קובץ:הערות לחשיבות התכנון - שמעון פרס.pdf

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעבר לדף


לקובץ המקורי(1,239 × 1,754 פיקסלים, גודל הקובץ: 666 קילו־בייטים, סוג MIME‏: application/pdf‏, 6 דפים)

או אמירה. תיכנון הוא בראש וראשונה ענין של מחשבה, של הגות.נדמה לי שבמדינת ישראל יש יצר גדול לפעול, ויצר עז לא פחותלהסביר מה שאנו עושים, אך יש לנו נטיה "טבעית" להשתמט מל•חשוב באופן מופשט, או ליחס למחשבה את הערך הראוי לה במערכתהמעשים, הפעולות וההסברות שלנו.יש בקרבנו אנשים רבים מאד המוכנים ליטול על עצמם סיכונים מסייכונים שונים, אך מעטים מאד הם האנשים הנוטים ליטול על עצמם סיכוןאינטלקטואלי של ממש – לחשוב על דעת עצמם, בניגוד למקובל וב־ניגוד למוסכם. עוד יותר: אם רואים אנו מעשה מוצלח או טוב, אנונוטים ליחס אותו לאיש, לביצוע : למעשיות שבו. אך מן הדין שנגיע לבגירות הדרושה כדי להבין שכמעט כל דבר שאנו רואים, בין אם הואטוב ובין אם הוא רע. נולד בעריסת מחשבה מופשטת, חיובית או שלי-לית, מלאה או חלקית.היות וכך הוא המצב, ממילא אין טיפוח לאומי של המחשבה באשר היאוהוויכוח מתנהל על התוצאות ולא על הסיבות. ודאי שיש לנו פועליםטובים ומהנדסים טובים, ואני מניח שהבתים שנבנו בישראל הם טוביםלמדי – אך מי שמסתכל בתיכנון הכולל, בקונצפציה. בניסוי העצמישל הבנייה בישראל, מוכרח להתעצב על המקום המועט שהוקדש להםבמדינת ישראל.הכלל השני לגבי תיכנון הוא אפיו היזום. אין התיכנון בבחינת תרופהאו כיבוי דליקה, או תגובה, או כניעה ללחץ מאורגן. למעשה התיכנוןחסר נציגות ומשולל הכרה. התיכנון אינו אלא הבהרה אמיצה, בשעה מוק־דמת למדי, של חלום, של דמיון, של חזון, של שאיפה.ושוב: יודע אני עד כמה כל אחד מאתנו, וכולנו כעם, רגישים באופןמופרז לגבי מה שאומרים עלינו. אנו נוהגים לסרוק את כל העתונות היישראלית והעולמית, שמא נמצא שם מחמאה הנוגעת ללבנו. אנחנו עלוליםלהיתפס "למצב-רוח" אם אנו נתקלים במלת בקורת, ואנו נעשים מאוישרים אם זכינו לאישור בדפוס. אני סבור שאנו אחד העמים הרגישיםביותר ל"מילוליזם", למלים ואותיות. (כשמשווים צרפתי וישראלי, נדמה לי [230] Page 2 הערות לה לינות התיכנין שההבדל הוא, בהקשר זה, שהצרפתי מתרגז אם ארוחתו אינה עומדת עלרמה אך לא איכפת לו מה כותבים עליו. ישראלי קורא עתון, ולא איכפתלו מה שמים לו על הצלחת).ממילא אנו פועלים כאילו מישהו עומד נגדנו, או למולנו. אנו מהירי-תגובה.בניגוד למנטאליות זו, התיכנון חייב להתעלם מתגובות צפויות.ועליו לחפש תשובות מבפנים - מה להגות. מה לחשוב - לא מול הס־ביבה המוכרת אלא מול הלא נודע, מול העתיד.כלל שלישי לגבי תיכנון הוא שעליו להיות עקרוני, ולא דווקה פראג־מתי. התיכנון חייב בראש וראשונה לברר כיוונים ולא לסלול דרכים.