תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,762 בתים ,  02:12, 31 בדצמבר 2020
אין תקציר עריכה
{{ספר|כותרת=ייחוד וייעוד, צבא וביטחון|הטיית כותב=|כותב=דוד בן-גוריון|עמודים=|שנה=1980|דירוג=5|תמונה=https://www.idf.il/media/68938/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.png|שפה=|המלצה=שני הספרים הם ספרי מסות, מאמרים ונאומים. כדאי להכיר את הנושאים השונים של הפרקים ולעיין בהם בנפרד.|תוכן=אם רוצים ללמוד מנהיגות אסטרטגית מכלי ראשון, ספרי המסות של בן גוריון מראשית ימי המדינה מספקים שיעורים מאלפים. בחדות, בביקורתיות בלתי מתפשרת, אבל גם באמונה, בן גוריון סולל נתיב מעשי, אסטרטגי וערכי להקמת המדינה. הספר '''ייחוד וייעוד''' מכיל מסות על שאלות חברה ומדינה. הספר '''צבא וביטחון''' עוסק בשאלות הביטחון במפנה של הקמת המדינה. יחד הם מהווים צוהר לתקופה הרת גורל, ולהלך הרוח של מנהיגים המפלסים דרך בזמנים של אי וודאות.|קישורים=* [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/ צבא וביטחון סרוק באתר צה״ל]
* [https://benyehuda.org/read/10917 המסה ייחוד וייעוד] באתר פרוייקט בן-יהודה|ציטוט=מבחינה מתמטית שמונה קילומטרים הם שמונה קילומטרים, ושמונה חודשים הם שמונה חודשים. לא כן מבחינה היסטורית: אינה דומה דרך של שמונה קילומטרים במישור סלול, שקל לעבור אותה בבטחון בזמן קצר, לדרך של שמונה קילומטרים שיש בה הרים ותהומות וחיות טורפות, ונחשים ועקרבים. את זאת לא תעבור בזמן קצר ואולי לא תעבור בכלל. אם כי במרחק המתימטי פה ושם אין שום הבדל. והוא הדין בזמן. שמונת החדשים העומדים לפנינו אינם דומים לשמונה חדשים שהיו לא בכל שנה, ואולי גם לשמונה שנים או לשמונים שנה, ואיני חושש להגיד - גם לשמונה מאוד שנים שחלפו או שיבואו בתקופה אחרת. כי יש הרגשה ברורה שבשבעת או שמונת החדשים העומדים לפנינו, שכב נכנסנו לתוכם - מקופלת כל ההיסטוריה היהודית.|איך=|קטגוריות=מנהיגות, היסטוריה, ביטחון|מקור-ציטוט=}}
 
== {{I|fa-books|fa=fad}} מדף החדשנות ==
{{ספר|כותרת=The Innovator’s Dilemma|הטיית כותב=|כותב=Clayton Christensen|עמודים=288|שנה=1997|דירוג=4.5|תמונה=https://images-na.ssl-images-amazon.com/images/I/51Ngk5BJi1L._SX331_BO1,204,203,200_.jpg|שפה=אנגלית|המלצה=ספר מרתק. למרות שהמקרים בו הם ישנים למדי למול האתגרים של הווה, העקרונות והניתוח עדיין בועטים ורלוונטיים.|תוכן=קלייטון קריסטנסן הנחיל לעולם את המושג של [[חדשנות משבשת]] בספר העוסק באופן שבו חדשנות וטכנולוגיה מובילה לקריסה של חברות. הספר משובץ במקרי מבחן מתעשיות ושווקים שונים שמציגים כיצד חברות מוצלחות ומבוססות נכנעות לשינוי משבש. הטכנולוגיה המשבשת, בניגוד לזו ההמשכית (sustaining technologies) לא מסייעת לשיפור המוצר בטווח הקצר, אך היא מובילה לשינוי מוחלט בשוק. לכן, מה שנדמה כניהול מוצלח וזהיר ביומיום כושל לחלוטין בהתמודדות עם הטכנולוגיה המשבשת. למרות שהעוצמה של הספר היא בעיקר תיאורית (מבט חדש על העולם) הוא מנסה גם לספק כלים להתמודדות של מנהלים בעולם שבו יש שינויים משבשים.