2,180
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ההבחנה שיוצרים חפץ ולינסקי בין מנהיגות וסמכות היא כלי אפקטיבי ביותר בהבנת הכוחות המנוגדים הפועלים בכח מערכת ומאפשרים [[הסתגלות]] מבלי גלישה ל[[כאוס]]. עם זאת, להבנתנו, לצד ההבחנה המושגית, הטענה של חפץ היא כי מנהיגות עם סמכות היא בהכרח מוגבלת למרות הנגישות שלה למשאבים:
{{ציטוט|אנגלית = כן|מרכאות = כן|תוכן = '''Leadership with authority''' - Mobilizing people to address an adaptive challenge from a position of authority. The authority role brings with it resources and constraints for exercising leadership.|מקור = Ronald Heifetz, Alexander Grashow, and Marty Linsky, [httpshttp://hbrweb.archive.org/productweb/20151105192108/http:/diagnoseplusacumen.org:80/wp-thecontent/uploads/2013/10/Ch.-adaptive5-challenge-understandingDiagnose-the-humanAdaptive-dimensions-of-change/3276BC-PDF-ENG Challenge.pdf ''Diagnose the Adaptive Challenge'']}}
לעומתה, הם מתארים את המנהיגות ללא הסמכות ככזו המתאפיינת בהיעדר רסנים מובנים הקשורים בפוזיציית סמכות. בשל כך, כוחה של המנהיגות ההסתגלותית נעוץ כמעט תמיד במעמד של מנהיגות ללא סמכות:
{{ציטוט|אנגלית = כן|מרכאות = כן|תוכן = '''Leadership without authority''' - Mobilizing people to address an adaptive challenge - by taking action beyond the formal and informal expectations that define your scope of power, such as raising unexpected questions upward from the middle of the organization, challenging the expectations of your constituents, or engaging people across boundaries from outside the organization. Lacking authority also brings with it resources and constraints.|מקור = [httpshttp://hbrweb.archive.org/productweb/20151105192108/http:/diagnoseplusacumen.org:80/wp-thecontent/uploads/2013/10/Ch.-adaptive5-challenge-understandingDiagnose-the-humanAdaptive-dimensions-of-change/3276BC-PDF-ENG Challenge.pdf ibid.]}}
אין ספק כי עמדה של מנהיגות, כפי שהיא מתוארת על ידי חפץ ולינסקי קשורה בהכרח ב[[אי-וודאות]] וסיכון מהם מנהלים ובעלי סמכות מבקשים להמנע. עם זאת, אנו סבורים כי גם בעלי סמכות יכולים לממש מנהיגות מסוג זה, ולעתים אין מתאימים מהם לעשות כן. ההיסטוריה הניהולית הקצרה של ישראל מציגה מספר מקרים מסוג זה, שהמשמעותי בהם הוא זה של דוד בן-גוריון בשנים שטרם הקמת מדינת ישראל. יכולתו של בן גוריון לפעול כנגד העמדה הרווחת של הממסד הביטחוני לאור הבנתו את השינוי במאפייני הסביבה האסטרטגית של ישראל, נבעה מיכולתו לנוע מפוזיציית הסמכות לפוזיציית המנהיגות וחוזר חלילה.