מ 144.}}===צמיחת הפרדיגמה===[[File:צמיחה של פרדיגמה.JPG|ממוזער|שמאל|300px]]הפרדיגמה צומחת כאשר עוד ועוד מדענים הופכים את הרעיונות החדשים לתהליכי העבודה היומיים שלהם. בשלב זה הפרדיגמה החדשה מובילה לתגליות רבות, אשר מרחיבות את המודל, מאשררות את ההיבטים הבסיסיים של הפרדיגמה, ומשייפות את ההיבטים התיאורטיים שלה. כך, למשל, הפיזיקה הניוטונית זכתה לתיקופים מלאים רק עשרות שנים לאחר שנהגתה, ובתהליך זה השתנו גם חלק מההיבטים הנוסחאתיים של התיאוריה. ===מדע תקני (normal science) - פרדיגמה מבוססת===[[File:מדע נורמלי.JPG|400pxשמאל|ממוזער|300px]]<br />המדע התקני הוא התהליך המדעי הרגיל. בתהליך זה, קהל המדענים פותר את הבעיות הידועות, על ידי ניסויים, ומשתף את תוצאותיו בשיח המדעי. מצב זה הוא הפרדיגמה, במובן שהוא מחייב שפה ברורה ומחייבת ביחס לעולם, שרק בתוכה יכול להתקיים התהליך האמור.
ערך בשלב זה נכתוב בראי המצגת הזומתקיימות, על כל פנים, לא מעט חריגות מן המודל הפרדיגמטי. חריגות אלו מתגלות מתוך השימוש במודל, אך 'נארזות' בדרכים שונות - בתיקונים אד-הוק של המודל, ביצירת יוצאים מן הכלל, ולעתים אף בהתעלמות. כל עוד שהאפקטיביות של הגילויים עולה על כובד המשקל של החריגות, החריגות לא מפריעות לתהליך המדעי<ref>טענה זו מנגחת באופן ישיר את גישתו של הפילוסוף [[wiki:קרל פופר|קרל פופר]] שטען כי כדי שהמדע יוכל להיות בעל תוקף, יש להימנע מתיקונים מעין אלו. לפי קון, הסטת הבעיות הכרחית כדי שניתן יהיה להמשיך במפעל המשותף.</ref>.===שקיעה===[[File:שקיעה של פרדיגמה.JPG|שמאל|ממוזער|300px]]אך בשלב מסויים כובד המשקל של החריגות הולך ונהיה מכביד יותר ויותר. במצב זה, קשה להתכחש לבעיות, ובשל כך האמון במתודה המדעית הולך ונשחק. כך מצטט קון את הפיזיקאי פאולי ביחס למשבר פרדיגמטי בעולם הפיזיקה של החלקיקים:{{ציטוט|תוכן="ברגע זה הפיסיקה שרויה שוב בתקופה נוראה. בכל מקרה היא קשה מדי בשבילי, ולוואי והייתי שחקן קולנוע או משהו כזה ולא הייתי שומע כל עיקר על פיסיקה"|מקור=תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, ע"מ 144.}}===עלייתן של תיאוריות חדשניות===[[File:אלטרנטיבה.JPG|שמאל|ממוזער|300px]]<br />השקיעה מובילה לאובדן האמון של מדענים בגישה הקיימת, ומובילה אותם ללכת ולחפש רעיונות ופתרונות הרחק מעבר לתחום המחקרי הקיים. כך למשל, גישת הייחסות של [[wiki:אלברט איינשטיין|איינשטיין]], התבססה גם על היבטים תיאורטיים נרחבים שלא הוכללו בפיסיקה קודם לכן, דוגמת ה[[wiki:גיאומטריה היפרבולית|גיאומטריה ההיפרבולית]] של [[wiki:אנרי פואנקרה|פואנקרה]].  הקריסה של הפרדיגמה, מובילה על פי קון באופן כמעט ישיר לעליה של רעיונות אלטרנטיביים מסוג זה:{{ציטוט|תוכן="בכל אחד מן המקרים, הופיעה תיאוריה חדשנית רק לאחר כישלון מוצהר בפעילות התקנית של פתרון בעיות. יתר על כן, להוציא מקרהו של קופרניקוס... התרחשה התמוטטות זו... לא יותר מעשור או שניים לפני ההכרזה על תיאוריה חדשה. התיאוריה החדשנית נראית כתגובה ישירה למשבר. אנחנו רואים עוד שהבעיות שסביבן התרחשה ההתמוטטות היו כולן מן הסוג שהוכר זה זמן רב."