* '''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.
* '''הקצאה''' - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון ה[[שילוביות]] כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.
* '''ריאליות''' - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.<ref>כמו שהיטיב לנסח בן גוריון ב[[טקסט הידוע שלו ביחס למומחים|http://newseminar.wiki.org.il/Blog:מי_קובע_את_יעד_העל_של_הביטחון_הלאומי#mumchim טקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים]]</ref>
* '''עיגון בזמן''' - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.<ref>דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "'''לטווח הקצר''', יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. '''לטווח הארוך''' עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)</ref>