תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
הרעיון של רמות גלויות וסמויות וההעמדה שלהן כקרחון שבו רב הסמוי על הגלוי אינה ייחודית למודל המתואר. למעשה, המודלים הרווחים של שיין (מודל הפירמידה של התרבות הארגונית) וכן ההעמדה המבנית והסטרוקטורלית של הנפש לפי פרוייד מציגית מבנים דומים למדי.
===המודל הטופוגרפי והסטרוקטרלי של פרוייד===
זימונד זיגמונד פרוייד תיאר את בראשית עבודתו (פשר החלומות, 1889) את הנפש דרך שלוש רמות: המודע, המודע למחצה והלא מודע. לימים היו מי שהעמידו את שלוש הרמות הללו במסגרת מה שכונה ״המודל הטופוגרפי״ כקרחון השקוע למחצה.
לימים, העמיד פרוייד מודל במבני (סטרוקטולי) ובו משחקים ה״איד״, המודחק, האגו והסופר-אגו. בספר המקורי (האגו והאיד, 1923) מוצגים אלו כישות שניתן לדמותה לקרחון. עם זאת, פרוייד אינו מתייחס לכך, ורק לאחר מכן יש כאלו המפרשים אותו באופן הזה. סביר למדי ששקיעת הטיטניק עקב ההתנגשות בקרחון, שאירעה באותו עשור השפיעה על הדימוי הרווח הזה. [[קובץ:Structural-Iceberg all.svg|ממוזער|המודל המבני/טפוגרפי של פרוייד - העמדה כקרחון|טקסט=|מרכז]]
*[https://files.ascd.org/staticfiles/ascd/pdf/journals/ed_lead/el200910_kohm_iceberg.pdf המודל של גודמן]
{{הערות}}
{{בלוג|שקיעה|humble-strategy|category=|tag=קרחון}}{{קרדיט|כותב=יותם הכהן|שנה=2021}}{{Meta}}
[[category:מודלים]]
[[category:השפעה]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/12150"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.