תוואי של דרך בונים לאחר שמחליטים לאן, בעצם, רוצים להתקדם ולאדווקה מפני שהטופוגרפיה סלחנית יותר בנקודה אחת וסרבנית יותר בניקודה אחרת. התיכנון חייב להקדים פילוסופיה להנדסה. תמיד עולה בזכררוני סיפורו של צ'כוב על ואנקה העליז, שכטוב לבו ביין היה צועק :"חבריה, קדימה!" עד שיום אחד התרומם רעהו איואן ושאל בפיכחוןשובר־לב: "ואנקה. כשאתה קורא קדימה, לאיזה כיוון מתכוון אתה, בעצם ?"להתקדם אפשר בכיוונים רבים: שמאלה, ימינה, אחורה, או לפנים. התיכנוןאיננו, בראש וראשונה, ברירה בין חמרים, כי אם בין כוחות. המדובר,אפוא, לא בסרגל כי אם במפרש.כלל רביעי הוא, לדעתי, שהתיכנון אינו חייב להיות מושתת על נסיון.התיכנון הוא פונקציה של הדמיון, שכן המדובר הוא לא בדברים קיימים כיאם בסיטואציות הזויות. המומחיות הדרושה, אפוא, אינה זו של הידועוהבדוק כי אם של הרצוי והניתן, בין אם הוא קיים באיזה מקום אחר בהיסטוריה, או בעולם, ובין שאינו קיים כלל. המומחיות מביאה עמה הרבהשיקול דעת וכובד ראש, וממילא יש בה אלמנט נכבד של זהירות, אפילושל עצלות. אך הצמאון החדש יכול תמיד לגלות מקורות מים בלתיידועים. נקח לדוגמה את ענין המתקת מי הים. עד לפני שנים אחדות הת־יחסו לנושא זה כאל חלום ליל קיץ. המומחים התחרו ביניהם בתיאורהקשיים וקראו לתכנית זו גישה בלתי רצינית ובלתי אחראית לנושאזה כאל חלום ליל קיץ. המומחים התחרו ביניהם בתיאור הקשיים וקראולתכנית זו גישה בלתי רצינית ובלתי אחראית לנושא הנדסי כביכול. ובאמת, לא היה עדיין באותה תקופה מומחה רציני, בארץ או בעולם, לנושאהמרתק בקנה מידה גדול, תעשייתי. ומעניין שבתכנית זו תמכו דווקה לאמומחים, אנשים שנסיונם היחיד היה באמונתם שיש זכות קיום גם לדברים שעדיין לא התנסו בהם. התיכנון אינו מוגבל, אפוא, אפילו לפוטנציות ; [23]] Page 3 שמעון פרסהיא במידה רבה הפלגה בים של קונצפציות, גיבוש של רצון לאומי למציאתתשובות חדשות.אעבור לנסוח כלל חמישי של תיכנון, והוא שתיכנון חייב להיות יסודילא דווקה כולל. אין לנו שום סיכוי לארגן את כל החיים, לחשבם, להפכםלמשבצות. דרושות החלטות יסודיות, מתוך הנחה שתיאומים, השלכות כולילות, שאיפות שאין אנו יכולים לנבאן כלל, יבואו במשך הזמן, והחייםיתערבו בהגשמתם. אקח דוגמה מוויכוח המתנהל עכשיו במדינה. אומרים.למשל, שיש לתכנן את חינוך הנוער לקראת המפעלים המדעיים, התרבויתיים והתעשיתיים שבדעתנו להקים במדינת ישראל. ממילא אומרים שביעצם אין לתכנן את מערכת המפעלים לפני שנתכנן את מערכת החינוך,או להיפך. מנסיוני יודע אני שיש להפריד בין שני דברים: צריך לחנךאנשים כאילו אין בעיה של מפעלים; צריך להקים מפעלים כאילו איןבעיה של מחסור בכוח אדם. אני משוכנע שמפעלים טובים ייעשו מוקדשל אנשים מתאימים; ואנשים מתאימים ייזמו מפעלים טובים. לצורךתיכנון יסודי, די לנו לדעת ש"רמת החינוך" של המכונות בימינו היאבדרגה של חינוך תיכוני, ורק אנשים משכילים יותר ישלטו בהן כהלכה.