מודל הקרחון לשינוי מערכתי

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
(הופנה מהדף מודל הקרחון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מודל הקרחון לשינוי מערכתי.png


המודל המכונה מודל הקרחון (הוצע על ידי פיטר סנג׳י ושותפים במסגרת עבודה שפורסמה במכון FSG) עוסק בתנאים הנדרשים לשינוי מערכתי. המודל נכתב מנקודת מבט חברתית-ציבורית אולם עשוי לסייע בחשיבה על קידום שינוי מערכתי גם בתחומים אחרים.

מודל הקרחון לשינוי מערכתי.png

מבנה המודל

המודל מתאר שלוש רמות של פעולה המכילות את ששת התנאים הנדרשים לשינוי מערכתי. בין המרכיבים הללו מתקיימות השפעות הדדיות משמעותיות, וכאשר לא מבינים את ההשפעות הללו אנו עלולים להביא לתוצאות הפוכות או חלקיות לאלו שביקשנו.

הרמות השונות של הנראות

המודל מחלק את מרכיבי המערכת לשלוש רמות:

  • רמה גלויה - הרמה שניתן להבין באופן גלוי על בסיס הצהרות, מעקב אחר הקצאת תקציבים וצפיה בפרקטיקות הנהוגות. ניתן להבין את המרכיבים הללו גם ללא מעורבות משמעותית בנעשה במערכת (למשל באופן מחקרי). השינוי ברמה זו הוא מבני, כלומר נוגע במבנה המוסדות, בהגדרות הפעולה שלהם ובתקציבים שלהם.
  • רמה סמויה למחצה - ההיבטים של יחסי הכח בין הגורמים במערכת ומערכות הזיקות והיחסים אינן מוצהרות, אך הן גלויות למחצה למי שיש לו מעורבות מתמשכת במערכת. בשיחה פתוחה ניצתן להבין לא מעט מן ההיבטים הללו, אף שהם אינם מנוסחים באופן רשמי. עם זאת ההשפעה של מרכיבים לרוב עוצמתית יותר מאלו של הרמה הגלויה.
  • רמה סמויה - רמה זו נוגעת בתשתיות התפיסתיות של המערכת החברתית - השפה, המושגים, התפיסות והנרטיבים הסמויים מהעין אך מניעות את הפעילות האנושית הפרטית והקולקטיבית. הרמה הזו נוגעת לשינוי טרנספורמטיבי, כלומר כזה המשנה באופן עמוק ומהותי את המציאות במערכת.

מרכיבי המודל[1]

  • מדיניות (Policies) - היעדים, הנהלים, הרגולציה והתיעדוף מצד הממשלה, המוסדות והארגונים אשר מנחים את הפעילות של הגורם הנבחן ושל גורמים אחרים.
  • פרקטיקות (Practices) - צורות הפעולה של המוסדות, הקואליציות והרשתות, וכן גורמים נוספים אשר נועדו לקדם את התהליכים החברתיים והסביבתיים. ברמה פנימית בתוך הגופים, ניתן להכניס לקטגוריה את כלל הפרוצדורות, ההנחיות, וכן התהליכים וההרגלים שאינם בהכרח פורמליים ומרכיבים את העשייה של כל גורם.
  • זרימת המשאבים (Resource Flows) - כיצד התקציבים, האנשים והידע, האינפורמציה ושאר הנכסים נאספים ומחולקים.
  • יחסי הכח (Power Dynamics) -
  • מערכות יחסים וזיקות (Relationships & Connections) -
  • מודלים מנטליים (Mental Models) - הרגלי חשיבה: אמונות עומק, הנחות יסוד וצורות פעולה שהן בגדרת מובן מאיליו אשר משפיעים על הדרך בה אנו חושבים, כיצד אנו פועלים וכיצד אנו מדברים.

הפעולה ברמות השונות

פעולה בתווך הגלוי

הפעולה בתווך הגלוי עוסקת בהשפעה על מדיניות, פרקטיקות ומשאבים. רוב הפעולות הממשלתיות ואלו של המגזר השלישי מצויות בתווך הזה. למשל:

  • תכנית אסטרטגית למשרד היא שינוי בתחום המדיניות.
  • פיתוח תכנית פעולה מסויימת היא שינוי מתחום הפרקטיקות.
  • הקצאת תקציב לסוגיה מסויימת, הקצאת תקנים או בנייה של מערכי מידע עוסקים בשינוי בזרימת המשאבים במערכת.

פעולה בתווך הסמוי למחצה

הפעולה בתווך הסמוי מבקשת להשפיע על יחסי הכח ועל מערך היחסים והזיקות. כך למשל:

  • תהליכים המסייעת לפתיחת שוק לתחרות משנה את יחסי הכח בשוק. תכנית המסייעת לבני מיעוטים או לתושבי פריפריה להשתלב בעשייה במגזר הציבורי משפיעה על יחסי הכוחות במערכת השלטונית.
  • בניה של תשתית תחבורה אפקטיבית לקבוצות אוכלוסיה מודרות עשויה להשפיע על מערך הזיקות שלהן למרכז.

פעולה בתווך הסמוי

ההשפעה בתווך הסמוי נוגעת לשינוי באופן שבו אנשים ומערכות תופסים את העולם. השינוי הזה יכול לבוא לידי ביטוי במאבק על נרטיבים חלופיים, בעיצוב רעיונות מארגנים, ביצירת טאבו על נושאים וכדומה. דוגמאות לשינוי בתווך הסמוי:

  • המהלך של תנועת me too ממשיך תהליכים שהתרחשו ברמת המדיניות (בחקיקה) בהיבטי הטרדות על רקע מגדרי אך לא השפיעו על יחסי הכח באופן נרחב. היכולת לעצב את השיח על ידי העמדת נקודת המבט של הנפגעות, תוך הצגת הפגיעה כאירוע מערכתי שאינו מקומי או חד פעמי (לב המושג של ״גם אני / גם לי זה קרה״) סייעה לייצר שינוי במערך הכוחות ובמערכת הזיקות ולבסוף גם על רשויות החקיקה.