|קישורים=*[[חדשנות משבשבת]]|ציטוט=The patterns of success and failure we see among firms faced with sustaining and disruptive technology change are a natural or systematic result of good managerial decisions. That is, in fact, why disruptive
technologies confront innovators with such a dilemma. Working harder, being smarter, investing more aggressively, and listening more astutely to customers are all solutions to the problems posed by new sustaining technologies. But these paradigms of sound management are useless—even counterproductive, in many instances—when dealing with disruptive technology.|איך=|קטגוריות=חדשנות,טכנולוגיה,שיבוש|מקור-ציטוט=pp. 69}}
=={{I|fa-books|fa=fad}} מדף ההגות==
{{ספר|כותרת=T.A.Z: אזור אוטונומי ארעי|כותב=חכים ביי|עמודים=153|שנה=1991|דירוג=5|תמונה=https://www.resling.co.il/pics/book_67_big.gif|המלצה=לחובבי הז׳אנר|תוכן=T.A.Z - מאנגלית - Temporary Autonomous Zone, איזור אוטונומי ארעי, הוא ספר העוסק בשאלה כיצד ניתן לייצר חופש בעולם שכבר נחקר ונכבש כולו. הספר מציע שאיזורי החופש בעולם הזה צריכים להיות זמניים. המסקנות של הספר רלוונטיות מאוד לחיים הארגוניים שבהם tazים עולים ונעלמים כל הזמן, ויש להם ערך רב לחדשנות הארגונית.|קישורים=* [[TAZ]] במאגר הידע
{{ספר|כותרת=המבנה של מהפכות מדעיות|הטיית כותב=|כותב=תומאס קון|עמודים=|שנה=1962|דירוג=5|תמונה=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/5/58/Hamivne_shel_mahapechot_madayiot.jpg/309px-Hamivne_shel_mahapechot_madayiot.jpg|שפה=|המלצה=נכסי צאן ברזל, כדאי מאוד לקרוא (לא מעט חלקים מאוד מדעיים).|תוכן=ספר פורץ דרך בתחום הפילוסופיה והסוציולוגיה של המדעים, אשר נכתב על ידי ההיסטריון האמריקני תומאס קון. הספר, אשר פורסם בשנות ה-60 של המאה ה-20, חולל מהפכה בהתייחסות הרווחת לתהליך ההתקדמות במדע, והשפיע באופן עמוק על תחומים נרחבים אחרים, בין השאר בהקשרי הניהול והחשיבה המערכתית. זאת, בראש ובראשונה סביב מושג ה[[פרדיגמה]] אותו הציב בקדמת הבמה, ואשר לאורו מתואר תהליך ההתקדמות במדע כתהליך לא-רציף של קפיצות פרדיגמטיות.|קישורים=* [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות]]
* [[פרדיגמות ארגוניות]]|ציטוט=כדי שפרדיגמה תוכל בכלל לנצח, היא חייבת לרכוש כמה תומכים ראשונים, אנשים שיפתחו אותה עד לנקודה שבה יכולים להיווצר ולהתרבות טיעונים מוצקים. ואפילו טיעונים אלה, בבואם, כל אחד מהם בנפרד איננו מכריע. כיוון שמדענים הם אנשים הגיוניים, ישכנע בסופו של דבר טיעון זה או אחר רבים מהם. אבל אין שום טיעון בודד המסוגל, או החייב, לשכנע את כולם. השינוי אינו מתרחש בהמרה קבוצתית אחת של האמונה, אלא בדרך של תזוזה גוברת והולכת בחלוקת הנאמנויות המקצועיות.|איך=מיכאל שפירא (היום פרופ׳) אמר לנו שחייבים לקרוא אותו מכריכה לכריכה (צדק)|קטגוריות=פילוסופיה של המדע,פרדיגמות,קוגניציה ארגונית|מקור-ציטוט=}}
