הבדלים בין גרסאות בדף "המודל הלוגי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{באנר|תמונה=מודל לוגי.svg}}[[קובץ:מודל לוגי.svg|alt=מודל לוגי לתכנון והערכה בארגונים|ממוזער|300x300px|המודל הלוגי לתכנון והערכה בארגונים]] | {{באנר|תמונה=מודל לוגי.svg}}[[קובץ:מודל לוגי.svg|alt=מודל לוגי לתכנון והערכה בארגונים|ממוזער|300x300px|המודל הלוגי לתכנון והערכה בארגונים]] | ||
| − | '''המודל הלוגי''' (מאנגלית: ''logic model'' או ''logic framework'' ולעתים גם ''theory of change'') הוא מודל לתכנון ולאחר מכן להערכת ביצועים הרלוונטי בעיקר במגזר החברתי. המודל מתאר סכמה לינארית של התשומות, הפעולות, התפוקות והתוצאות/השלכות של פעולת הארגון. המודל נוצר מתוך צורך לטייב את תהליכי התכנון של ארגונים במגזר החברתי בחתירה ל[[השפעה]] (impact) ברורה, מתוך נטיה של ארגונים אלו להעריך את התפוקות שהוציאו לפועל ולא את התוצאות אצל מקבלי השירותים עצמם. | + | '''המודל הלוגי''' (מאנגלית: ''logic model'' או ''logic framework'' ולעתים גם ''theory of change'') הוא מודל לתכנון ולאחר מכן להערכת ביצועים הרלוונטי בעיקר במגזר החברתי. |
| + | |||
| + | המודל מתאר סכמה לינארית של התשומות, הפעולות, התפוקות והתוצאות/השלכות של פעולת הארגון. המודל נוצר מתוך צורך לטייב את תהליכי התכנון של ארגונים במגזר החברתי בחתירה ל[[השפעה]] (impact) ברורה, מתוך נטיה של ארגונים אלו להעריך את התפוקות שהוציאו לפועל ולא את התוצאות אצל מקבלי השירותים עצמם. המודל משמש לא פעם כתשתית לבקשת מענק מתורמים. | ||
| + | |||
| + | == המודל == | ||
| + | |||
| + | === ליבת המודל === | ||
| + | המודל הוא למעשה תיאור של תהליך רציף את הקשר בין התשומות המושקעות בפרוייקט או ארגון, לבין התוצאות מהשקעה זו על פי הרצף הבא: | ||
| + | # '''תשומות (inputs)''' - המשאבים המושקעים בפרוייקט. בתחום זה ניתן למנות את המשאבים הפיננסיים, משאבי הזמן וכח האדם, והקשב הניהולי הרלוונטי. | ||
| + | # '''תפוקות (outputs)''' - הפעולות הננקטות על בסיס המשאבים. בתוך גזרת הפעולות רצוי לבחון בעיקר את המאמצים שחורגים מגבולות הארגון ופוגשים את קהל היעד של הפרוייקט. | ||
| + | # '''תוצאות (outcomes)''' - התוצאות הנגזרות מן התפוקות שיצאו אל הפועל. התוצאות הן שינוי או הישג ממשי בעולם. | ||
| + | ההיבט הלוגי שבמודל מבקש לבחון את הקשר שבין השלבים - האם ניתן להוציא אל הפועל את התפוקות על בסיס המשאבים הקיימים? האם התפוקות באמת יאפשרו הגעה לתוצאות המקוות? | ||
| + | |||
| + | === תוספות למודל === | ||
| + | עם השנים נוספו למודל נדבכים שונים, על גבי הליבה האמורה. בשקף המוצג למעלה ניתן לראות תוספת שגורה המבקשת להציג את '''הנחות העבודה''' בשלבים התוך-ארגוניים (תשומות ← תפוקות) ואת '''המשתנים המתערבים החיצוניים''' בשלב החוץ ארגוני (תוצאות). הנחות העבודה מאפשרות דיון ביקורתי בשאלה מדוע אנחנו מבקשים לפעול באופן מסויים, הדיון במשתנים החיצוניים מאפשר דיון ביקורתי באפשרויות ההשפעה בסביבה מורכבת. | ||
| + | |||
| + | == יתרונותיו המרכזיים של המודל == | ||
| + | יתרונותיו של המודל מגולמים בפשטותו ובשכיחות שלו ההופכת אותו לתשתית מוכרת ומוסכמת לדיון בארגונים. בנוסף הוא מאפשר מספר דיונים שהנם חיוניים בחיים הארגוניים: | ||
| + | * '''חשיבה ביקורתית אודות הארגון''' - הקשר בין התוצאות התשומות והתפוקות מאפשר חשיבה על מאפייני היעילות של הארגון (האם אנחנו יכולים לעשות את מה שמצופה במשאבים הקיימים? האם ניתן לעשות יותר במשאבים אלו?) | ||
