הבדלים בין גרסאות בדף "פרדיגמה"
שורה 9: | שורה 9: | ||
מקורו של מושג ה'''פרדיגמה''' יונק מיצירתו המונומנטלית של [[wiki:תומאס קון|תומאס קון]] [[wiki:המבנה של מהפכות מדעיות|המבנה של מהפכות מדעיות]]. קון, פילוסוף והיסטוריון של המדע, חולל מהפכה בגישה המחקרית ביחס למדע<ref>למעשה, ניתן לראות בעבודתו של קון [[התמרה]] מוצלחת של הרעיונות המופשטים מן הפילוסופיה של השפה שלראשונה הוצגו על ידי [[wiki:דה-סוסייר|דה-סוסייר]] ולאחר מכן של משחק השפה של [[wiki:ויטגנשטיין|וויטגנשטיין]] וכן של ה[[אופק]] או המשוקעות בעולם של [[wiki:היידגר|היידגר]].</ref>. ספרו של קון השפיע רבות על גישות מרכזיות במדעי החברה והרוח ועל גישות מתקדמות בניהול, גם אם באופן שלא פעם חורג מכוונתו של הספר. | מקורו של מושג ה'''פרדיגמה''' יונק מיצירתו המונומנטלית של [[wiki:תומאס קון|תומאס קון]] [[wiki:המבנה של מהפכות מדעיות|המבנה של מהפכות מדעיות]]. קון, פילוסוף והיסטוריון של המדע, חולל מהפכה בגישה המחקרית ביחס למדע<ref>למעשה, ניתן לראות בעבודתו של קון [[התמרה]] מוצלחת של הרעיונות המופשטים מן הפילוסופיה של השפה שלראשונה הוצגו על ידי [[wiki:דה-סוסייר|דה-סוסייר]] ולאחר מכן של משחק השפה של [[wiki:ויטגנשטיין|וויטגנשטיין]] וכן של ה[[אופק]] או המשוקעות בעולם של [[wiki:היידגר|היידגר]].</ref>. ספרו של קון השפיע רבות על גישות מרכזיות במדעי החברה והרוח ועל גישות מתקדמות בניהול, גם אם באופן שלא פעם חורג מכוונתו של הספר. | ||
==ערכים מרכזיים בנושא זה== | ==ערכים מרכזיים בנושא זה== | ||
+ | אנו ב[[דואלוג]] עוסקים רבות בסיוע לחברות וארגונים לזהות ולצלוח משברים פרדיגמטיים. להרחבה בנושא מקורות הגישה ניתן לראות את הערכים הבאים: | ||
+ | |||
{{רשת-ב| | {{רשת-ב| | ||
{{הרצאה|פרדיגמות ארגוניות| | {{הרצאה|פרדיגמות ארגוניות| |
גרסה מ־12:22, 30 באוגוסט 2016
פרדיגמה היא תיאור של תודעה קולקטיבית של קבוצה המארגנת דפוסי פעולה משותפים המושתתים על הנחות יסוד שהן ברובן סמויות. אנשים הפועלים יחד במרחב משותף נוטים ליצור מסגרת משותפת המתבטאת בשפה, בכלי פעולה פעולה, בתיאוריה ובתהליכים, המסייעים להם לתקשר ולפעול יחד.
למרות שמושג הפרדיגמה ביקש במקורו לתאר קבוצת מדענים שפועלים תחת תפיסת עולם משותפת, הוא מתאר היטב את הפעולה המשותפת בארגונים (להרחבה ראה: פרדיגמות ארגוניות). הכח של הפרדיגמה היא שהיא הופכת היבטים רבים למובנים מאליהם, ומאפשרת מתוך כך להתרכז בפעולה המשותפת. מכאן מגיעה גם הבעייתיות שבה - עם הזמן הפרדיגמה עשויה לאבד מן הרלוונטיות שלה, אך קשה מאוד לשנותה. הפרדיגמה מקשה על ארגונים להסתגל ולהשתנות עם השתנות התנאים בסביבה. ולכן הם מועדים לתופעות של קריסה והפתעות בסיסיות.
לעולם לא תשנה דברים על ידי מלחמה במציאות הקיימת. כדי לשנות משהו, בנה מודל חדש שהופך את המודל הקיים למיושן. |
||
– ריצ'רד בקמינסטר-פולר |
רקע
מקורו של מושג הפרדיגמה יונק מיצירתו המונומנטלית של תומאס קון המבנה של מהפכות מדעיות. קון, פילוסוף והיסטוריון של המדע, חולל מהפכה בגישה המחקרית ביחס למדע[1]. ספרו של קון השפיע רבות על גישות מרכזיות במדעי החברה והרוח ועל גישות מתקדמות בניהול, גם אם באופן שלא פעם חורג מכוונתו של הספר.
ערכים מרכזיים בנושא זה
אנו בדואלוג עוסקים רבות בסיוע לחברות וארגונים לזהות ולצלוח משברים פרדיגמטיים. להרחבה בנושא מקורות הגישה ניתן לראות את הערכים הבאים:
פרדיגמות ארגוניות
מושג הפרדיגמה הארגונית מסייע בהבנה של אופני פעולה נרחבים ושל גבולות התפיסה בארגונים. הפרדיגמה היא המובן מאיליו של הארגון, שמכוון את האופן שבו הוא פועל וחושב.
עלייתן ונפילתן של פרדיגמות
עלייתן ונפילתן של פרדיגמות הינו התהליך המתרחש כאשר גישה כוללת הופכת לתווך הפרשנות המכונן של קהילת חוקרים, ולאחר מכן כאשר תווך זה מתערער, קורס ומוחלף באחר.