* '''Realistic (ריאליים)''' – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.
* '''Time-related (מעוגנים בזמן)''' – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.
[[קובץ:SMART-goals.png|מרכז|מסגרת|667x667 פיקסלים|טקסט=יעדי SMART|5 הקריטריונים לפי אחד הפירושים לראשי התיבות. שימו לב להבדל בין המאמר המקורי ופרשנויות אלו. ]]המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת [[תכנון אסטרטגי|התכנון האסטרטגי]]ואת הגישה של ניהול מבוסס יעדים. היו גם במשך השנים עלו הצעות שונות לגבי הנדבכים קריטריונים השונים (למשל להחליף את הריאליות הרלוונטית וכיובה'''ר'''יאליות (R). כבר במאמר המציע ב'''ר'''לוונטית בהצעה שבתמונה המצורפת, ולעתים את המודל נטען כי לא כל היבט בארגון יכול לעמוד בכל חמשת ההיבטים. הם טועניםה-A ב-'''A'''chievable, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לעימות ומדידה. כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראלבר השגה).
מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל<ref>Doran, G. T. (1981). [http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives]. ''Management Review, 70'', 35-36.</ref> נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:<blockquote>יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.<ref>שם, עמ' 36.</ref></blockquote>כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.<ref>גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" ([http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Documents/guide1.pdf#page=25 עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010])</ref> עם זאת, במעלה השנים נמתחה על המודל הביקורת חריפה על כך שהוא פועל רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות [[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:
* '''ספציפיות''' - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.
* '''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.
== לקריאה נוספת ==
* '''<span lang="he" dir="rtl">המאמר המקורי (1981) המציג את גישת ה-SMART: </span>''' ''[http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. way to write management's goals and objectives]''* '''מאמר ביקורת עדכני על גישת ה-SMART וחוסר ו'''חוסר הרלוונטיות שלה לניהול אסטרטגי בעולם מורכב ומשתנה - [https://bcghendersoninstitute.com/when-smart-is-not-so-smart-how-to-create-the-right-kind-of-goals-for-each-situation-4fbe903fd62f When SMART is not so smart: How to create the right kind of goals for each situation]
== הערות שוליים ==