| + | * '''הנכחה של אתגר התוצאות''' - ארגונים רבים, ובייחוד במגזר החברתי והציבורי, נוטים להתמקד בתפוקות ולא בתוצאות שתפוקות אלו אמורות לקדם. ברקע לכך העובדה שהתפוקות הן מרחב נשלט שניתן גם למדוד, לעומת מרחב התוצאות שאיננו נשלט, וקשה מאוד למדידה. למעשה, מדידת תוצאות מערבת כמעט תמיד [[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] של האופן שבו מודדים את התוצאות. בשל כך, המודל מחייב ארגונים להציג את הקשר בין מה שהם עושים לבין התפקיד שלהם בעולם. | ||
==הבעיות במודל הלוגי וביישומו== | ==הבעיות במודל הלוגי וביישומו== | ||
| − | [[File:Wiki exampled Logic Model.png|thumb| | + | [[File:Wiki exampled Logic Model.png|thumb|343x343px|דוגמא של המודל הלוגי בהתייחס לפעילות ויקיפדיה]] |
אף שהמודל הלוגי חיוני מאוד בשאלות של תכנון והערכה, קיימות בו מספר הנחות יסוד בעייתיות שיש לדעת כיצד לפתור: | אף שהמודל הלוגי חיוני מאוד בשאלות של תכנון והערכה, קיימות בו מספר הנחות יסוד בעייתיות שיש לדעת כיצד לפתור: | ||
| − | * ''' | + | * '''זיהוי של אימפקט כתוצר פעולה של ארגון אחד''' - השפעות משמעותיות ב[[מערכת סבוכה|מערכות סבוכות]] מחייבת הירתמות של גורמים רבים, מעבר לגבולות הארגון וליצירת תנועה [[שילוביות|שילובית]]. החשיבה על השפעה בתוך לוגיקת תשומות => תפוקות => תוצאות מקשה מאוד על החשיבה כיצד משתפים פעולה ברמת ה'''אקו-סיססטם''' להשגת [[אפקט]] שהוא שינוי עמוק במציאות. על רקע זה עולים בשנים האחרונות מודלים חדשים דוגמת רעיון הקולקטיב אימפקט<ref>ראה באתר שיתופים: [http://wiki.sheatufim.org.il/קולקטיב_אימפקט קולקטיב אימפקט]</ref> המנוגד במהותו לרעיון המודל הלוגי. |
| − | * '''קושי בסיסי במדידת | + | * '''קושי בסיסי במדידת תוצאות''' - למרות שהמודל מבקש לאפשר לדון בהערכת ההשפעה (impact) הרי שנושא מדידת ההשפעה בארגונים חברתיים עודנו בעייתי ביותר, בייחוד כאשר מדובר על השפעה חברתית-תרבותית (בניגוד למענה מיידי בסיוע). בשל כך, לרוב ארגונים חוזרים למדידה של תפוקות שאין להם בהכרח קשר לתוצאות בפועל. |
| − | * '''פער בין תפוקות והשפעה''' - המודל מבקש להבהיר כיצד התפוקות מייצרות השפעה אבל בפועל קיים פער שלא ניתן | + | * '''סכמה לינארית במציאות שאינה לינארית''' - המודל מתאר סכמה לוגית לינארית שיש בה התחלה, אמצע וסוף, כאשר בפועל רוב הפרוייקטים הם מתמשכים, ובשל כך מערבים בכל שלב היבטים מכל אחד מן השלבים. בנוסף, החשיבה הלינארית מקבעת אותנו בתוך המצוי, ומונעת מאיתנו לדון ב[[התהוות|תופעות מתהוות]] שהנן חיוניות לתהליכי השפעה משמעותיים. |
| + | * '''פער בין תפוקות והשפעה''' - המודל מבקש להבהיר כיצד התפוקות מייצרות השפעה (תוצאות) אבל בפועל קיים פער שלא ניתן לתיאור בין מה שהארגון עושה (תפוקות) לבין מה שקורה בפועל (תוצאות). הסיבה לכך הם אוסף המרכיבים הבלתי צפויים וה[[כאוס|כאוטיים]] הפועלים במרחב. למעשה, המודל [[מרחב ההכחשה|מכחיש]] לגמרי את קיומה של [[ניהול בתנאי אי-וודאות|אי-וודאות]] בתהליך התכנון ובהוצאת התכנון אל הפועל. בשל כך, השימוש במודל עשוי להקשות על ההתמודדות עם תוצאות בלתי צפויות כאשר אלו תתרחשנה, לטוב או לרע. | ||
