תהליך חשיבה אסטרטגי
תהליך חשיבה אסטרטגי הוא מאמץ מאורגן ושיטתי להתמודדות עם אתגר ליבה אסטרטגי, הכולל בתוכו את בעלי הסמכות וגורמי למידה רלוונטיים. התהליך מחייב היערכות מוקדמת ונדרש לא פעם לליווי מקצועי. ערך זה יעסוק בליווי מסוג זה שנועד להפיק את המירב מן התהליך.
רקע
לאור ההבנות על הבעיות של תהליכי ייעוץ אסטרטגי קלאסיים הגישה של ליווי תהליכי חשיבה אסטרטגיים ממוקדת בטיוב היכולות האסטרטגיות של הגורמים המובילים בארגון, על בסיס תהליך חשיבה פנימי בו נוצרת תשתית מושגית וכיוון אסטרטגי בהקשר ספיציפי. זאת, למול הייעוץ האסטרטגי הקלאסי המושתת על מיקור חוץ לחלקים שלמים מתהליך החשיבה באופן הפוגע ביכולת האסטרטגית לטווח הבינוני והארוך ולרוב לא מספק את הצורך גם בטווח הקצר.
הנחות יסוד
אסטרטגיה נקבעת על ידי ההנהלה בארגון
אסטרטגיה היא תפיסת הפעולה של הארגון להשגת מטרותיו, ולכן בהכרח עליה להקבע על ידי המנהלים בארגון. גורמים חיצוניים יכולים לסייע לארגון בכך אך לא להחליפו. משתמע מכך כי כל גוף חיצוני לא יכול לשמש תחליף לתהליך המחשב הפנימי. כדי לפתח תהליכים מסוג זה, הדרג הבכיר בארגון צריך לפתח בעצמו את התובנות האסטרטגיות, וכל סיוע מן החוץ (בין אם על ידי חברה חיצונית, ובין אם על ידי גוף פנימי העוסק בתכנון אסטרטגי) מסוגל רק להרחיב, להכווין ולספק כלים להנעת הדיון האסטרטגי על ידי מקבלי ההחלטות האסטרטגיים.
תשתית הידע הרלוונטית מצויה בארגון
כאשר מדובר בסוגיות אסטרטגיות, עמן הארגון מתמודד במשך תקופה ארוכה, תשתית הידע הרלוונטית בהכרח נמצאת כבר בארגון, גם אם במצב לטנטי. לכן, בתהליך ליווי אסטרטגי, חלק ייסודי מוכוון לחילוץ והמשגת הידע המעשי לטובת טיוב הדיון האסטרטגי. אמנם, לא פעם יש צורך בהכנסת תשתיות ידע חיצוניות, אך גם אלו מוצאות את מקומן רק לאור ובתוך מערכת מושגית קיימת על בסיס התמרה להקשר הייחודי.
מבנה התהליך
ליווי התהליך האסטרטגי מתייחס בראש ובראשונה אל שלב העיצוב (מתוך עיצוב>תכנון>ניהוג), ואל המעברים שבין השלבים השונים, תוך שימור יכולת אסטרטגית במהלך שלבי התכנון והמימוש (ניהוג).
- הבניית התהליך - השלב הראשון הוא להבין את מטרות הלמידה, ואת המיקוד שלה. בתהליך זה נעשה בירור של המבוכות, שאיתן אנחנו מנסים להתמודד. תהליך ההבניה קריטי לרתימת השותפים, ולמיקוד התהליך שעלול להתפזר ולאבד אנרגיה ללא שלב מקדים זה. במהלך שלב ההבניה נבקש לעסוק ב:
- חילוץ דירקטיבה - עם איזה צורך אסטרטגי אנחנו מנסים להתמודד? לרוב צורך זה נגזר מן האינטואיציות של המנהלים הבכירים בארגון.
- שרטוט של מפת הידע - ניסוח של מצב הידע הקיים ביחס לסוגיה, של הפערים הקיימים בו ומדוע נדרש פיתוח ידע נוסף. שלב זה מחייב בין 1-3 פגישות של צוות הליבה לבירור הנושאים המרכזיים שעל הפרק.
