7,750
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דוגמא - סיפורו של פרופ' שכטמן כתהליך של שינוי פרדיגמטי
==דוגמא - סיפורו של פרופ' שכטמן כתהליך של שינוי פרדיגמטי==
{{דוגמא|תוכן=
[[File:Shechtman.jpg|130px|thumb|פרופ' שכטמן עם מודל הגביש]]
סיפורו של פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה מציג היבטים רבים מן התהליכים הפרדיגמטיים האמורים. שכטמן עלה במקרה על תגלית פורצת דרך בתחום הקריסטולוגיה בשנות ה-70, תגלית שעמדה בסתירה גמורה לאקסיומות המוכרות בתחום עד אותה תקופה. מה שמעניין במיוחד הוא המסע שעבר שכטמן מאז הגילוי המקרי של תגליתו במשך למעלה מ-30 שנה: משלילה מוחלטת של תגליתו (ושל יכולותיו המקצועיות) על ידי המומחים בתחום, דרך תחילת התגבשות של מעגל תומכים סביבו ועד לפרס נובל כיום ומעבר למרכז הקונצנזוס המדעי בתחום כפורץ דרך.
* '''ביחס ליכולת ההשפעה''' - אחת המגבלות העיקריות של שכטמן בניסיונו להוכיח את מסקנותיו בתחילת הדרך היתה שהתצפית שלו בוצעה בכלי עבודה טכנולוגיים שלא היו מקובלים בעולם התוכן (מיקרוסקופ אלקטרונים במקום רנטגן). פריצת הדרך העיקרית שלו בהוכחת טענתו הושגה רק לאחר שעשה אדפטציה למסקנותיו באופן שניתן לראות גם באמצעים הטכנולוגיים המקובלים בעולם התוכן הקריסטולוגי. היבט זה משליך על הצורך להטמיע [[המשגה|מושגים חדשים]] תוך שימוש בעולם המושגים שמקובל.
אגב, על פי שכטמן, באחד מרגעי המשבר העמוקים שלו דווקא קריאת הספר "המבנה של מהפכות מדעיות" הוא שנתן לו את ההקשר למה שהוא עובר ואת המומנטום להמשיך.לקריאה נוספת: [http://www.haaretz.co.il/news/nobel-prize/1.1168648 אפריל 82': פרופ' דן שכטמן גילה משהו שהעולם סירב להאמין לו] - כתבה באתר הארץ על המאבק הפרדיגמטי של פרופ' שכטמן להכרה בגילויים שלו.}}
==לקריאה נוספת==
* [[פרדיגמות ארגוניות]]