הבדלים בין גרסאות בדף "ניהול המשאב הקוגניטיבי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{טורקיז|בדואלוג אנו מסייעים לארגונים ולמנהלים לנהל את המשאב הקוגניטיבי בארגון, להשגת הת...") |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{טורקיז|בדואלוג אנו מסייעים לארגונים ולמנהלים לנהל את | + | {{טורקיז|ערך זה מהווה שער לתחום הניהול של המשאב הקוגניטיבי בארגונים ולדפים הרלוונטיים למימוש צורת ניהול זו. בדואלוג אנו מסייעים לארגונים ולמנהלים לנהל את המשאבים הקוגניטיביים להשגת התוצאות המבוקשות: |
* עיצוב סביבה מעודדת חדשנות | * עיצוב סביבה מעודדת חדשנות | ||
| − | * מיצוי | + | * מיצוי ה[[פוטנציאל]] היצירתי של העובדים והמנהלים |
* רתימת עובדים וניהול שינוי | * רתימת עובדים וניהול שינוי | ||
* תיעול והכוונת העובדים}} | * תיעול והכוונת העובדים}} | ||
| − | + | הניהול של [[המשאב הקוגניטיבי|'''המשאב הקוגניטיבי''']] בארגונים נצרך בסביבות ניהול מורכבות שבהן לא ניתן לנהל את התהליכים הניהוליים ברמה של שליטה ובקרת ביצוע-משימות. לכן, הניהול של המשאב הקוגניטיבי הוא לבנת ייסוד בגישת ה[[ניהול מבוסס מערכות]]. בעוד שברמה של ניהול פרוייקטאלי שבו קיימת שליטה ניהולית, ניתן להגיע להישגים מקסימאליים ללא ניהול של המשאב הקוגניטיבי, בניהול מערכתי הכולל שותפויות, שליטה חלקית ורופפת ([[google:loose coupling|loose coupling]]), וחתירה ל[[אפקט]] מערכתי, יש צורך ביצירת וניהול [[הבנה משותפת|ההבנה המשותפת]]. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | המושג '''ניהול המשאב הקוגניטיבי''' מתייחס לפיתוח ותיעול של ההבנה המשותפת בארגון ושל המיינדסט וכיוון הפעולה וההתקדמות האישית של העובדים. ניהול זה מצריך עיצוב של הסביבה הפיזית והמנטלית בה כל חבר ארגון פועל, ושל נקודות המפגש הקולקטיביות. ניהול המשאב הקוגניטיבי מאפשר להכריע בתעדוף הפנים-ארגוני בין השקעה בפיתוח ו[[חדשנות]], לבין התייעלות ומיקוד. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==רכיבי ניהול המשאב הקוגיטיבי== | |
| − | + | [[File:Universal mind 12.JPG|left|frameless]] | |
| − | חדשנות | + | *'''[[מיפוי הארכיטקטורה של המשאבים הקוגניטיביים בארגון]]''' - היכרות עם התווך (setting) הארגוני והאופן שבו הוא משפיע על דפוסי הפעולה וקבלת ההחלטות. על ידי הבנת התווך ניתן להבין את מצב המשאבים הקוגניטיביים בארגון, את חלוקתם הנוכחית, ואת האתגרים הקיימים בחלוקה זו. |
| − | + | *'''[[תחזוק ומיצוי החופש הקוגניטיבי]]''' - [[חילוץ]] ו[[המשגה|המשגת]] הידע שמתהווה בארגון ויצירת [[סביבה מעודדת חדשנות]] להמשך פיתוח המשאב. | |
| + | *'''[[עיצוב הארכיטקטורה של המשאבים הקוגניטיביים בארגון]]''' - כיצד משפיעים על התווך הקיים, והכלים העומדים לרשותנו בעיצוב זה. | ||
| + | **[[תיעול לגילוי וחדשנות]] | ||
| + | **[[תיעול ליעילות]] | ||
| − | המשאב הקוגניטיבי | + | ==מוצרים ושירותים בתחום הניהול של המשאב הקוגניטיבי== |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | *חניכה קוגניטיבית בארגון | ||
| + | **הכשרה - ההכשרה איננה מתמודדת עם בעיה מקומית אלא עם פיתוח קוגניטיבי ברמה התשתיתית. הכשרת עומק במובנים אלו מאפשרת פריצה של חסמים רבים ללא קושי. | ||