* '''מקשה על למידה תוך כדי ההוצאה לפועל''' - המודל הלוגי מקדש תהליכי עבודה שיש להם התחלה, אמצע וסוף, ומקשה מאוד על ביצוע שינויים לאור למידה במהלך ה[[חיכוך]] וההוצאה לפועל. | * '''מקשה על למידה תוך כדי ההוצאה לפועל''' - המודל הלוגי מקדש תהליכי עבודה שיש להם התחלה, אמצע וסוף, ומקשה מאוד על ביצוע שינויים לאור למידה במהלך ה[[חיכוך]] וההוצאה לפועל. | ||
| − | |||
== מענה לבעיות המודל == | == מענה לבעיות המודל == | ||
| − | אם מטרת השימוש במודל הלוגי היא ניסיון להעצמת יכולת ה[[השפעה]] של פרוייקט או ארגון (כלומר - לא למטרה מצומצת של גיוס כספים או שיווק) אנו ממליצים על מספר תהליכים שעשויים להתמודד עם חלק מהמגבלות בצורה הקלאסית של המודל | + | אם מטרת השימוש במודל הלוגי היא ניסיון להעצמת יכולת ה[[השפעה]] של פרוייקט או ארגון (כלומר - לא למטרה מצומצת של גיוס כספים או שיווק) אנו ממליצים על מספר תהליכים שעשויים להתמודד עם חלק מהמגבלות בצורה הקלאסית של המודל. |
=== במענה לפער בין התפוקות והתוצאות: הוספת שלב ההתהוות === | === במענה לפער בין התפוקות והתוצאות: הוספת שלב ההתהוות === | ||
[[קובץ:מודל לוגי משופר.svg|alt=תכנון אסטרטגי |thumb|332x332px|המודל עם שלב ה[[התהוות]]]] | [[קובץ:מודל לוגי משופר.svg|alt=תכנון אסטרטגי |thumb|332x332px|המודל עם שלב ה[[התהוות]]]] | ||
| − | אנו ממליצים לארגונים להוסיף בין התפוקות והתוצאות את שלב ה[[התהוות]]. הוספת שלב זה, מאפשרת | + | אנו ממליצים לארגונים להוסיף בין התפוקות והתוצאות את שלב ה[[התהוות]]. הוספת שלב זה, מאפשרת לחשוב על הפער בין המעשים שננקטו, לבין התוצאה המקווה, ומתוך כך לחשוב אילו תהליכים צריכים לקרות כדי לאפשר את התוצאות. |
| + | |||
| + | למרות שההתהוות קיימת בכל שלבי העשייה, היא חיונית במיוחד בשלב זה, שכן מדובר באיזור שנמצא מחוץ לגבולות הניהול וההשפעה הישירה שלנו. כמובן ששלב ההתהוות בלתי ניתן לצפיה, אך הכנסתו לתרשים מאפשרת לנו לשים את עקרון [[אי-וודאות|אי-הוודאות]] בליבת התכנון הארגוני. | ||
בנוסף, שלב ההתהוות מחייב חשיבה על הגורמים השותפים שהיתרמותם קריטית להצלחת המיזם. בכך, מתאפשרת התמודדות עם הזיהוי השגוי של '''ההשפעה כתוצר פעולה של ארגון אחד.''' | בנוסף, שלב ההתהוות מחייב חשיבה על הגורמים השותפים שהיתרמותם קריטית להצלחת המיזם. בכך, מתאפשרת התמודדות עם הזיהוי השגוי של '''ההשפעה כתוצר פעולה של ארגון אחד.''' | ||
| שורה 41: | שורה 62: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://wiki.sheatufim.org.il/בניית_מודל_לוגי_לתכנית/פרויקט כלי - בניית מודל לוגי לתכנית/פרוייקט] - דף באתר שיתופים בו ניתן למצוא גם תבנית למודל. | *[http://wiki.sheatufim.org.il/בניית_מודל_לוגי_לתכנית/פרויקט כלי - בניית מודל לוגי לתכנית/פרוייקט] - דף באתר שיתופים בו ניתן למצוא גם תבנית למודל. | ||
| − | * [http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact] - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה והשפעה שונים בקרב ארגונים חברתיים. | + | * [http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact] - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה והשפעה שונים בקרב ארגונים חברתיים. |
| + | {{הערות}} | ||
| + | |||
[[קטגוריה:מודלים]] | [[קטגוריה:מודלים]] | ||
[[קטגוריה:ניהול]] | [[קטגוריה:ניהול]] | ||
גרסה מ־21:52, 23 בדצמבר 2017
המודל הלוגי (מאנגלית: logic model או logic framework ולעתים גם theory of change) הוא מודל לתכנון ולאחר מכן להערכת ביצועים הרלוונטי בעיקר במגזר החברתי.