מובן שטוב היה לקשור את שני הדברים יחד, אבל חושש אני שמרובשאיפה לפרפקציה אנו פוגעים בכושר ההכרעה, או ביתרון שבעיתוי מוקדם. ולפעמים תיכנון כולל מדי, היורד לכל פרט, הופך במרוצת הזמןלהיות הגבלה נוספת בשורה לא קטנה של הגבלות הקיימות כבר ממילאבחברתנו.ככלל ששי, אפוא, יש לציין ממילא את חשיבות העיתוי. תפקיד התיכנוןלקבוע את השעה המתאימה, בלי להפסיק את מהלך השעון, אך אני אומרזאת לא רק בגלל חשיבות העיתוי כשלעצמו – דבר שהוא מובן מאליו- אלא בגלל תכונה אחרת החשובה לתיכנון ולמתכננים כאחד : נשימה ארוכה. אנשים שאין להם סבלנות אל יעסקו בתיכנון. כל התבונה שבתיכנון היאביכולת לפתח כושר עמידה בפני אכזבות בהווה למען הישגים בעתיד. מישקצרה נפשו ורצונו להיות פופולרי בוקר בוקר ושנה שנה יפנה למקצועאחר - ליחסי ציבור, למשל, – כי, בניגוד למקצועות אחרים, אין מקצועהתיכנון מחייב רצון־ברזל למבחן חד־פעמי כי אם רצון איתן למבחןממושך. רק אדם המוכן אפילו להסתכן במחלוקת ממושכת, להתנגש עםהסביבה ועם המקובל, יש לו סיכוי לעשות מלאכת תיכנון עקרונית ונכונה.ככלל שביעי הייתי רוצה לציין שהתיכנון, ביסודו של דבר, אינו אלאאמצעי נוסף בשורה של אמצעים אחרים להשגת מטרות לאומיות. איןלהעמיס עליו משא שאין בכוחו לשאת: מצד אחד, אין הוא צורה של [232] Page 4 הערות לחשיבות התיכנון תעמולה בקנה מידה גדול, ומצד אחר, אין הוא סגולת-פלאים הפותרתבהבל פה את כל הבעיות. התיכנון הוא ריכוז של כשרון ותשומת לב כדילבחור את הברירה הטובה ביותר משורת הברירות. וגם הברירה הטובהביותר אינה משוללת חסרונות ומגרעות. מתכנן, לדעתי, אינו חייב לשאוףלהיות אובייקטיבי - ספק אם קיים דבר כזה בתחום חיי הממש; מתכנןחייב לשאוף להיות הוגן בתיאור הדברים, וזהו תנאי ליכולת עמידתו.נדמה לי שאחד הדברים החסרים ביותר בישראל הוא האמצע, ההוגנות.הכשרון להסביר ולהשתכנע שלכל מטבע שני צדדים. והברירה איננה ביןצדדים של המטבעות אלא בין מטבעות שלכל אחת מהן יש שני צדדים.אין בכוח התיכנון ליצור מטבע בעלת צד אחד בלבד. אין כלל הישגיםכה מזהירים כפי שהיינו רוצים שיהיו, ואין כלל קשיים מיקרוסקופייםבקוטן הנוח לנו. כל מה שנעשה לעולם לא יהיה כליל השלמות, וכל מהשנעשה לא יהיה פטור ממכשולים, קשיים ומחיר. עם נבון הוא עם שאינומחנך את בניו לרומנטיקה מזויפת - כאילו הברירה היא בין מלאכיםלבין שטנים. זוהי גישה אנטי־חינוכית, המעוותת את כוח השיפוט, הגורמת תחרות תעמולתית בלתי פוסקת. התיכנון צריך לשאוף לראייה פאינוראמית, כשהוא עצמו מבין שבשלב ראשון אינו אלא מצלמה - ולאמקור חיים.הציפיה לגדולות ונצורות ללא מחיר ומאמץ גורמת עבודה רבה למבקרהמדינה. אנו בונים דברים שמראש אין התקציב המוקצב להם מספיק.ומה הפלא שבגמר הבנייה מתחיל השימוש בתקציב הנוסף ? אנו ממעטיםבהערכת ההוצאות, מפריזים בהערכת התוצאות, ולבסוף אנו גורמים אכזבהומרירות. אילו היינו עושים את ההיפך, האם לא היינו מגבירים אתהאמון בתיכנון ובתוצאותיו ?