| + | **אבחון - כיצד מבינים את מצב המשאב הקוגניטיבי ואת האיומים וההזמדנויות לגביו. | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *[[ויסות הטמפרטורה]] | ||
| + | *[[אופק]] | ||
| + | *[[עיצוב המערכה]] | ||
| + | *[[הסתגלות]] | ||
| + | *[[עקרונות לניהול ידע]] | ||
| + | {{קרדיט|כותב=יותם הכהן ויובל הולצמן|שנה=2014|short url=|alternative-text=}} | ||
[[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]] | [[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]] | ||
[[קטגוריה:פיתוח ידע ולמידה]] | [[קטגוריה:פיתוח ידע ולמידה]] | ||
[[קטגוריה:ניהול]] | [[קטגוריה:ניהול]] | ||
| + | [[קטגוריה:ניהול המשאב הקוגניטיבי]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:51, 15 בנובמבר 2022
|
ערך זה מהווה שער לתחום הניהול של המשאב הקוגניטיבי בארגונים ולדפים הרלוונטיים למימוש צורת ניהול זו. בדואלוג אנו מסייעים לארגונים ולמנהלים לנהל את המשאבים הקוגניטיביים להשגת התוצאות המבוקשות:
|
הניהול של המשאב הקוגניטיבי בארגונים נצרך בסביבות ניהול מורכבות שבהן לא ניתן לנהל את התהליכים הניהוליים ברמה של שליטה ובקרת ביצוע-משימות. לכן, הניהול של המשאב הקוגניטיבי הוא לבנת ייסוד בגישת הניהול מבוסס מערכות. בעוד שברמה של ניהול פרוייקטאלי שבו קיימת שליטה ניהולית, ניתן להגיע להישגים מקסימאליים ללא ניהול של המשאב הקוגניטיבי, בניהול מערכתי הכולל שותפויות, שליטה חלקית ורופפת (loose coupling), וחתירה לאפקט מערכתי, יש צורך ביצירת וניהול ההבנה המשותפת.
המושג ניהול המשאב הקוגניטיבי מתייחס לפיתוח ותיעול של ההבנה המשותפת בארגון ושל המיינדסט וכיוון הפעולה וההתקדמות האישית של העובדים. ניהול זה מצריך עיצוב של הסביבה הפיזית והמנטלית בה כל חבר ארגון פועל, ושל נקודות המפגש הקולקטיביות. ניהול המשאב הקוגניטיבי מאפשר להכריע בתעדוף הפנים-ארגוני בין השקעה בפיתוח וחדשנות, לבין התייעלות ומיקוד.
רכיבי ניהול המשאב הקוגיטיבי
- מיפוי הארכיטקטורה של המשאבים הקוגניטיביים בארגון - היכרות עם התווך (setting) הארגוני והאופן שבו הוא משפיע על דפוסי הפעולה וקבלת ההחלטות. על ידי הבנת התווך ניתן להבין את מצב המשאבים הקוגניטיביים בארגון, את חלוקתם הנוכחית, ואת האתגרים הקיימים בחלוקה זו.
- תחזוק ומיצוי החופש הקוגניטיבי - חילוץ והמשגת הידע שמתהווה בארגון ויצירת סביבה מעודדת חדשנות להמשך פיתוח המשאב.
- עיצוב הארכיטקטורה של המשאבים הקוגניטיביים בארגון - כיצד משפיעים על התווך הקיים, והכלים העומדים לרשותנו בעיצוב זה.
מוצרים ושירותים בתחום הניהול של המשאב הקוגניטיבי
- חניכה קוגניטיבית בארגון
- הכשרה - ההכשרה איננה מתמודדת עם בעיה מקומית אלא עם פיתוח קוגניטיבי ברמה התשתיתית. הכשרת עומק במובנים אלו מאפשרת פריצה של חסמים רבים ללא קושי.
- אבחון - כיצד מבינים את מצב המשאב הקוגניטיבי ואת האיומים וההזמדנויות לגביו.
לקריאה נוספת
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן ויובל הולצמן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן ויובל הולצמן, ניהול המשאב הקוגניטיבי, מאגר הידע של דואלוג, 2014.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.