{{ספר|כותרת=ארגונים בעולם פוסט מודרני|הטיית כותב=|כותב=ישראל כ״ץ|עמודים=243|שנה=2012|דירוג=3.5|תמונה=https://www.resling.co.il/pics/book_607_big.gif|שפה=|המלצה=מצריך צלילה למרחבי ההגות הפוסט מודרנית. מומלץ למי שמתעניין בהגות, פחות למי שמחפש מענה לשאלה איך מנהלים ארגונים בעולם פוסט מודרני.|תוכן=הכותרת של הספר מעט מטעה. הכותרת הנכונה צריכה להיות - ארגונים בראי גישות מרכזיות בהגות הפוסט מודרנית. הספר מנסה לבחון את המציאות הארגונית המודרנית דרך עיניהם של 8 הוגים מרכזיים מהזרם הפוסט מודרני. כדי לעשות זאת, הספר עורך היכרות עמוקה עם העשייה האינטלקטואלית של ההוגים האלו ולאחר מכן בוחן את ההוויה הארגונית באמצעות המושגים והגישות. הספר ללא ספק ייחודי בנוף הישראלי והעולמי, אבל המבנה הלא קוהרנטי שלו (למעשה אלו 8 מסות נפרדות) מקשה על יצירת הבנה כוללנית (אם יש כזו) של שאלות היסוד.|קישורים=* [[ההגות הפוסט מודרנית]]
* [[המצב הפוסט-מודרני]]|ציטוט=דווקא במצב שבו הסביבה הארגונית כה דינמית, משתנה ועתירת הפתעות, ונדמית כממאנת לציית לכוח אחד או לגורם יחיד, מחריפה שאלת השליטה. הרי ארגונים הם מעיקרם יצירות חברתיות, ומברחביהם מתחולל מאבק על כוח ועל השפעה. זה לעתים מסווה או לא מדובר, כיוון שגילוי הכוח תמיד מעורר ואף יוצר גילויים נגדיים של התנגדות. המאמץ השכיח נועד להסוות את הכוח מכאן או להציגו כמובן מאליו וכבלתי ניתן לערעור מכאן; ובכל מקרה יש יומרה לתארו כענייני וקשור כולו לטובת הארגון ולהישגים המשותפים. רטוריקות ומחוות שמכוונות לכך אך השתכללו עם השנים.|איך=|קטגוריות=פילוסופיה,ארגונים,ניהול,פוסטמודרניזם|מקור-ציטוט=עמ׳ 67.}}
{{ספר|כותרת=מה לאומי בביטחון הלאומי?|הטיית כותב=|כותב=[[גרשון הכהן]]|עמודים=|שנה=2015|דירוג=4|תמונה=https://i1.wp.com/www.national-security.org.il/wp-content/uploads/2016/04/national-security.jpg|שפה=|המלצה=|תוכן=הספר מציע מבט מערכתי מרענן על שלל סוגיות הקשורות לביטחון הלאומי הישראלי - מערכת היחסים בין העם, הדרג הצבאי והדרג המדיני, היחס בין שאלות התועלת הכלכלית והאינטרס הלאומי ועוד. הספר אמנם עוסק בשאלות הביטחון אך רלוונטי מאוד לשאלות ציבוריות הרבה מעבר לצבא ולביטחון.|קישורים=* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/113632.pdf על ביטחון ועל אמונה] ד״ר פנחס יחזקאלי, מערכות.|ציטוט=|איך=הקדשה מהמחבר 🙂|קטגוריות=ביטחון לאומי, אסטרטגיה, מדיניות}}
[[category:באנר]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/9963"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.