ניהול מפגש למידה עם מומחים

שיח מומחים (באנגלית: Expert Elicitation) הוא מתודולוגיה של ניהול דיון ובירור מושגי, המיועדת להרחבת גבולות התפיסה והידע של צוותי מחקר, תכנון וקבלת החלטות. המתודולוגיה מבוססת על תפיסת האינטליגנציה השועלית שפיתח ד"ר צבי לניר בספרו "פנקס הכיס של השועל".

בניגוד לראיון מומחים קלאסי שנועד ל"חילוץ ידע" קיים בלבד, תכליתו המרכזית של שיח מומחים פרונסיסי היא ליצור חיכוך בין מערכות המושגים של הצוות לבין אלו של המומחה, באופן שמחולל תובנות והבנות חדשות לשני הצדדים.

רקע תיאורטי: הגישה השועלית של צבי לניררקע תיאורטי: הגישה השועלית של צבי לניר

המתודולוגיה של שיח מומחים נשענת על האבחנה שפיתח צבי לניר בין "חשיבה קיפודית" לבין "אינטליגנציה שועלית":

• חשיבה קיפודית: התבססות על תיאוריות-על, ידע מוגדר וסדור ("אפיסטם") וחיפוש אחר פתרון יחיד או סדר מוחלט.
• אינטליגנציה שועלית: יכולת תנועה בין תחומי ידע שונים, זיהוי "פערי רלוונטיות תפיסתיים" בין הידע המוקדם לבין המציאות המשתנה, ולמידה מתוך ניסיון מעשי ("טקנה") והקשרים מקומיים.

לפי לניר, למומחים בתחומם ישנו ברוב המקרים ידע סמוי מתוך ניסיון שטרם הועלה על הכתב או פורסם. שיחה לא מנוהלת תוביל להרצאה שתהיה בהלימה לרוב עם מה שהם כבר כתבו, באופן שלא יחדש לא לשומעים (אם עשו שיעורי בית) ולא למרצה. מטרת השיחה היא לייצר מתוך הנסיון של המומחה ומתוך האתגר של הצוות הבנות חדשות. השיח מיועד לעורר "למידה בסיסית" (בחינה ושינוי של המערכת המושגית המפרשת) ולא להסתפק ב"למידה מצבית" בלבד (פתרון נקודתי של בעיות במסגרת המושגים הקיימת).

סוגי שיח מומחיםסוגי שיח מומחים

המתודולוגיה מבחינה בין שני סוגים עיקריים של דיון עם מומחים:

1. שיח אפיסטמי (ליקוט): מתקיים כאשר המטרה היא לאסוף עובדות ספציפיות, נתונים מוגדרים או לאשרר מידע קיים שחסר לצוות.
2. שיח פרונסיסי / פרונטי (צייד תובנות): מתקיים כאשר המטרה היא ללכוד תובנות חדשות, לזהות לקונות מושגיות ולחכך את מערכת המושגים של הצוות עם זו של המומחה לשם התמרת הידע והתאמתו להקשר הבעיה הנדונה.

תכלית השיח והשפעותיותכלית השיח והשפעותיו

שיח המומחים אינו מעמד חד-סטרי של הרצאה, אלא תהליך שיתופי המניב רווח כפול:

• עבור הצוות: ניכוס (Reinterpreting) והתמרה של המושגים של המומחה, והתאמתם להקשר הבעיה הספציפית הנחקרת.
• עבור המומחה: הגירוי המושגי והשאלות הממוקדות של הצוות יוצרים אצלו אתגר מחשבתי, המביא אותו לבחון מחדש את תפיסותיו ולהעלות רעיונות ותובנות חדשות שלא חשב עליהם קודם לכן.

שלבי המתודולוגיהשלבי המתודולוגיה

שלב 1: הכנות למפגששלב 1: הכנות למפגש

כדי למנוע מהמומחה לשאת הרצאה תיאורטית כללית, נדרשת הכנה מוקדמת מקיפה:

• בניית מפה מושגית: הכנת תרשים או מפה חזותית המציגה בצורה פשוטה את ההבנות, המושגים והשאלות הפתוחות של הצוות.
• טמינת "מלכודות מושגיות": שילוב מושגיו של המומחה במפה באופן המשקף כיצד הצוות מבין אותם ביחס לבעיה, במטרה לגרות את המומחה להגיב ולהציג את פרשנותו הייחודית.
• הגדרת סדר יום ושאלות הנחיה: קביעת מדרג הנושאים והשאלות המנחות המובילות את השיח.
• חלוקת תפקידים בצוות:
  • מוביל השיח: אחראי על ניהול הדיון, כיוון השאלות ושמירה על המיקוד המושגי.
  • מתעד: אחראי על תיעוד שוטף של המושגים שעולים.
  • לוכד תובנות: חבר צוות המתבונן מן הצד, מזהה ניואנסים, היסוסים ותובנות שחמקו מעיני המוביל, ומבצע שיקוף למומחה.

שלב 2: ניהול המפגש בפועלשלב 2: ניהול המפגש בפועל

1. הצגת המפה/מסגרת: פתיחת המפגש בהצגת המפה המושגית והבהרת מסגרת הזמן.
2. שאלות המיקוד למומחה: הזמנת המומחה להתייחס ישירות למפה באמצעות שלוש שאלות מנחות:
   • מה חדש במפה?
   • מה חסר בה?
   • מה לא מדויק בה?
3. הנחיית הדיון והקשבה לרגעים עמומים: המוביל דואג שהמומחה לא ישא הרצאה מופשטת אלא יתחכך במבנה המוצע. דגש מיוחד מושם על מקטעים שבהם המומחה מהסס או "מגמגם" – רגעים אלו מעידים תכופות על ידע סמוי בתהליך התהוות, ואין לקטוע אותם.
4. שיקוף: ביצוע שיקוף תקופתי של דברי המומחה על ידי המוביל או לוכד התובנות, כדי לוודא דיוק ולהעמיק את הבירור.

שלב 3: לאחר המפגש – ניכוס והתמרהשלב 3: לאחר המפגש – ניכוס והתמרה

• "ניעור תובנות" מיידי: התכנסות הצוות בסמוך ככל האפשר לסיום המפגש לעיבוד התובנות והרעיונות שנלכדו.
• התמרה וניכוס מושגי: דיון אוחר שמטרתו תרגום ופרשנות מחדש של המושגים של המומחה אל הקשר הבעיה של הצוות.
• עדכון מפת הידע וניסוח שאלות חקר חדשות: שילוב התובנות במפת הידע הצוותית, דבר המוביל לרוב למעגל חדש של פיתוח ידע ושאילת שאלות חקר נוספות.

ראו גםראו גם

• צבי לניר
• חשיבה אסטרטגית
• חילוץ

הערות שולייםהערות שוליים

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי צוות דואלוג. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

צוות דואלוג, ניהול מפגש למידה עם מומחים, מאגר הידע של דואלוג, 2026.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.