|מקור=תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, ע"מ 131.}} ==התחלפות פרדיגמות (paradigm shift)==[[File:שינוי פרדיגמה.JPG|שמאל|ממוזער|300px]]לבסוף, המאבק בין הפרדיגמה העולה, לבין זו השוקעת איננו מוכרע ברגע האחד. הפיזיקאי זוכה פרס הנובל מקס פלאנק מצוטט כמי שאמר כי:{{ציטוט|"אמת מדעית חדשה אינה מתקבלת כאשר המתנגדים לה משתכנעים ורואים את האור, אלא כאשר הם מתים ודור חדש לומד להכיר אותה"}}במהלך מאבק זה, וכתוצר של העובדה ששתי הפרדיגמות אינן רק תיאוריות נפרדות, אלא עולמות נפרדים, נפער בין שתי הפרדיגמות תהום שבו לא ניתן יותר לדבר. היבט זה מכונה על ידי קון [[wikipedia:Commensurability_(philosophy_of_science)|incommensurability]], ומתארת את פערי השפות והעולמות הנוצרים בשלב זה. ההתחלפות של הפרדיגמה, איננה מיידית על כן, וזמן רב נשארות שתי קבוצות, כשהכף הולכת ומוכרעת אט אט, לטובת השניה:{{ציטוט|תוכן=כדי שפרדיגמה תוכל בכלל לנצח, היא חייבת לרכוש כמה תומכים ראשונים, אנשים שיפתחו אותה עד לנקודה שבה יכולים להיווצר ולהתרבות טיעונים מוצקים. ואפילו טיעונים אלה, בבואם, כל אחד מהם בנפרד איננו מכריע. כיוון שמדענים הם אנשים הגיוניים, ישכנע בסופו של דבר טיעון זה או אחר רבים מהם. אבל אין שום טיעון בודד המסוגל, או החייב, לשכנע את כולם. השינוי אינו מתרחש בהמרה קבוצתית אחת של האמונה, אלא בדרך של תזוזה גוברת והולכת בחלוקת הנאמנויות המקצועיות.אט אט... יגדלו הטיעונים המשכנעים לטובתה, במספרם ובעוצמתם. יותר מדענים יפנו אז אל הפרדיגמה החדשה, וחקירתה תימשך. בהדרגה יתרבה מספר הניסויים, המכשירים, המאמרים והספרים המבוססים על הפרדיגמה... עד שלבסוף יישארו רק כמה מגינים זקנים להגן על הפרדיגמה הישנה. ואפילו עליהם איננו יכולים לומר שהם טועים... לא יימצא נקודה שבה ההתנגדות נעשית לא הגיונית או לא מדעית.}}|מקור=תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, ע"מ 241.}}==מצגת כוללת==
{{#widget:Prezi|id=w_iqgvx1hyo_|linktext=כיצד המדע מתקדם? כיצד העולם משתנה?}}
==פרה-פרדיגמהלקריאה נוספת==[[File:פרה פרדיגמה.JPG{{דוגמא|400px]]==צמיחת הפרדיגמה==[[Fileסיפורו של פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה מציג היבטים רבים מן התהליכים הפרדיגמטיים האמורים. פרופ' שכטמן עלה במקרה על תגלית פורצת דרך בתחום הקריפטולוגיה בשנות ה-70, תגלית שעמדה בסתירה גמורה לאקסיומות המוכרות בתחום עד אותה תקופה. מה שמעניין במיוחד הוא המסע שעבר שכטמן מאז הגילוי המקרי של תגליתו במשך למעלה מ-30 שנה:צמיחה משלילה מוחלטת של פרדיגמהתגליתו (ושל יכולותיו המקצועיות) על