תובנות

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
(הופנה מהדף תובנה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


title=Glühwendel brennt durch, צילום: Stefan Krause

Simple light bulb graphic.png

תובנה (לעתים גם "חוויית אהא!") היא הבנה חדשה ומשמעותית הנוצרת לרוב בדרך אגב, ומאפשרת פיתוח כיווני חשיבה ופעולה חדשים. תובנות הן כלי מרכזי ביכולתם של אנשים וארגונים ליזום ולהתחדש, אך לעיתים רבות חסרה מתודולוגיה לשימור וניהול התובנות באופן הפוגע ביכולת לרתום אותן לטובת פיתוח חדשנות.

מהי תובנה

התובנה נבחנת בראש ובראשונה בחוויית ההארה שמלווה אותה. בכל זאת, ניתן לתת מספר היבטים שמאפיינים את התובנה:

  • התובנה מפתיעה - התובנה נעה מעבר לידוע עד כה, ובכך היא מפתיעה אותנו בתוכנה.
  • התובנה היא קביעה - התובנה אומרת משהו (ביחס למציאות; ביחס להבנה שלנו).
  • התובנה היא כללית - התובנה מסייעת לנו להבין סוגיות רחבות יותר מאשר ההקשר המסויים שבו נוצרה.

מתי תובנות נוצרות?

במחקר הקוגניטיבי מצויה הבחנה בין שתי מערכות חשיבה שונות - המערכת הלוגית והמערכת האינטואיטיבית-אינסטנקטיבית. הבעיה הנוצרת ממערך זה קשורה בכך שהמערכת הלוגית היא אינקרמנטלית בעיקרה (עובדת במהלך המתקדם מטיעון לטיעון) בעוד שהמערכת האינטואיטיבית מהירה אך מושתתת על כללי אצבע מן העבר. התובנות נוצרות בתווך - בין המערכת הלוגית המאומצת, למערכת האינטואיבית.[1]

המשמעות היא שהתובנות לרוב נוצרות בתוך מקום שההקשר מאוד ברור בו (תולדת המערכת הלוגית) אך מתקיים בו מקום ונחת לחיבורים חדשים. תובנות לכן עולות בדיונים, בשיחות מסדרון, מעבר לשעות העבודה וכיוב'. האתגר על כן הוא לתפוס את התובנות ולרתום אותן חזרה לתוך ההקשר הארגוני, או במילים אחרות: ניהול התובנות.

להרפיה החשיבתית שלי אני מעדיף [...] טיול רגלי בפארק, על שפת הים או במדבר, משחק עם הנכדים, מקלחת או שנת לילה טובה, שבה המוח ממשיך לעבוד על הבעיה גם כשהוא "נח". במצבי הרפיה חשיבתי פתוחה יותר לשילוב בין אסוציאציות רחוקות ואז, כאילו מעצמן, נוהגות להיווצר תובנות חדשות ומפתיעות. [...] אני ממליץ בחום שתעשה לך להרגל מעברים תכופים בין ריכוז להרפיה. בעניין זה התיאורים שהבאתי על פואנקרה ופיינמן עשויים להטעות. בעוד שאצלם אפשרה ההרפיה לפתור באבחה אחת בעיה מדעית שהעסיקה אותם שנים רבות, במסע השועלי אין הארה גדולה שמתרחשת פתאום. הוא כרוך במעברים רבים כאלה, שבכל אחד מהם עולות רק תובנות חלקיות, זמניות ומתחלפות. להבנתי, מי שמייצג את הגישה השועלית ליצירת תובנות הוא נבוקוב ומרדפי הפרפרים שלו , שהפכו לחלק בלתי נפרד מהצורה בה ארג את חשיבתו הספרותית לא רק פרפרים הוא לכד בטיוליו הקצרים אלא גם רעיונות חדשים, שהעשירו את כתיבתו.

ד"ר צבי לניר, פנקס הכיס של השועל (Kindle Locations 3720-3727).


תובנות בחיים הארגוניים

התובנות, שנוצרות אצל הפרט או אצל הקבוצה הן מנגנון משמעותי ביכולת של הארגון להשתנות ולהסתגל לסביבה המשתנה. עם זאת, כדי לאפשר את המימוש של התובנות יש צורך לשאת אותן לאורך זמן עד למצב שיאפשר גיבוש ופיתוח ממשי של הרעיונות.

ניהול תובנות

פיינמן העיד על עצמו כי כאשר הוא נתקל בקיר אטום חשיבתי "אני מעדיף בדרך כלל [...] מקום שיש בו אוירה של השתחררות. ללגום משקה קל, לצפות בבידור ואז, אם וכאשר התובנה מכה בי לפתע, לשרבט אותה על מפית נייר."

פנקס הכיס של השועל

כדי לממש את הכח הטמון בתובנות יש לדעת לא רק לייצר אותן אלא גם כיצד לשמר אותן ולשלוף אותן בהקשר הרלוונטי. אנו מוצאים כי ניהול של פנקסי תובנות, כיום ברמה המקוונת, ויצירת דפוסים של חזרה לתובנות אלו, מעשירות מאוד את הדיון ואת היכולת להניע חלק מהתובנות שבהקשר אחד אמנם לא התקדמו אך יכולות להתקדם באחר. מודל זה דומה, בזעיר אנפין, לרעיון של מודל פח האשפה לקבלת החלטות.

בדואלוג, אנו משתמשים במערכת Google Keep כמערכת לניהול תובנות באופן שיתופי.

מערכת Google Keep בשימוש דואלוג: כלי עזר לניהול של הרעיונות

לקריאה נוספת

פואנקרה סיפר, כי התובנה שהביאה אותו לפיתוח הגיאומטריה הלא אוקלידית לא עלתה במוחו בעת ששקד על מחקריו במחשבה ממוקדת. היא צצה כשהיה על סף העלייה לרכבת החשמלית ושוחח עם ידיד על דברים חסרי כל קשר לבעיות התיאוריה הגיאומטרית .

פנקס הכיס של השועל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ר' דניאל כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט, כנרת זמורה-ביתן, 2013, בחלק ראשון: שתי המערכות, עמ' 25-71.