המרפסת ורחבת הריקודים
המרפסת ורחבת הריקודים היא מטפורה של מעולם המנהיגות ההסתגלותית לשתי הפוזיציות שהמנהיג חייב לשהות בהן, ולא פעם במקביל. רחבת הריקודים היא היכן שהעשייה מתרחשת; המרפסת הוא המרחב שממנו ניתן להתבונן על ההתרחשות ולהבין אותה אותה:
|
Get off the dance floor and onto the balcony. Leadership is improvisational. It cannot be scripted. On one hand, to be effective a leader must respond in the moment to what is happening. On the other hand the leader must be able to step back out of the moment and assess what is happening from a wider perspective. We call it getting off the dance floor and onto the balcony. |
|
| – Leading With an Open Heart, רון חפץ ומרטי לינסקי | ||
למעשה, המרפסת הוא המרחב שבו המנהיג מעצב את גישתו ביחס למציאות, ואילו רחבת הריקודים הוא המרחב שבו פועלים, ומקבלים לגיטימציה לפעול ולשנות. רחבת הריקודים מתאפיינת בתנועה בלתי פוסקת, בקשב מאוד ממוקד להתרחשות באותו רגע, אבל בקושי להבין את התמונה הרחבה. המרפסת מתאפיינת ביכולת לחשוב, להבחין בדפוסים, לנתח ולהמשיג. שהייה באחד מן המרחבים באופן בלעדי, פוגעת בפוריות ובלגיטימציה של מרחב זה מאחר שהיא מייצרת (במקרה של המרפסת) תפיסה ללא יכולות (תיאוריה מנותקת) או עשייה ללא תפיסה ואסטרטגיה (פרקטיקה ריקה).
לקריאה נוספת
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, המרפסת ורחבת הריקודים, מאגר הידע של דואלוג, 2020.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.