הבדלים בין גרסאות בדף "SMART (יעדים ותכנון)"

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
'''SMART''' (נהוג לקרוא: סמארט) הם ראשי תיבות לאופן שבו ראוי לכאורה לקבוע יעדים ניהוליים:
 
'''SMART''' (נהוג לקרוא: סמארט) הם ראשי תיבות לאופן שבו ראוי לכאורה לקבוע יעדים ניהוליים:
−
* '''Specific (ספיציפיים)''' - יש לציין תחום ממוקד להתקדמות
+
 
−
* '''Measurable (מדידים)''' – יש לכמת או לפחות להציע אינדיקטורים להתקדמות הראויה
+
*'''Specific (ספיציפיים)''' - יש לציין תחום ממוקד להתקדמות
−
* '''Assignable (ברי הקצאה)''' – יש לציין מי יעשה אילו פעולות
+
*'''Measurable (מדידים)''' – יש לכמת או לפחות להציע אינדיקטורים להתקדמות הראויה
−
* '''Realistic (ריאליים)''' – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.
+
*'''Assignable (ברי הקצאה)''' – יש לציין מי יעשה אילו פעולות
−
* '''Time-related (מעוגנים בזמן)''' – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.
+
*'''Realistic (ריאליים)''' – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.
 +
*'''Time-related (מעוגנים בזמן)''' – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.
 +
 
 
[[קובץ:SMART-goals.png|מרכז|מסגרת|667x667 פיקסלים|טקסט=יעדי SMART|5 הקריטריונים לפי אחד הפירושים לראשי התיבות. שימו לב להבדל בין המאמר המקורי ופרשנויות אלו. ]]
 
[[קובץ:SMART-goals.png|מרכז|מסגרת|667x667 פיקסלים|טקסט=יעדי SMART|5 הקריטריונים לפי אחד הפירושים לראשי התיבות. שימו לב להבדל בין המאמר המקורי ופרשנויות אלו. ]]
 
המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת [[תכנון אסטרטגי|התכנון האסטרטגי]] ואת הגישה של ניהול מבוסס יעדים (MBO). במשך השנים עלו הצעות שונות לגבי קריטריונים השונים (למשל להחליף את ה'''ר'''יאליות (R) ב'''ר'''לוונטית בהצעה שבתמונה המצורפת, ולעתים את ה-A ב-'''A'''chievable, בר השגה).  
 
המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת [[תכנון אסטרטגי|התכנון האסטרטגי]] ואת הגישה של ניהול מבוסס יעדים (MBO). במשך השנים עלו הצעות שונות לגבי קריטריונים השונים (למשל להחליף את ה'''ר'''יאליות (R) ב'''ר'''לוונטית בהצעה שבתמונה המצורפת, ולעתים את ה-A ב-'''A'''chievable, בר השגה).  
  
−
מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל<ref>Doran, G. T. (1981). [http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives]. ''Management Review, 70'', 35-36.</ref> נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:<blockquote>יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.<ref>שם, עמ' 36.</ref></blockquote>כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.<ref>גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" ([http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Documents/guide1.pdf#page=25 עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010])</ref>
+
מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל<ref>Doran, G. T. (1981). [http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives]. ''Management Review, 70'', 35-36.</ref> נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:<blockquote>יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.<ref>שם, עמ' 36.</ref></blockquote>כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.<ref>גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" ([http://web.archive.org/web/20190602193503if_/http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Documents/guide1.pdf#page=25 עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010])</ref>
  
−
== ביקורת על המודל ==
+
==ביקורת על המודל==
 
במעלה השנים ולאור הפופולריות שלו, נמתחה על המודל הביקורת חריפה מסוגים שונים. ברמת הניהול והמנהיגות נטען כי יעדי SMART אינם מייצרים מעורבות, ולא כל שכן מעורבות רגשית, ועל כן מועדים להכשל.<ref>Scott Christ, [https://www.entrepreneur.com/article/232909 When SMART Goals Don't Work, Here's What to Do Instead], ''Entrepreneur'', 2014
 
במעלה השנים ולאור הפופולריות שלו, נמתחה על המודל הביקורת חריפה מסוגים שונים. ברמת הניהול והמנהיגות נטען כי יעדי SMART אינם מייצרים מעורבות, ולא כל שכן מעורבות רגשית, ועל כן מועדים להכשל.<ref>Scott Christ, [https://www.entrepreneur.com/article/232909 When SMART Goals Don't Work, Here's What to Do Instead], ''Entrepreneur'', 2014
 
</ref> אולם הבעיה העמוקה במודל היא העובדה שהוא רלוונטי רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות [[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:
 
</ref> אולם הבעיה העמוקה במודל היא העובדה שהוא רלוונטי רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות [[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:
−
* '''ספציפיות''' - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית. 
 
−
* '''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, ולאור העמימות המתוארת, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.
 
−
* '''הקצאה''' - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון ה[[שילוביות]] כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית. 
 
