ברבור שחור
ברבור שחור הוא תיאור לאירוע שסיכוייו להתרחש מוערכים כנמוכים מאוד, אך לא בלתי נמנעים, והשפעתו על המערכת היא מרחיקת לכת. את המושג טבע בהקשר הניהול והחשיבה הכלכלית ההוגה נאסים טאלב בספר הנושא את שם זה (הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים). מקור המונח נמצא בעבודתם של הפילוסופים דיוויד יום ולאחר מכן של ג'ון סטיוארט מיל, הדנים בבעיית האינקודציה (אי היכולת להגיע לטענה החלטית על בסיס ניסיון קודם) ובמדחה (fallacy) הלוגי הרווח לפיו לא מצאתי ← לא קיים. לפי מיל ויום, במערב סברו כי "כל הברבורים לבנים" מאחר וכל הברבורים שהם ראו היו לבנים, אולם לבסוף נמצאו באוסטרליה ברבורים שחורים באופן שהנכיח את אי תקפותו של המשגה הלוגי האמור.
כדי להבהיר את המשמעויות של המדחה האמור, טאלב מביא משל לתרנגול ההודו שבמשך 1,000 ימיו הראשונים זוכה לטיפוח מסור מצד בעליו באופן הגורם לא להקיש כי אדונו אוהב עליו וישמור עליו גם בעתיד. כל זאת, עד אשר מגיע היום ה-1,001 בו תרנגול ההודו עולה על השולחן בחג ההודייה. האקסטרפולציה שעורך התרנגול מתגלה כבלתי תקפה באופן המציג את הנטיה האנושית להיקשים מסוג זה כבעייתית ולעתים אף כהרת אסון.
בין הברבור השחור וההפתעה הבסיסית
מושג הברבור השחור מצוי בתוך אשכול מושגי המתרחב בשנים האחרונות ועוסק בהתמודדות של מערכות עם שינוי רדיקאלי, ועם תופעות בלתי מוסברות או ניתנות לצפיה. בין אלו ניתן למנות גם רעיון ההפתעה הבסיסית, התב"צים (תוצאות בלתי צפויות), שינויים מסדר ראשון מול שינויים מסדר שני, קריסה פרדיגמטית ואחרים. ההבחנה בין המושגית מסייעת בידינו להבין טוב יותר את המושגים כמו גם את התופעות שהם מתארים. ההבחנה בין מושג ההפתעה הבסיסית ומושג הברבור השחור מבהירה גם נקודות המבט השונות של ההוגים השונים (לניר וטאלב בהקשר זה) וגם את הכלים השונים להתמודדות.
הסיבה ליצירת התופעה
לפי טאלב, הסיבה המרכזית להיווצרות הברבור השחור נעוצה במקריות. המערכות המורכבות של הכלכלה, לדוגמא, מבוססות על אינספור תהליכים עצמאיים, כך שבלתי ניתן לצפות את מהלכם, וניתן לשער שבמוקדם או במאוחר יתהוו אירועי קיצון מערכתיים. לפי לניר, הסיבה המרכזית להיווצרות הפתעות בסיסיות נעוצה בהתפתחות דפוסים במערכות סבוכות, לא פעם בשל יצירה של גישה חדשה במערכת היריבה. ההבדל בין הגישות, אם כן, נעוץ בשאלה האם קיים היגיון למערכת, גם אם איננו בכוונת מכוון (לניר) או השאלה המרכזית היא סטטיסטיקה של אירועי קיצון (טאלב). מעניין לשים לב שכל אחד מההוגים ממשיך להתייחס לכור מחצבתו - לניר, כיוצא חיל המודיעין וכמי שחקר את כשל ההתרעה במלחמת יום הכיפורים, מתייחס למצב שבו קיים "צד שני" (האוייב במקור) שאותו עלינו להבין כדי לדעת כיצד להתמודד כראוי; טאלב, כסוחר ניירות ערך, מתייחס לשאלות כלכליות סטטיסטיות שעיקרן הוא כיצד להיערך (ההבנה של התופעה פחות חשובה).