המודל מתאר סכמה לינארית של התשומות, הפעולות, התפוקות והתוצאות/השלכות של פעולת הארגון. המודל נוצר מתוך צורך לטייב את תהליכי התכנון של ארגונים במגזר החברתי בחתירה להשפעה (impact) ברורה, מתוך נטיה של ארגונים אלו להעריך את התפוקות שהוציאו לפועל ולא את התוצאות אצל מקבלי השירותים עצמם. המודל משמש לא פעם כתשתית לבקשת מענק מתורמים.
המודל
ליבת המודל
המודל הוא למעשה תיאור של תהליך רציף את הקשר בין התשומות המושקעות בפרוייקט או ארגון, לבין התוצאות מהשקעה זו על פי הרצף הבא:
- תשומות (inputs) - המשאבים המושקעים בפרוייקט. בתחום זה ניתן למנות את המשאבים הפיננסיים, משאבי הזמן וכח האדם, והקשב הניהולי הרלוונטי.
- תפוקות (outputs) - הפעולות הננקטות על בסיס המשאבים. בתוך גזרת הפעולות רצוי לבחון בעיקר את המאמצים שחורגים מגבולות הארגון ופוגשים את קהל היעד של הפרוייקט.
- תוצאות (outcomes) - התוצאות הנגזרות מן התפוקות שיצאו אל הפועל. התוצאות הן שינוי או הישג ממשי בעולם.
ההיבט הלוגי שבמודל מבקש לבחון את הקשר שבין השלבים - האם ניתן להוציא אל הפועל את התפוקות על בסיס המשאבים הקיימים? האם התפוקות באמת יאפשרו הגעה לתוצאות המקוות?
תוספות למודל
עם השנים נוספו למודל נדבכים שונים, על גבי הליבה האמורה. בשקף המוצג למעלה ניתן לראות תוספת שגורה המבקשת להציג את הנחות העבודה בשלבים התוך-ארגוניים (תשומות ← תפוקות) ואת המשתנים המתערבים החיצוניים בשלב החוץ ארגוני (תוצאות). הנחות העבודה מאפשרות דיון ביקורתי בשאלה מדוע אנחנו מבקשים לפעול באופן מסויים, הדיון במשתנים החיצוניים מאפשר דיון ביקורתי באפשרויות ההשפעה בסביבה מורכבת.
יתרונותיו המרכזיים של המודל
יתרונותיו של המודל מגולמים בפשטותו ובשכיחות שלו ההופכת אותו לתשתית מוכרת ומוסכמת לדיון בארגונים. בנוסף הוא מאפשר מספר דיונים שהנם חיוניים בחיים הארגוניים:
- חשיבה ביקורתית אודות הארגון - הקשר בין התוצאות התשומות והתפוקות מאפשר חשיבה על מאפייני היעילות של הארגון (האם אנחנו יכולים לעשות את מה שמצופה במשאבים הקיימים? האם ניתן לעשות יותר במשאבים אלו?)
- הנכחה של אתגר התוצאות - ארגונים רבים, ובייחוד במגזר החברתי והציבורי, נוטים להתמקד בתפוקות ולא בתוצאות שתפוקות אלו אמורות לקדם. ברקע לכך העובדה שהתפוקות הן מרחב נשלט שניתן גם למדוד, לעומת מרחב התוצאות שאיננו נשלט, וקשה מאוד למדידה. למעשה, מדידת תוצאות מערבת כמעט תמיד המשגה ומסגור מחדש של האופן שבו מודדים את התוצאות. בשל כך, המודל מחייב ארגונים להציג את הקשר בין מה שהם עושים לבין התפקיד שלהם בעולם.
הבעיות במודל הלוגי וביישומו
אף שהמודל הלוגי חיוני מאוד בשאלות של תכנון והערכה, קיימות בו מספר הנחות יסוד בעייתיות שיש לדעת כיצד לפתור:
- זיהוי של אימפקט כתוצר פעולה של ארגון אחד - השפעות משמעותיות במערכות סבוכות מחייבת הירתמות של גורמים רבים, מעבר לגבולות הארגון וליצירת תנועה שילובית. החשיבה על השפעה בתוך לוגיקת תשומות => תפוקות => תוצאות מקשה מאוד על החשיבה כיצד משתפים פעולה ברמת האקו-סיססטם להשגת אפקט שהוא שינוי עמוק במציאות. על רקע זה עולים בשנים האחרונות מודלים חדשים דוגמת רעיון הקולקטיב אימפקט[1] המנוגד במהותו לרעיון המודל הלוגי.