הרקע למודל

אחד המאמרים שכותבי המסמך הסתמכו עליו, הוא מאמרה של חוקרת הסביבה דונלה מידווס (Donella Meadows)[2] העוסק בנקודות מנוף לשינוי מערכתי. המאמר מפרט 12 סוגים של מנופים, מהגלוי ביותר, אך בעל ההשפעה הפחותה ביותר (בין אם בשל הקושי לשנותו ובין אם בגלל ההשפעה המוגבלת שלו), אל הנסתר אך המשפיע ביותר:

  1. קבועים, פרמטרים (כמו סובסידיות, מיסים, תקנים)
  2. העומק והגודל של המאגרים (באפרים) והמלאים המייצבים, באופן יחסי למהירות הזרימה שלהם
  3. המבנה של המלאים ושל זרימת המשאבים החומריים (כגון רשתות תחבורה, מבני גיל אוכלוסייה).
  4. משך השיהוי והעיכוב בהתייחס לקצב השינוי במערכת
  5. הכח של מעגלי משוב שליליים בהתאם להשפעות (אימפקט) אותם הם מנסים לתקן.
  6. הרווח הטמון בהמשכיות של מעגלי המשוב החיוביים
  7. המבנה של זרימת המידע (למי יש ולמי אין גישה למידע)
  8. החוקים של המערכת (כגון - תמריצים, ענישה, מגבלות מובנות)
  9. הכוח להוסיף, לשנות, או לאפשר את הארגון העצמי של מבנה המערכת
  10. היעדים של המערכת
  11. תפיסת העולם (mindset) או הפרדיגמה שעל בסיסם ממכוננת המערכת על מטרותיה, המבנה שלה, הכללים שבה, העיכובים והפרמטרים שלה.
  12. הכח לשנות פרדיגמות

סנג׳י ושותפיו מייצרים רשימה גנרית יותר של המנופים המתוארים, אך יש דמיון רק בין הרשימות והסדר שלהן.

ההשראה למבנה הקרחון

המודל של פרוייד כפי שהופיע במקור. לא מתואר כ״קרחון״

הרעיון של רמות גלויות וסמויות וההעמדה שלהן כקרחון שבו רב הסמוי על הגלוי אינה ייחודית למודל המתואר. למעשה, המודלים הרווחים של שיין (מודל הפירמידה של התרבות הארגונית) וכן ההעמדה המבנית והסטרוקטורלית של הנפש לפי פרוייד מציגית מבנים דומים למדי.

המודל הטופוגרפי והסטרוקטרלי של פרוייד

זימונד פרוייד תיאר את בראשית עבודתו (פשר החלומות, 1889) את הנפש דרך שלוש רמות: המודע, המודע למחצה והלא מודע. לימים היו מי שהעמידו את שלוש הרמות הללו במסגרת מה שכונה ״המודל הטופוגרפי״ כקרחון השקוע למחצה.

לימים, העמיד פרוייד מודל במבני (סטרוקטולי) ובו משחקים ה״איד״, המודחק, האגו והסופר-אגו. בספר המקורי (האגו והאיד, 1923) מוצגים אלו כישות שניתן לדמותה לקרחון. עם זאת, פרוייד אינו מתייחס לכך, ורק לאחר מכן יש כאלו המפרשים אותו באופן הזה. סביר למדי ששקיעת הטיטניק עקב ההתנגשות בקרחון, שאירעה באותו עשור השפיעה על הדימוי הרווח הזה.

המודל המבני/טפוגרפי של פרוייד - העמדה כקרחון

הפירמידה של שיין[3]

הפירמידה של שיין (העמדה כמשולש)

אדגר שיין, ממייסדי התחום של הפיתוח הארגוני, הציג את השכבות של התרבות הארגונים באופן דומה למודל הטופוגרפי של פרוייד:

  • בתחתית הנחות היסוד הסמויות
  • באמצע הערכים והנורמות
  • באזור הנגלה ההתנהגות הגלויה (artifacts).

המודל של שיין לא הוצג לראשונה כמשולש, אך ההתייחסות הרווחת אליו היא כאל פירמידה או משולש העומד על ראשו.

הרעיון של מודלים מנטליים

פיטר סנג׳י, מכותבי המאמר של FSG הקדיש לנושא המודלים המנטליים פרק שלם בספרו ״הארגון הלומד״ (1990).[4] הנושא של מודלים מנטליים (בתיאורים שונים) מצוי בחקר מעמיק גם בעולמות הפילוסופיה של המדע (ומגולם ברעיון הפרדיגמה של קון) וגם בהיבטים חברתיים מגוונים.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. מתורגם מתוך:Kania, J., Kramer, M. and Senge, P. 2018. The Water of Systems Change. FSG. pp. 4
  2. Donella Meadows, Leverage Points: Places to Intervene in a System, The Sustainability Institute. 1999
  3. Edgar H. Schein. Organizational Leadership and Culture. Third edition.Wiley 2004. pp. 26.
  4. פיטר סנג׳י, הארגון הלומד, מטר: 2008. עמ׳ 181-211.

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, מודל הקרחון לשינוי מערכתי, מאגר הידע של דואלוג, 2021.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=מודל_הקרחון_לשינוי_מערכתי&oldid=10584"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.