ענן
| ” | חכמתי נערמת ימים רבים כמו ענן, הולכה ונדממת, הולכה ומתקדרת. זו דרכה של כל חכמה העתידה ללדת ברקים | “ |
— פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרא | ||
הענן הוא תופעה רווחת של עמימות קוגניטיבית סביב סוגיה חדשה או בלתי ידועה. ארגונים ואנשים חווים מציאות עננית כאשר ניגשים למציאות שהם טרם פגשו או להנעת פעולה שטרם נעשתה והיא מאפיינת של עמידה מול עמימות בתנאים של אי וודאות.
התופעה הקוגניטיבית של הענן מייחדת ארגונים שעה שהם עומדים מול שאלה חדשה, בדרך כלל מן העולם הסבוך.
רקע
הענן מלווה את החיים הארגוניים במצבים רבים. כאשר על הפרק עומדת סוגיה חדשה, מי שמופקד על ההתמודדות עימה חווה תמיד רמה כזו או אחרת של 'עננות'. העננות, שעשויה להיות מציקה, איננה כלל תופעה שלילית. אם מתמודדים איתה באופן מושכל, היא עשויה להיות כר הפריצה של חשיבה חדשה ורלוונטית. ד"ר צבי לניר התייחס גם הוא באריכות לתופעת הענן ברשימותיו "פנקס הכיס של השועל":
|
שלא כמו בפוקר, בחיים מספר הצירופים האפשריים הוא אינסופי. הקלפים שבידך אינם 'מלך' , 'מלכה' , ' שבע תלתן' וכדומה , כלומר דברים מוגדרים וידועים. הם דומים יותר ל"עננים" שצורתם ומהותם מעורפלות ואתה זה שנותן להם צורה ומשמעות ביחס לרצף התפיסתי של הסדרה (שגם היא עדיין בחזקת "ענן" לא ברור) שעולה בתודעתך. הרצף התפיסתי ה"מעונן" הזה משפיע על הצורה בה תבחר את הקלף . והקלף ה"ענני" משפיע בחזרה על אפשרות שינויו של הרצף התפיסתי הזה. |
|
| – ד"ר צבי לניר. פנקס הכיס של השועל (Kindle Locations 2318-2323) | ||
הענן לפי לניר הוא היכולת הקוגניטיבית שלנו להחזיק כמה אלמנטים קוגניטיביים במקביל, ורק מתוך כך, אנחנו גם יכולים לשלוף קלפים שישנו את כל מבנה הענן. למעשה, הענן הוא הניסיון של התפיסה שלנו להחזיק את כל מה שנראה במבט רחוק כרלוונטי לסוגיה, מבלי שניתן לתאר את רצף הלוגי שמבחין בין התפקידים השונים של האלמנטים השונים בענן. במהלך הירקמות ההבנה בענן, תהליך שלוקח זמן ודורש דיון משמעותי כדי ללבנו, הענן מתחיל להתעצב, לקבל צורה. קבלת הצורה היא למעשה רשת חדשה של משמעות שנטווית בין הרכיבים שקודם לא ידענו כיצד הם מסתדרים יחד. לכן, כאשר אנו חווים מציאות עננית, השאיפה שלנו תהיה להאריך ככל הניתן את זמן השהיה בעמימות. את הענן אנו צריכים לשאת, וגם במקרא העננים נקראים נשיאים.
דוגמאות של עננים
אורי אלון, מדען ישראלי ממכון וויצמן מתאר אותה בצורה יפה בשיחת ה-TED שלהלן. אלון מדבר על הקושי הבסיסי בתהליך המדעי שלעולם איננו מתרחש כמו שהוא מוצג – בעוד שבמאמרים מדעיים, A מוביל באופן הכרחי ל-B, הרי שבתהליך עצמו, A מוביל לכל הדברים שאינם B. רק לאחר אינספור טעויות, משברים ואתגרים, מתגלה לבסוף C. את השלב שבין A ל-C מכנה אורי אלון – הענן. הענן הוא המרחב שבו הכל מעורפל ולא ברור בכלל איך יוצאים מכאן. אורי אלון מציע כי הענן הוא גם המרחב שבו מתרחשות ההמצאות והגילויים הכי משמעותיים.
התמודדות עם מצבים ענניים בארגונים
חוויית הענן היא קשה ברמה האישית ויותר מכך ברמה הארגונית שזקוקה בדרך כלל לוודאות תפיסתית. בשל הקושי האחרון, עלינו ליצור איים ארגוניים שבהם ניתן לשהות בענן מבלי לפגוע בבהירות העבודה בשאר הארגון. לבסוף, מתוך הדיון הקבוצתי ומתוך השהיה בענן, מגיע רגע לא מתוכנן שבו הקשרים שנוצרו מתבררים, מבריק הברק, והענן הופך לגשם של עשיה חדשה.
לקריאה נוספת
- ענן וערפל סביביו - פוסט בבלוג דואלוג בנושא תופעת הענן והערפל בארגונים
- אי וודאות
- VUCA