- תכנון תהליך הלמידה - על בסיס ההבניה, נערוך תכנון של התהליך כולל בניית גנט עבודה במסגרתו מבררים את גופי הידע עמם רוצים להתחכך בתהליך (מומחים, טקסטים, תופעות לתצפית וכיוב') וקובעים את הדיונים המרכזיים כאבני דרך בתהליך, עם דגש על תהליכי הגילוי והכינוס. היבט קריטי הוא גיבוש של קבוצת הלמידה. בתוך כך נעשית:
- מיפוי של מוקדי ידע רלוונטיים הנמצאים מחוץ לארגון שאותם אנו מעוניינים להכניס לחשיבה בתהליך של התמרה;
- הובלת התהליך - התהליך יתקיים כרצף עוקב של פגישות, שנעשית עבודה משמעותית בין מפגש למפגש. המפגשים הם מרחב פיתוח הידע המרכזי, אך ללא עבודת הכנה ועיבוד מספקת החיוניות של המפגש נפגעת. לרוב אנו נקדיש פגישה אחת לכל אחד מנושאי הליבה שיבחרו, אך במעלה הדרך נוכל לשנות את המסלול אם יובן שנושא מסויים מצריך העמקה משמעותית יותר. התוצרים של שלב זה יהיו:
- המשגה של המגמות בתוך הארגון ובסביבה החיצונית;
- מיפוי כלל האתגרים לכדי מסגרת כוללת (לרוב במסגרת המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית);
- פיתוח ראשוני של אסטרטגיה חלופית / מעודכנת;
- כינוס התובנות כך שיזינו את שלב התכנון באופן מוצלח. בתוך כך יש לתכנן את שלב התכנון עצמו ואת מדדי ההצלחה שלו. במקרים מסויימים הכינוס נדרש כבר להוות תכנית ראשונית למימוש ההבנות שגובשו בתהליך.
בין ליווי תהליכי לייעוץ אסטרטגי
גישת הליווי התהליכי צמחה מתוך משבר הייעוץ האסטרטגי, בהתייחס לשלושה נדבכים מרכזיים:
- לא ניתן לעשות מיקור חוץ לידע ניהולי - בניגוד לגישת הייעוץ האסטרטגי, גישת הליווי האסטרטגי מעצימה את היכולות האסטרטגיות בקרב הנהלת הארגון.
- שותפות במקום מומחיות - צוות הליווי איננו מתפקד כמומחה שלא ניתן לחלוק עליו, אלא כשותף פעיל בתהליך הלמידה. במובן זה, לצוות יש "עור במשחק".
- ניכוס במקום שיווק - אם ההשקעה המרכזית של חברות הייעוץ היא בשיווק הרעיונות (בתוך מצגות מושקעות והצגות פומפוזיות) ההשקעה המרכזית של תהליך הליווי הוא בניכוס התובנות כך שיוכלו לשמש באופן רציף לניהול החברה.
דגשים לתהליך
להלן מספר דגשים מרכזיים שיש לקחת בחשבון כאשר מובילים תהליך אסטרטגי:
- גורם הסמכות שותף לתהליך - ככל הניתן התהליך צריך להיות מובל על ידי הגורם הבכיר ביותר. הובלה זו היא ערובה לרלוונטיות של ההבנות ולסיכויי היישום שלהם בהמשך.
- ניהול התובנות - יש לתמלל את תוכן המפגשים, ולעבד אותו (באופן מיטבי על ידי מפת ידע) ולהציג את ההבנות המרכזיות במפגש הבא. העיבוד האוחר מאפשר לשותפים לדייק את האמירות, ולסנכן את המושגים החשובים יותר מתוך המכלול.
- נוכחות רציפה - ככל הניתן, הצוות המוביל צריך לנכוח בכל המפגשים. בשום פנים ואופן אין לאשר הגעה של גורם מחליף. לא מדובר בדיון ניהולי רגיל, אלא בצוות פיתוח שיש לו שותפים קבועים.
- אינטימיות - כדי שהידע המפותח יהיה מדוייק, גם בנקודות המכאיבות, יש לאפשר אינטימיות ואמון מלא בין השותפים. לשם כך יש לבחור שותפים שיאפשרו את האינטימיות הזו. מנסיוננו מספר חברי הצוות האופטימלי הוא בין 5-8.
מצגת
מצגת על תפקיד היועץ בתהליכי למידה מערכתיים
לקריאה נוספת
- ליווי תהליך חשיבה אסטרטגי
- עיבוד תהליכי חשיבה
- ייעוץ מערכתי כחלופה לייעוץ אסטרטגי
- חשיבה אסטרטגית
- קבוצת הלמידה
- המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית
- אסטרטגיה בסקטורים שונים: אסטרטגיה במגזר הציבורי
פוסטים בנושא תהליך חשיבה אסטרטגי בבלוג דואלוג
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי צוות דואלוג. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- צוות דואלוג, תהליך חשיבה אסטרטגי, מאגר הידע של דואלוג, 2020.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.