אסטרטגיית אוקיינוס כחול
אסטרטגיית האוקיינוס הכחול ואסטרטגיית האוקיינוס האדום הם מושגים מתחום האסטרטגיה העסקית שהוצגו על ידי וו. צ'אן קים (W. Chan Kim) ורנה מאובורן (Renée Mauborgne), פרופסורים באוניברסיטת INSEAD[1]. מונחים אלו נטבעו לראשונה ברב המכר שכתבו יחד "אסטרטגיית האוקיינוס הכחול" שפורסם ב-2005[2].
אסטרטגיית האוקיינוס הכחול מייצגת את החתירה אחר מרחבים עסקיים חדשים, שדות בלתי חרושים, שיצירת מיצוב אפקטיבי בהם תהפוך את המתחרים ללא רלוונטיים. לעומת זאת, אסטרטגיית האוקיינוס האדום מתייחסת לתחרות במרחב השוק הקיים שבו עסקים שואפים להתעלות בביצועים שלהם על אלו של המתחרים. המטאפורה של האוקיינוס האדום והכחול בעצם מתארת דיג במקום שטרם דגו בו, ועל כן המים עדיין צלולים, ואילו האוקיינוס האדום הוא זה שכולם כבר ממצים את משאבי הדגה ולכן המים אדומים מדם.
השוואה והשלכות של כל אחד מהמרחבים
אסטרטגיה למיצוי האוקיינוס הכחול מחייבת זיהוי (באופן מושכל או מתוך גילוי לא מודע) של פוטנציאל לא ממומש ויצירת ביקוש חדש לתוצרים של מרחב זה. היא מקדמת חדשנות ומטרתה להפוך את התחרות הקיימת ללא רלוונטית על ידי הצגת מוצרים או שירותים שאינם מוצעים כיום על ידי חברות אחרות (למשל כפי שעשה המחשב האישי, ה-PC, לשוק מכונות הכתיבה). באסטרטגיית האוקיינוס הכחול, בידול ועלות נמוכה נתפסים כתואמים, לא סותרים זה את זה[3].
לעומת זאת, "אוקיינוס אדום" מתייחס למרחבי השוק המוכרים, כלומר לגבולות המוגדרים והמקובלים של התעשייה. עסקים המשתמשים באסטרטגיית האוקיינוס האדום מתמקדים בחיקוי מוצרים מצליחים של המתחרים, בכיבוש ובהגנה על נתח שוק ובניצול הביקוש הקיים. התחרות עזה, מובילה לעתים קרובות לאוקיינוס אדום עקוב מדם של יריבים הנלחמים על מאגר רווחים מתכווץ.
בעוד ששתי האסטרטגיות יכולות להצליח, אסטרטגיית האוקיינוס הכחול מציעה הזדמנויות לצמיחה ורווחים גבוהים יותר עקב יצירת ביקוש חדש. אסטרטגיות האוקיינוס האדום, לעומת זאת, מאופיינות לעתים קרובות בתחרות מוגברת וירידה בשולי הרווח.
| אסטרטגיית אוקיינוס אדום | אסטרטגיית אוקיינוס כחול |
|---|---|
| תחרות על השוק הקיים | תחרות על שווקים חדשים |
| לנצח בתחרות | להפוך את התחרות ללא רלוונטית |
| מיצוי של הביקוש הקיים | לייצר ולתפוס ביקושים חדשים |
| טרייד-אוף בין ערך ומחיר | פריצה של הטרייד-אוף בין ערך ומחיר |
| יישור של כל מערכת המאמצים של החברה לקידום של בידול יחד עם מחיר תחרותי | יישור של כל מערכת המאמצים של החברה בבחירה האסטרטגית בין בידול ומחיר תחרותי |
ביקורת
בעוד שתפיסת אסטרטגיית האוקיינוס הכחול אומצה על ידי ארגונים רבים, היא גם נוטה להיות פשטנית ודיכוטומית. הזיהוי של מרחב עסקי חדש הוא בגדר תופעה שקשה מאוד לחזות ובטח שלא לתכנן. בתקופות מסויימות עולים יותר אוקיינוסים חדשים (למשל בשנים הראשונות של האינטרנט), ובאחרות פחות.[7]. הגישה מקדמת חשיבה עטירת סיכון שאין לה בהכרח אחיזה בכל ענף ובכל מצב. בנוסף, השימוש העודף לעתים במושג ׳אוקיינוס כחול׳ עלול להפוך לכדי זיהום מושגי שפוגע, שוב, בהבנה של הדינמיקה הממשית בענף.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של כותבי הספר
- מאמר ב-HBR של כותבי המאמר על הגישה, 2004
הערות שוליים
- ↑ W. Chan Kim
- ↑ Kim, W. Chan (2005). Blue Ocean Strategy: How to Create Uncontested Market Space and Make the Competition Irrelevant. Harvard Business Review Press. ISBN 9781591396192.
- ↑ What is Blue Ocean Strategy. Blue Ocean Strategy.
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, אסטרטגיית אוקיינוס כחול, מאגר הידע של דואלוג, .
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.