כלל שמיני נוגע לתקציב עצמו. התיכנון אינו, לדעתי, שיטה לחסוךכסף באופן מסודר. התיכנון הוא שיטה להוציא כסף באופן מסודר,עקרוני ובעל מעוף. האמינו־נא שדרוש אומץ-לב לא רק כדי לחסוך כסףכי אם גם כדי להוציא כסף בקנה מידה גדול. לפעמים הוצאת כסףבקנה מידה גדול, בזמן הנכון ובאומץ-לב, היא החסכון הגדול ביותר.שוב ברצוני להצביע על כך שמתוך תודעת חסכון מופרזת עשינו במדינהלא מעט דברים הנושאים אופי ארעי, שיהיו טעונים בנייה מחדש, במחירובמאמץ כפול. בנינו רחובות בערינו כאילו לא המציאו עדיין את המכוניות ; הקימונו בתים כאילו בנינו אחרינו די יהיה להם שיגורו בביתשפעם היה מסודר ונאה. כל עם בונה לא רק לסיפוק צרכיו כי אםליצירת מורשת. אינני סבור שאלה שיירשו אותנו גם יקבלו בירושה [233] Page 5 שמעון פרס דעה יוצאת מן הכלל עלינו. אני יודע שנשמעת טענה בדבר מחסור בכסףפים. מחסור זה לא תמיד הוא בא לידי ביטוי בולט ברמת-חיינו, ובהש•וואה לעמים אחרים (כולל ארצות־הברית וצרפת) בתקופת בניינם איןאנו הדלים ביותר.על כן יש לזכור שהתיכנון הוא החלטה להוציא כספים מראש לטווחארוך. החלטה המביאה בחשבון גם צרכים שאינם מאורגנים בהווה אלאשבוודאי יהיו קיימים בעתיד.אינני מזלזל בחסכונות קטנים וגדולים. תיכנון טוב איננו מושתת עלרפיון רוח ורפיון בתבונה משקית. אך אל נהפוך חסכונות אלה, מהםמדומים ומהם חולפים, להשקפה יסודית על עתידנו.התיכנון חייב להיות מושתת – וזה יהיה לנו כלל תשיעי - על עבודתצוות. יש בישראל לא מעט צוותים, אך יש אצלנו מעט מאד עבודתיצוות ממשית. אני חושש שכאשר מקימים אצלנו ועדה הרי עד-מהרההיא הופכת להיות שדה-קרב. כשמחליטים על תיאום, קמה תחרות שקטהמי בעצם יפקח על מי, ורוב הוועדות ורוב התיאומים פועלים באָקוסטיקה לקויה, שבה אדם מנסה בקושי להקשיב לדברי רעהו או להצעותיו,ונוצר הרושם שיושבת ועדת מינויים המחלקת זרי דפנה.בענין זה כדאי ללמוד מן האנגלים, שהם אולי המומחים הגדולים ביותרבעולם לעבודת צוות. הם בנו ציביליזציה של אינדיבידואליסטים לפעולהלמען מטרות משותפות. אני אומר שדרושה עבודת צוות מפני שהתיכנוןעוסק בנושאים שהם מגוונים כמו החיים עצמם. אי אפשר לתכנן חקלאותבלי להביא בחשבון לא רק את גזע הצאן המשובח ביותר אלא גם אתהנטייה החברתית שלא לפגוע בכבשת הרש. תיכנון מוכרח להביאבחשבון גם דעת מומחים לכבשים – וגם את דעת הנביאים עלכבשת הרש. התיכנון נוגע בהכרח בעניינים רבים ומסובכים ועליולשאוף לראות, להאזין, ולהבין הבנה מקיפה ועמוקה ככל האפשר. ודברזה לא ייתכן בלי קבוצה רבגונית העובדת עבודת צוות.