KPI

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

KPI הוא מושג המגדיר מדדי ביצוע מרכזיים (מאנגלית: Key Performance Indicators), לטובת מדידת הביצוע של ארגון או מאמץ ארגוני. ה-KPI עשוי להיות עמידה ביעד קבוע ומתמשך (למשל בתחום של שביעות רצון לקוחות) או השגת יעד פיתוח מסויים.

רקע

מושג ה-KPI עלה בתחילה כ-performance indicators, קרי - מדדי ביצוע, במסגרת שיח התכנון בשנות ה-60'. לאור המגבלה במדידת כלל המדדים בחברה ולאור הרצון לעשות שימוש במדדים כמנגנון למיקוד העשיה עלה צורך במדידת מדדי מפתח (key) החל משנות ה-70'.

יתרונות ומגבלות

להצבת KPIs מספר יתרונות מרכזיים:

  • מיקוד העשייה הארגונית במאמצים המוגדרים כמרכזיים
  • יכולת בקרה ושליטה של ההנהלה הבכירה בתהליכים המרכזיים בחברה
  • שיפור הביצועים בתחומים הנמדדים

עם זאת, שימוש לא נכון ב-KPIs עלול לגרום לבעיות ארגוניות שונות:

  • מיקוד העשייה לתחומים המדידים בלבד
  • יצירה של איזורי "חושך" בתחומים שאינם נמדדים או שאינם מדידים.
  • מימוש 'טכני' של מדדי הביצוע המוביל לניתוק בין המדדים למטרות שאותם הם אמורים לממש.
  • קושי בקביעת מדדים רלוונטיים המוביל לקביעת מדדים לא מדוייקים (המשפיעים בתורם על העשיה).
  • התכנסות הגורמים השונים לקידום ה-KPIs שבאחריותם, על פני קידום ארגוני משותף ושילובי של המטרות.

על רקע מגבלות אלו, עולה בשנים האחרונות שיח הקורא ליצירת מדדים גמישים יותר. מסמן מרכזי של גישות אלו נמצא בניסוח של OKRs.

ראו גם

קישורים חיצוניים