הסיבה שאיננו מבינים את התופעה
מדוע בני אדם, ומומחים בייחוד מתקשים להבין אירועים בלתי צפויים? לפי טאלב ולניר הסיבה לכך מבוססת על שילוב של כשלים קוגניטיביים מובנים (אנחנו מותנים אבולוציונית להקיש אינדוקטיבית) לצד הטיות תרבותיות נרכשות (התרבות המערבית נבנתה במאות השנים האחרונות על גישה הנדסית דטרמיניסטית בה קיים יחס סיבתיות ברור). עם זאת, כפועל יוצא מהבנת התופעה, הם חלוקים גם כן על הסיבות הבסיסיות לחוסר היכולת להבין את ההתהוות. לפי טאלב, הבעיה המרכזית היא היעדר חשיבה לוגית (מעבר לאינדוקציה הבעייתית) וחוסר הבנה של הסטטיסטיקה וכשליה. לפי לניר, הבעיה הבסיסית נמצאת בחוסר יכולת לאתר דפוסים חדשים בשל מסגרת תפיסתית-פרשנית מקבעת. לאור זאת, לניר טוען כי בעיתות של שינוי אנו נדרשים לדמויות של "שועלים" ולא של מומחים "קיפודיים" (לפי הניתוח הידוע של ישעיה ברלין), מאחר והאחרונים מסוגלים לחבר היבטים שונים ולנוע מגישה לגישה.
הדרכים להתמודדות עם התופעה
בספרו אנטי-שביר (Anti-Fragile) מבקש טאלב לתאר את אופן ההתמודדות הראוי עם אירועי ברבור שחור. השאלה המרכזית לטעמו איננה נמצאת בהתמודדות עם האירוע אלא בבניית מערכות שלא ישברו ואף יתחזקו כאשר יתהווה אירוע שלא ניתן לצפותו. לדעת לניר, השאלה המרכזית במהלך הפתעה בסיסית היא היכולת לייצר למידה בסיסית, קרי - להבין מחדש את המציאות באופן שסוגר את פער הרלוונטיות שנוצר.
השוואה טבלאית
כפי שניתן לראות, יש כל גישה מקיימת קוהרנטיות פנימית בין הסיבה, האתגר ודרכי ההתמודדות למולו:
|
|
| |
|---|---|---|
|
|
מקריות במערכת מרובת משתנים |
התהוות דפוסים במערכת סבוכה |
|
|
התעלמות בשל הסיכויים הנמוכים |
היעדר מסגרת מושגית רלוונטית |
|
|
בניית מערכות אנטי-שבירות |
משבר הקורונה כברבור שחור
משבר הקורונה (2020) נתפס על ידי רבים כברבור שחור, כאירוע שטלטל את הפעילות האנושית בעולם כולו. זאת, על אף שטאלב עצמו חזר ואמר כי מגיפה עולמית היתה אירוע צפוי ועל כן היא בגדר ברבור לבן וכי אין להשתמש ברעיון של הברבור השחור כתירוץ.
ניתן לומר כי אמנם ברמה הלוגית המשבר איננו ברבור שחור (ידענו כי מגיפה יכולה להתפשט בעולם). אולם עבור רוב הממשלות והחברות בעולם, מגיפה עלמית לא נתפסה כתרחיש ייחוס, ולכן למעשה אירוע זה היה עבורם ברבור שחור.
להרחבה ראו מאמר בבלוג דואלוג:
פוסטים בנושא ברבור שחור בבלוג דואלוג
לקריאה נוספת
- נסים ניקולס טאלב, הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים, דביר: 2009.
- נסים ניקולס טאלב, אנטי-שביר - איך לשרוד בעולם של ברבורים שחורים, דביר: 2014.
- עפרון רזי ופיני יחזקאלי, תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, הוצאת המכללה לביטחון לאומי, 2013.
- ההפתעה הבסיסית
- נקודות עיוורון
קישורים חיצוניים
- הפרק הראשון מתוך הספר אנטי-שביר בו דן טאלב בהתמודדות עם תופעת הברבור השחור.
- אנטי-שביר, מושג באתר ייצור ידע.
- ביקורת של אורי כץ על ספרו האחרון של טאלב אנטי-שביר הדנה באופן מפורט בעבודתו.
- ברבור שחור ופתיתים לבנים - מאמר של יונתן ויינברג על הברבור השחור של שלג סערת 2013 באתר מידה.
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי צוות דואלוג. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- צוות דואלוג, ברבור שחור, מאגר הידע של דואלוג, 2020.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.