אף כי התיכנון נולד בחממה סגורה ובאווירה מתאימה, נועד לו גם תפקידפומבי וחברתי. ונציין זאת ככלל עשירי - והוא הנסיון להעניק לעםשלם רגש של התקדמות, הרגשה של ייעוד וטעם. התיכנון, בניגודלבחירות, אינו אקט חד־פעמי של הצבעה כי אם תהליך של השתתפות הציבורבעיצוב פני עתידו. כשאנו שואלים את עצמנו כיצד קרה הדבר שמבקריםזרים בישראל מלאים התפעלות מהתקדמותה ואילו תושבי הארץ כמעטאינם חשים בהתקדמות הפוקדת את מדינת ישראל, הרי נדמה לי שאחתהתשובות לכך היא שקרו אצלנו הרבה דברים יוצאים מגדר הרגיל בלי [234] Page 6 הערות לחשיבות התיכנון שהוגד לנו במפורש שכך הם עתידים לקרות, או שהם עומדים לקרותבמועד זה או אחר. לא ניתנה לנו הרגשת השותפות שאפשר היה לתתבמפעל שמשתתפים בו רבים כל-כך. בחברה שאין בה תיכנון יש לחץ רק של אינטרסים ואינטרסנטים חולפיםוחזקים. כיום, כשאנו באים באיזו תביעה שהיא, או אומרים למישהו לוותרעל משהו, להתאפק במשהו, מיד יש בפיו שתי תשובות: לשם מה ?ומדוע זה הוא צריך לוותר? אין הרגשה מספקת של ייצוג העתיד, שלמתן זכות דיבור למי שאין לו עדיין כוח דיבור אך קיומו חיוני לנו לא־פחות משל אחרים רבי מלל. ממילא אין איזון בין צרכי ההווה לבין צרכיהעתיד. במובן זה הופך התיכנון מאמצעי למבוע.אם קודם ציינתי את כשרונו של העם האנגלי לעבוד יחד, לארגן, מןהדין שאציין גם כי העם הצרפתי, שהוא אינדיבידואליסטי כל־כך, מצטייןבכושר־התיכנון שלו. פאריז נשארת בעצם עד היום העיר המתוכננת ביותרשאפשר היה להעלות על הדעת. בשאנז אליזה שלה מזרזים השוטרים אתהתנועה ואינם מעכבים אותה בתנועות יד; ברחוב הזה הוכח עד כמהתיכנון טוב יכול לחסוך אדמיניסטרציה קפדנית, אך גם האנגלים וגםהצרפתים מרבים לעסוק, על אף שקיומם הלאומי הוא מובטח וממושך,בתיכנון מקיף ורב־מעוף; בהקמת קהיליות כלכליות ; בשינוי ועידכון המבנהשל מערכת הבטחון שלהם ונשק צבאם; במערכת החינוך והכלכלה שלהם;במדע ובמחקר, ועוד.הנס של ישראל היה בהקמתה ובקיומה. עתה עלינו להוכיח שיש לנוכשרון להתחרות גם במצבים שאינם יונקים מנסים. כמעט בכל תחוםמתחומי חיינו אנו חשים שעומדים אנו בפני שינוי או תמורה - אולפעמים, מהפכה. הדבר נכון לגבי בטחון המדינה; הדבר נכון לגבי ה־תעשיה שהקימונו ולגבי החקלאות שלנו; הדבר נוגע למערכת החינוך,למחקר ולפיתוח, ליחסינו עם עמים אחרים בכל התחומים - הכלכלייםהפוליטיים והבטחוניים.ישראל עצמה כאילו סיימה את מחזור לימודיה בבית-הספר היסודי. עליהלעבור לבתי ספר גבוהים יותר, לחיים אקדמאיים הנשענים על עקרונות.התיכנון הוא המיתודה האקדמאית הטובה ביותר לעם כעמנו, שבו הרבהמאמצעי היסוד (האדמה, המים, ההון, הקשרים הבינלאומיים) מרוכזיםבידי הציבור, לחישוב דרכו ועתידותיו

היסטוריית הקובץ

לחצו על תאריך/שעה כדי לראות את הקובץ כפי שנראה בעת זו.

תאריך/שעהתמונה ממוזערתממדיםמשתמשהערה
נוכחית22:01, 25 במאי 2019תמונה ממוזערת לגרסה מ־22:01, 25 במאי 2019<span dir="ltr">1,239 × 1,754</span>, 6 דפים (666 קילו־בייטים)Yotam (שיחה | תרומות)קטגוריה:מאמרים קטגוריה:תכנון קטגוריה:אסטרטגיה
  • אין באפשרותך לדרוס את הקובץ הזה.

הדף הבא משתמש בקובץ זה:

מטא־נתונים