מנהיגות מול סמכות
| ” | כשניצבים על סיפה של בחירה מנהיגותית, ברור לך שאתה יכול ליפול. | “ |
על פי גישת המנהיגות ההסתגלותית של רון חפץ ומרטי לינסקי, ההבחנה בין מנהיגות וסמכות מאפשרת לנו להבין את מאפייניה היחודיים של המנהיגות. לטענתם, בעוד שתכלית בעל הסמכות היא שימור הסטטוס קוו הקיים, המנהיגות מבקשת לחולל שינוי. לאור הבחנה זו מובן כי המנהיג איננו בהכרח בעל הסמכות, ולא פעם מדובר בגורם נטול סמכות המצליח לחולל תנועה ושינוי במערכת. המורכבות ביחסים בין בעל הסמכות ומנהיג מתוארת במודל של חפץ ולינסקי על ויסות הטמפרטורה.
העמקה במושגי הסמכות והמנהיגות
סמכות הינה הכוח רשמי שאנו מקבלים. הסמכות נמצאת בתוך המבנה, הנהלים, מבנה הכוח החברתי וכו':
|
Authority is the conferred power to perform a service. It is given and can be taken away. |
|
| – Heifetz, Ronald. Leadership without easy answers, pp. 348. | ||
ניתן לטעון לפיכך שסמכות היא הכוח המכונן את הסטטוס-קוו במערכת. מנהיגות לעומת זאת, קשורה לשאלה התכלית. רק לאור היכולת לשאול לשם מה, נוכל להיכנס לשאלות המנהיגות:
|
|
Leadership is closely linked to purpose, to the ‘why’… |
|
| – Heifetz, Ronald. Leadership without easy answers, pp. 348. | ||
רתימת שותפים וראיית המכלול המערכתי, זיהוי הצורך האמיתי של הלקוח, כולם נמצאים במרחב המנהיגות במובן זה. לכן, מנהיגות תמיד מדברת על התעמתות ואתגור של הערכים והנורמות.
בחינה ביקורתית של ההבחנה
ההבחנה שיוצרים חפץ ולינסקי בין מנהיגות וסמכות היא כלי אפקטיבי ביותר בהבנת הכוחות המנוגדים הפועלים בכח מערכת ומאפשרים הסתגלות מבלי גלישה לכאוס. עם זאת, להבנתנו, לצד ההבחנה המושגית, הטענה של חפץ היא כי מנהיגות עם סמכות היא בהכרח מוגבלת למרות הנגישות שלה למשאבים:
|
|
Leadership with authority - Mobilizing people to address an adaptive challenge from a position of authority. The authority role brings with it resources and constraints for exercising leadership. |
|
| – Ronald Heifetz, Alexander Grashow, and Marty Linsky, Diagnose the Adaptive Challenge | ||
לעומתה, הם מתארים את המנהיגות ללא הסמכות ככזו המתאפיינת בהיעדר רסנים מובנים הקשורים בפוזיציית סמכות. בשל כך, כוחה של המנהיגות ההסתגלותית נעוץ כמעט תמיד במעמד של מנהיגות ללא סמכות:
|
|
Leadership without authority - Mobilizing people to address an adaptive challenge - by taking action beyond the formal and informal expectations that define your scope of power, such as raising unexpected questions upward from the middle of the organization, challenging the expectations of your constituents, or engaging people across boundaries from outside the organization. Lacking authority also brings with it resources and constraints. |
|
| – ibid. | ||
אין ספק כי עמדה של מנהיגות, כפי שהיא מתוארת על ידי חפץ ולינסקי קשורה בהכרח באי-וודאות וסיכון מהם מנהלים ובעלי סמכות מבקשים להמנע. עם זאת, אנו סבורים כי גם בעלי סמכות יכולים לממש מנהיגות מסוג זה, ולעתים אין מתאימים מהם לעשות כן. ההיסטוריה הניהולית הקצרה של ישראל מציגה מספר מקרים מסוג זה, שהמשמעותי בהם הוא זה של דוד בן-גוריון בשנים שטרם הקמת מדינת ישראל. יכולתו של בן גוריון לפעול כנגד העמדה הרווחת של הממסד הביטחוני לאור הבנתו את השינוי במאפייני הסביבה האסטרטגית של ישראל, נבעה מיכולתו לנוע מפוזיציית הסמכות לפוזיציית המנהיגות וחוזר חלילה.
בייחוד ראוי לציין את בחירתו של בן-גוריון לקיים תהליכי למידה אינטנסיביים בשאלות יסוד, כפי שקיים הן במאי 47' (הסמינר בשדרות קק"ל) וכן בסתיו 53'. בשני מקרים אלו הוא מוותר באופן זמני על סמכויותיו כראש מוסדות היישוב והמדינה, ונפנה לקיים תהליך למידה בסיסית. את התובנות שהוא מפתח בתהליכים אלו בן גוריון מתקשה להחיל באופן ישיר על המערכת (שמאורגנת סביב תובנות אחרות), אך הן לבסוף מחלחלות לתוך המערכת במגוון דרכים. בתהליך זה, משמש בן גוריון כמי שמלווה את תהליך הלמידה המערכתי ועל ידי כך הוא מקדם את הבנותיו.
לקריאה נוספת
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, מנהיגות מול סמכות, מאגר הידע של דואלוג, 2020.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.