−
* '''ריאליות''' - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.<ref>כמו שהיטיב לנסח בן גוריון ב[http://newseminar.wiki.org.il/Blog:מי_קובע_את_יעד_העל_של_הביטחון_הלאומי#mumchim טקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים]</ref> 
 
−
* '''עיגון בזמן''' - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.<ref>דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "'''לטווח הקצר''', יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. '''לטווח הארוך''' עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)</ref>
 
  
−
== לקריאה נוספת ==
+
*'''ספציפיות''' - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.
−
* '''<span lang="he" dir="rtl">המאמר המקורי (1981) המציג את גישת ה-SMART:</span>'''  ''[http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. way to write management's goals and objectives]''
+
*'''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, ולאור העמימות המתוארת, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.
−
* '''מאמר ביקורת עדכני על גישת ה-SMART ו'''חוסר הרלוונטיות שלה לניהול אסטרטגי בעולם מורכב ומשתנה - [https://bcghendersoninstitute.com/when-smart-is-not-so-smart-how-to-create-the-right-kind-of-goals-for-each-situation-4fbe903fd62f When SMART is not so smart: How to create the right kind of goals for each situation]
+
*'''הקצאה''' - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון ה[[שילוביות]] כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.
−
* [https://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/09-083.pdf Goals Gone Wild - The Systematic Side Effects of Over-Prescribing Goal Setting] - מאמר פורץ דרך מן ה-Harvard Business Review ביחס לסכנות שבהצבת יעדים מדידים. 
+
*'''ריאליות''' - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.<ref>כמו שהיטיב לנסח בן גוריון ב[[blog:מי-קובע-את-יעד-העל-של-הביטחון-הלאומי|טקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים]]</ref>
 +
*'''עיגון בזמן''' - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.<ref>דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "'''לטווח הקצר''', יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. '''לטווח הארוך''' עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)</ref>
 +
 
 +
==לקריאה נוספת==
 +
{{דואלוג-ציטוט|מדידה}}
 +
 
 +
*'''<span lang="he" dir="rtl">המאמר המקורי (1981) המציג את גישת ה-SMART:</span>'''  ''[http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. way to write management's goals and objectives]''
 +
*'''מאמר ביקורת עדכני על גישת ה-SMART ו'''חוסר הרלוונטיות שלה לניהול אסטרטגי בעולם מורכב ומשתנה - [https://bcghendersoninstitute.com/when-smart-is-not-so-smart-how-to-create-the-right-kind-of-goals-for-each-situation-4fbe903fd62f When SMART is not so smart: How to create the right kind of goals for each situation]
 +
*[https://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/09-083.pdf Goals Gone Wild - The Systematic Side Effects of Over-Prescribing Goal Setting] - מאמר פורץ דרך מן ה-Harvard Business Review ביחס לסכנות שבהצבת יעדים מדידים. 
 +
 
 +
==הערות שוליים==
 +
<references />{{קרדיט|שנה=2020|short url=https://doalog.co/smart}}
 +
{{meta
 +
|author=יותם הכהן
 +
|category=ניהול
 +
|type=מודל
 +
|tags=מדידה,תכנון,גישת התכנון האסטרטגי
 +
|featured=לא
 +
}}
  
−
== הערות שוליים ==
 
−
<references />{{ניהול}}
 
 
[[category:מושגים]]
 
[[category:מושגים]]
 
[[category:תכנון]]
 
[[category:תכנון]]
 
[[category:מדידה]]
 
[[category:מדידה]]
 
[[category:ניהול]]
 
[[category:ניהול]]

גרסה אחרונה מ־23:47, 24 בדצמבר 2022

SMART (נהוג לקרוא: סמארט) הם ראשי תיבות לאופן שבו ראוי לכאורה לקבוע יעדים ניהוליים:

  • Specific (ספיציפיים) - יש לציין תחום ממוקד להתקדמות
  • Measurable (מדידים) – יש לכמת או לפחות להציע אינדיקטורים להתקדמות הראויה
  • Assignable (ברי הקצאה) – יש לציין מי יעשה אילו פעולות
  • Realistic (ריאליים) – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.
  • Time-related (מעוגנים בזמן) – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.
יעדי SMART
5 הקריטריונים לפי אחד הפירושים לראשי התיבות. שימו לב להבדל בין המאמר המקורי ופרשנויות אלו.

המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת התכנון האסטרטגי ואת הגישה של ניהול מבוסס יעדים (MBO). במשך השנים עלו הצעות שונות לגבי קריטריונים השונים (למשל להחליף את הריאליות (R) ברלוונטית בהצעה שבתמונה המצורפת, ולעתים את ה-A ב-Achievable, בר השגה).

מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל[1] נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:

יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.[2]

כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.[3]

ביקורת על המודל

במעלה השנים ולאור הפופולריות שלו, נמתחה על המודל הביקורת חריפה מסוגים שונים. ברמת הניהול והמנהיגות נטען כי יעדי SMART אינם מייצרים מעורבות, ולא כל שכן מעורבות רגשית, ועל כן מועדים להכשל.[4] אולם הבעיה העמוקה במודל היא העובדה שהוא רלוונטי רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות אסטרטגיות מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:

  • ספציפיות - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.
  • מדידה - מאחר ואי הוודאות רבה, ולאור העמימות המתוארת, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.
  • הקצאה - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון השילוביות כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.
  • ריאליות - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.[5]
  • עיגון בזמן - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים אסטרטגיים לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.[6]

לקריאה נוספת

דואלוג:ציטוט

ציטוטים בנושא מדידה מדידה


הערות שוליים

  1. ↑ Doran, G. T. (1981). There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives. Management Review, 70, 35-36.
  2. ↑ שם, עמ' 36.
  3. ↑ גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" (עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010)
  4. ↑ Scott Christ, When SMART Goals Don't Work, Here's What to Do Instead, Entrepreneur, 2014
  5. ↑ כמו שהיטיב לנסח בן גוריון בטקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים
  6. ↑ דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "לטווח הקצר, יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. לטווח הארוך עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, SMART (יעדים ותכנון), מאגר הידע של דואלוג, 2020.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=SMART_(יעדים_ותכנון)&oldid=12022"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.