שינויים

בשנת 2002 מציע החוקר מייק גודמן את המודל כבסיס לדיון בתהליכי למידה והצלחתם. המודל מציב ארבע רמות התובננות על מערכות - ההתרחשות הנראית לעין, הדפוסים החוזרים, המבנים והמודלים המנטליים הנסתרים. ככל שאנו פועלים על רמה עמוקה יותר, טוען גודמן, יכולת המינוף של הלמידה מעמיקה. {{Svg|file=מודל_הקרחון_של_גודמן.svg|filepath=wiki/upload/doalogue/b/bf/מודל_הקרחון_של_גודמן.svg|border=}}

בהשראתו של גודמן ושל החוקרת דונלה מדווס (ראו להלן) פיטר סנג׳י ושותפים נוספים מנסחים בראי המודל של גודמן מודל שעוסק בתנאים לשינוי חברתי. המודל נכתב מנקודת מבט חברתית-ציבורית אולם עשוי לסייע בחשיבה על קידום שינוי מערכתי גם בתחומים אחרים.

*הקצאת תקציב לסוגיה מסויימת, הקצאת תקנים או בנייה של מערכי מידע עוסקים בשינוי בזרימת המשאבים במערכת.

הפעולה בתווך הסמוי מבקשת להשפיע על יחסי הכח ועל מערך היחסים והזיקות. כך למשל:

*בניה של תשתית תחבורה אפקטיבית לקבוצות אוכלוסיה מודרות עשויה להשפיע על מערך הזיקות שלהן למרכז.

ההשפעה בתווך הסמוי נוגעת לשינוי באופן שבו אנשים ומערכות תופסים את העולם. השינוי הזה יכול לבוא לידי ביטוי במאבק על נרטיבים חלופיים, בעיצוב [[רעיון מארגן|רעיונות מארגנים]], ביצירת טאבו על נושאים וכדומה. דוגמאות לשינוי בתווך הסמוי:

*המהלך של תנועת me too ממשיך תהליכים שהתרחשו ברמת המדיניות (בחקיקה) בהיבטי הטרדות על רקע מגדרי אך לא השפיעו על יחסי הכח באופן נרחב. היכולת לעצב את השיח על ידי העמדת נקודת המבט של הנפגעות, תוך הצגת הפגיעה כאירוע מערכתי שאינו מקומי או חד פעמי (לב המושג של ״גם אני / גם לי זה קרה״) סייעה לייצר שינוי במערך הכוחות ובמערכת הזיקות ולבסוף גם על רשויות החקיקה.

אחד המאמרים שכותבי המסמך הסתמכו עליו, הוא מאמרה של חוקרת הסביבה דונלה מידווס (Donella Meadows)<ref>Donella Meadows, [https://donellameadows.org/archives/leverage-points-places-to-intervene-in-a-system/ Leverage Points: Places to Intervene in a System], The Sustainability Institute. 1999</ref> העוסק בנקודות מנוף לשינוי מערכתי. המאמר מפרט 12 סוגים של מנופים, מהגלוי ביותר, אך בעל ההשפעה הפחותה ביותר (בין אם בשל הקושי לשנותו ובין אם בגלל ההשפעה המוגבלת שלו), אל הנסתר אך המשפיע ביותר:

</div>סנג׳י ושותפיו מייצרים רשימה גנרית יותר של המנופים המתוארים, אך יש דמיון רק בין הרשימות והסדר שלהן.

[[קובץ:Structural-Model1.png|ממוזער|המודל של פרוייד כפי שהופיע במקור. לא מתואר כ״קרחון״|219x219 פיקסלים]]

הרעיון של רמות גלויות וסמויות וההעמדה שלהן כקרחון שבו רב הסמוי על הגלוי אינה ייחודית למודל המתואר. למעשה, המודלים הרווחים של שיין (מודל הפירמידה של התרבות הארגונית) וכן ההעמדה המבנית והסטרוקטורלית של הנפש לפי פרוייד מציגית מבנים דומים למדי.

*המאמר שמציג את המודל - Kania, J., Kramer, M. and Senge, P. 2018. [https://www.fsg.org/publications/water_of_systems_change The Water of Systems Change]. FSG

*[https://files.ascd.org/staticfiles/ascd/pdf/journals/ed_lead/el200910_kohm_iceberg.pdf המודל של גודמן]

{{הערות}}

[[category:מודלים]]

[[category:השפעה]]