מגדל בבל בעיני ברוייגל – מסה על מגבלות התכנון
העשור האחרון התאפיין במשברים ושינויים לרוב. מתוך החיפושים אחרי הסיבתיות לזעזועים הללו, נולדה תנועה קטנה, שקראה תיגר על החיפוש לסדר אנושי. בתחום הפסיכולוגיה כנהמן וטברסקי (יחד עם דן אריאלי) ערערו את תפיסת היסוד בנוגע לאמונות הקודמות שלנו על רציונליות, בתחום הכלכלי נאסים טאלב עם ספריו ״הברבור השחור״ ו״אנטי שביר״ הציגו מודלים שמניחים עולם כאוטי באופיו, וגם בתחום הפיתוח עבר השדה מפיתוח לפי מתודולוגית מפל המים ועבר למתודולוגיית האג׳ייל, שעיקרה פיתוח בתנאים משתנים באופן תדיר.
ארגונים רבים מנסים להתמודד עם כל השינויים המהירים הללו, אך לגופים גדולים כארגונים, הבנויים על תפיסת העולם כמקום מסודר ובטוח, הדבר קשה. אימוץ תפיסה כאוטית ומשתנה של המציאות עשויה לסייע להם להתמודד עם העולם הנוכחי, אך השינוי תודעתי ולא פשוט הוא.
נרטיב אחד שעשוי להקל על המעבר התודעתי, טמון בשני ציורים המספרים סיפור מוכר. ציורי ״בבל״ של פיטר ברויגל האב מציגים את מגדל בבל וממחישים את הדרמה האנושית הטמונה בחובה. נהוג לחשוב על סיפור בבל כעל סיפור של היעדר תקשורת, או של חטא האדם אל מול הניסיון שלו להידמות לאלוהים, אך יש אופן נוסף שבו אפשר לחשוב על סיפור המעשה. האדם, בחיפושו אחר מציאות סדורה ובלתי כאוטית, החליט לבנות את המבנה המורכב והשלם ביותר שיוכל להקיף את משמעות חייו, כדי להצליח ולשלוט על המציאות שמסביבו. הרצון להגיע לאלוהים אינו מתפרש בגובה המגדל, אלא להידמות לאל כל-יכול שיש ביכולתו לתכנן מערכות מושלמות.
הציורים של ברויגל ממחישים זאת היטב: המגדל רחב הרבה יותר מאשר הוא גבוה, ובכל קומה וקומה ניתן לראות את מלאכת התכנון והבנייה המחושבים עד אין קץ. ב״מגדל הצהוב״ נדמה כאילו הבירוקרטיה האדרכילית צומחת מתוך סלע ההר והיא טבעית לה, אך בציור השני ברור כי מדובר ביצירה אנושית אותנטית, אולי כרמז להתפתחות האנושית שכבר אין לה צורך בהישענות על הטבע, אלא היא רותמת את הטבע לצרכיו שלו: בנייה, תכנון, תחבורה, כלכלה.
גם המנכ״ל, ברצונו לתת פשר לעשייה המורכבת של ארגונו, נשאב פעמים רבות לניסיונות תכנוניים שגודלם כגודלו של מגדל בבל. זו תוצאה של תודעה תכנונית, המניחה בליבה כי העולם מקום צפוי הוא, והבעיות הניצבות בפנינו הן אמפיריות וקונקרטיות באופיין: משימות שניתן לכמת, לנתח, ולעשות עליהן מניפולציה בבוא הצורך. אולם הצורך להתמודד עם בעיות העולם הגלובלי מרובה הנתונים מחייב מערכות תכנוניות עצומות היקף, כאלה שיקרסו בהכרח, בשל מוגבלות החשיבה האנושית. כדי לא ליפול לתוך המלכודת של מגדל בבל, כפי שהבין אותו ברוייגל, יש לקדם שינוי תודעתי המאפשר התבוננות הסתגלותית יותר אל מול אתגריים שאינם אמפיריים, ותכנון מערכות גמישות שיכולות להתמודד בתנאי אי-וודאות.
אם אינך מועבר אוטמטית, לחץ על ה-קישור
פרסום: 2018-10-14T02:45:08
כותב: מתן רוטמן
קטגוריות: אסטרטגיה במגזר הציבורי בלוג חשיבה מערכתית בארגונים ייעוץ אסטרטגי
תגיות: אי ודאות אמנות ברוייגל מגדל בבל תכנון