התהליך כולל בדרך כלל 2 שלבים מרכזיים:
#'''יציאה לדרך''': '''הגדרת הבעיה המרכזית שתעמוד בבסיס התהליך'''. זו, תקבע בתורה, את ההרכב המשתתפים שיוכל להוביל לתוצאות אפקטיביות. בשלב זה כדאי לחשוב אילו מומחי ידע חייבים להיות סביב השולחן, האם נכון לפתוח את השורות למשתתפים חיצוניים/ ארגונים משיקים.
#'''כינוס המשתתפים''': השקת התהליך באמצעות כינוס פיזי/וירטואלי בו מוצגים האתגר המרכזי והקריטריונים לפתרון מוצלח. בשלב זה המשתתפים מתחלקים לקבוצות קטנות ומגוונות (יחסית) המתחרות ביניהם על גיבוש "תוצר" (אבטיפוס, קוד, הצעת מדיניות, מצגת וכדומה). במקרים רבים האקתון מהווה "שבירת שגרה" ומושקעים בו משאבים כדי לייצר אווירה בלתי פורמלית (מקום הכינוס, כיבוד, צוותים מגוונים) כדי לעודד חשיבה יצירתית.
==אז מה כן ניתן לעשות? האקתון בעולם הסבוך==
'''שימוש בהאקתון יכול לשמש מקפצה כמקפצה בתחילת או בסוף של תהליך למידה בשאלה מערכתית ואסטרטגית. '''
בתחילת הדרך האתגר הניצב בפני הארגון איננו ברור. במקרים רבים ישנה תחושה ש"משהו לא עובד" אך יש קושי להסביר ולפרוט אותה למילים. בפרט במקרים בהם מושקעים עוד ועוד מאמצים אך המציאות לא משתנה יש ערך למודל "האקתוני" לא תחרותי. '''ריכוז מאמץ חשיבתי, אליו מגוייסים כלל האנשים המושפעים מהאתגר, או חשים שיש להם אמירה בנושא. התהליך יוכל לייצר מגוון פרספקטיבות על הגדרת הבעיה, ועל מקורותיה (איך הגענו לפה בכלל). '''
לקראת סיום תהליך החשיבה יכול כלי "האקתון" לסייע בתרגום של ההבנות מעולם החשיבה המערכתית (מהי המערכת, מה המתחים המרכזיים שלה, מי השחקנים הרלוונטיים וכדומה) לכלי עבודה יישומי יותר עבור הארגון. כלומר, שימוש בכלי כדי לרכז מאמץ חשיבתי בקבוצות ריכוז מאמץ חשיבתי בקבוצות. אלו יוכלו לייצר מגוון של פרספקטיבות על הגדרת הבעיה (כאן המטרה היא להעריך באיזו מידה ההבנות שפותחו "מה לא עובדבחדר"), להסביר איך הגענו לכאן (גיניאולוגיה) ולייצר בקבוצה/ארגון תחושת מחויבות לשינוירלוונטיות עבור הארגון ולשפר אותן בתהליך מתמשך על חיכוך עם המציאות. האקתון בעולם הסבוך
==לקריאה נוספת==