ידי המומחים בתחום, דרך תחילת התגבשות של מעגל תומכים סביבו ועד לפרס נובל כיום ומעבר למרכז הקונצנזוס המדעי בתחום כפורץ דרך.JPG|400px]]==מדע תקני (normal science) - פרדיגמה מבוססת==[[Fileההיבטים הראויים לציון בהקשר זה הינם:מדע נורמלי.JPG|400px]]==שקיעה==[[File* '''אחד ממעגלי התמיכה הראשונים בשכטמן הגיעה דווקא מן העוסקים בתחומים שונים, ולא מתוככי עולם הכימיה''':שקיעה פיזיקאים או מתמטיקאים. זאת, לעומת התנגדות כמעט מוחלטת של פרדיגמההמומחים מתחומו (קריסטולוגים).JPGמעניין לראות כיצד בתהליך של פיתוח ידע לעוסקים בתחומים משיקים לתחום התוכן העיקרי יש יכולת גבוהה יותר, וחשוב יותר פתיחות, לחשוב יצירתי ולאתגר הנחות בסיסיות. הם מאפשרים, במידת מה, "מעקף" לתהליך הארוך של שבירת הנחות היסוד של הפרדיגמה הישנה ומשמשים מרחב יעיל לחשיבה מאתגרת יותר בהקשר [[הסתגלות|400pxהסתגלותי]]. ===עלייתן * '''ביחס ליכולת ההשפעה''' - אחת המגבלות העיקריות של תיאוריות חדשניות===שכטמן בניסיונו להוכיח את מסקנותיו בתחילת הדרך היתה שהתצפית שלו בוצעה בכלי עבודה טכנולוגיים שלא היו מקובלים בעולם התוכן (מיקרוסקופ אלקטרונים במקום רנטגן). פריצת הדרך העיקרית שלו בהוכחת טענתו הושגה רק לאחר שעשה אדפטציה למסקנותיו באופן שניתן לראות גם באמצעים הטכנולוגיים המקובלים בעולם התוכן הקריסטולוגי. היבט זה משליך על הצורך להטמיע [[File:אלטרנטיבה.JPGהמשגה|400pxמושגים חדשים]]<br />תוך שימוש בעולם המושגים שמקובל.
קיים קשר ישיר בין השקיעה של הרלוונטיות של הפרדיגמה הקיימת לבין עליית תיאוריות חדשניות:{{ציטוט|תוכן=בכל אחד מן המקרים הפועיה תיאוריה חדשנית רק לאחר כישלון מוצהר בפעילת התקנית של פתרון בעיות. יתר אגב, על כןפי שכטמן, להוציע באחד מרגעי המשבר העמוקים שלו דווקא קריאת הספר "המבנה של מהפכות מדעיות" הוא שנתן לו את מקרה של קופרניקוסההקשר למה שהוא עובר ואת המומנטום להמשיך.לקריאה נוספת: [http://www.haaretz. התרחשה התמטטות זו, ותפוצת התיאוריות שהיא סימנה, לא יותר מעשור או שניים לפני ההכשרה על התיאוריה החדשהco. הץיאוריה החדשנית נראית כתגובה ישירה למשברil/news/nobel-prize/1. אנחנו רואים עוד שהבעיות שסביבן התרחשה ההתמוטטות היו כולן מן הסוג שהוכר זה זמן רב.|מקור=קון, המבנה 1168648 אפריל 82': פרופ' דן שכטמן גילה משהו שהעולם סירב להאמין לו] - כתבה באתר הארץ על המאבק הפרדיגמטי של מהפכות מדעיות, עמפרופ' 131שכטמן להכרה בגילויים שלו.}}==התחלפות פרגדימות (paradigm shift)הערות שוליים==[[File:שינוי פרדיגמה.JPG|400px]]{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תיאוריות]]
[[קטגוריה:פרדיגמות]]
[[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]]
[[קטגוריה:ספרות]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/3582"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.