- קושי בסיסי במדידת תוצאות - למרות שהמודל מבקש לאפשר לדון בהערכת ההשפעה (impact) הרי שנושא מדידת ההשפעה בארגונים חברתיים עודנו בעייתי ביותר, בייחוד כאשר מדובר על השפעה חברתית-תרבותית (בניגוד למענה מיידי בסיוע). בשל כך, לרוב ארגונים חוזרים למדידה של תפוקות שאין להם בהכרח קשר לתוצאות בפועל.
- סכמה לינארית במציאות שאינה לינארית - המודל מתאר סכמה לוגית לינארית שיש בה התחלה, אמצע וסוף, כאשר בפועל רוב הפרוייקטים הם מתמשכים, ובשל כך מערבים בכל שלב היבטים מכל אחד מן השלבים. בנוסף, החשיבה הלינארית מקבעת אותנו בתוך המצוי, ומונעת מאיתנו לדון בתופעות מתהוות שהנן חיוניות לתהליכי השפעה משמעותיים.
- פער בין תפוקות והשפעה - המודל מבקש להבהיר כיצד התפוקות מייצרות השפעה (תוצאות) אבל בפועל קיים פער שלא ניתן לתיאור בין מה שהארגון עושה (תפוקות) לבין מה שקורה בפועל (תוצאות). הסיבה לכך הם אוסף המרכיבים הבלתי צפויים והכאוטיים הפועלים במרחב. למעשה, המודל מכחיש לגמרי את קיומה של אי-וודאות בתהליך התכנון ובהוצאת התכנון אל הפועל. בשל כך, השימוש במודל עשוי להקשות על ההתמודדות עם תוצאות בלתי צפויות כאשר אלו תתרחשנה, לטוב או לרע.
- מקשה על למידה תוך כדי ההוצאה לפועל - המודל הלוגי מקדש תהליכי עבודה שיש להם התחלה, אמצע וסוף, ומקשה מאוד על ביצוע שינויים לאור למידה במהלך החיכוך וההוצאה לפועל.
מענה לבעיות המודל
אם מטרת השימוש במודל הלוגי היא ניסיון להעצמת יכולת ההשפעה של פרוייקט או ארגון (כלומר - לא למטרה מצומצת של גיוס כספים או שיווק) אנו ממליצים על מספר תהליכים שעשויים להתמודד עם חלק מהמגבלות בצורה הקלאסית של המודל.
במענה לפער בין התפוקות והתוצאות: הוספת שלב ההתהוות
המודל עם שלב ההתהוות
אנו ממליצים לארגונים להוסיף בין התפוקות והתוצאות את שלב ההתהוות. הוספת שלב זה, מאפשרת לחשוב על הפער בין המעשים שננקטו, לבין התוצאה המקווה, ומתוך כך לחשוב אילו תהליכים צריכים לקרות כדי לאפשר את התוצאות.
למרות שההתהוות קיימת בכל שלבי העשייה, היא חיונית במיוחד בשלב זה, שכן מדובר באיזור שנמצא מחוץ לגבולות הניהול וההשפעה הישירה שלנו. כמובן ששלב ההתהוות בלתי ניתן לצפיה, אך הכנסתו לתרשים מאפשרת לנו לשים את עקרון אי-הוודאות בליבת התכנון הארגוני.
בנוסף, שלב ההתהוות מחייב חשיבה על הגורמים השותפים שהיתרמותם קריטית להצלחת המיזם. בכך, מתאפשרת התמודדות עם הזיהוי השגוי של ההשפעה כתוצר פעולה של ארגון אחד.
במענה לחשיבה הלינארית: שימוש משלים במודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית
בנוסף, אנו ממליצים לעשות שימוש במודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית שמסייע לעצב מענה מערכתי לטובת קידום השפעה ממשית. מודל זה, משלים את המודל הלוגי בכך שהוא נותן מענה לא לינארי, דינאמי ורב-משתנים לטובת ניהול תהליכים מסוג זה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- כלי - בניית מודל לוגי לתכנית/פרוייקט - דף באתר שיתופים בו ניתן למצוא גם תבנית למודל.
- The Limits of Nonprofit Impact - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה והשפעה שונים בקרב ארגונים חברתיים.
הערות שוליים
- ↑ ראה באתר שיתופים: קולקטיב אימפקט