הבדלים בין גרסאות בדף "הערכה ומדידה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''הערכה ומדידה''' בארגונים הם כלים לבקרה ניהולית ולניהול תוצאתי ביחס לפרוייקטים וארגונים...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[File:Bundesarchiv Bild 183-1990-0116-300, Zentralinstitut für Jugendforschung, Auswertung von Fragebögen.jpg|300px|thumb|חוקרים מסכמים מידע מערמת שאלונים]] | ||
'''הערכה ומדידה''' בארגונים הם כלים לבקרה ניהולית ולניהול תוצאתי ביחס לפרוייקטים וארגונים. בשנים האחרונות תחום ההערכה תופס תאוצה לאור תהליכים שהתרחשו במגזר העסקי ומשפיעים כיום על המגזר הציבורי והחברתי. | '''הערכה ומדידה''' בארגונים הם כלים לבקרה ניהולית ולניהול תוצאתי ביחס לפרוייקטים וארגונים. בשנים האחרונות תחום ההערכה תופס תאוצה לאור תהליכים שהתרחשו במגזר העסקי ומשפיעים כיום על המגזר הציבורי והחברתי. | ||
| − | * הערכת תפוקות | + | * הערכת תפוקות - |
* הערכות תוצאה ואפקט | * הערכות תוצאה ואפקט | ||
==משגים נפוצים בהערכה== | ==משגים נפוצים בהערכה== | ||
| − | * | + | * '''משגה השאלונים''' - תהליכי הערכה רבים מבוססים על שאלונים שמועברים לקהל היעד ומעידים על שביעות רצון, הבנה, או משתנה אחר שניתן לשאול לגביו. אלא שמחקרים{{הערה|למשל ר' [http://www.responsivemanagement.com/download/RM_ENews/Online_Surveys.pdf The Fallacy of Online Surveys: No Data Are Better Than Bad Data]}} מעידים על כך שאי הבנה של האופן שבו אנשים ממלאים שאלונים ושל הפרשנות האישית שהם מייחסים לשאלות שנשאלו מקשה במקרים רבים להפיק מסקנות בעלות ערך מהשאלונים. |
| − | + | * '''היעדר מסגרת פרשנות איכותית''' - תהליך הערכה ראוי מתחיל בשלב של [[המשגה]] שבו מבינים היכן ניתן למדוד את ה[[אפקט]] הרצוי במציאות. ללא תהליך זה, המדידה תבחן לא פעם היבטים שאין להם שום יחס ישיר לשאלות הישירות של המהלך. כך, לדוגמא, שאלת שביעות הרצון של קהל היעד איננה בשום צורה ערובה לכך שהושג אפקט רצוי בעבודה עם קהל זה. | |
| − | * היעדר מסגרת פרשנות איכותית | + | * '''מדידה של הצלחה או אי הצלחה, ולא של סיוע מול נזק''' - בשל הנטייה לרצות את הגורמים המממנים, ובשל ההטיה התהליכית-ניהולית של העמותות, תהליכי הערכה מתמקדים כמעט תמיד בשאלות של כישלון מול הצלחה ולא בשאלה של סיוע מול היזק. השאלה הראשונה (שאלת ההצלחה) נובעת מההנחה שהפעולה היוצאת לפועל אכן רצויה, ועל כן יש לשאול האם בוצעה כפי שתוכננה. אלא שתהליכים רבים, ובייחוד בעולם החברתי, מייצרים נזק אגבי רב, ולעתים גם נזק ישיר. על כן יש לבחון גם את מידת הסיוע מול הנזק שתהליכים מעין אלו יוצרים במציאות. |
| − | * מדידה של הצלחה או אי הצלחה, ולא של סיוע מול | + | * '''היעדר סיווג לסוגי השפעה שונים''' - תהליכי הערכה רבים מתנהלים ללא הבחנה בין מטרות שונות, ומתוך הנחה שניתן למדוד הצלחה של כל תהליך. בעוד שהיכולת למדוד פרוייקט בעל יעדים קונקרטיים (למשל - אספקת ספרי לימוד לילדי בית ספר) היא פשוטה ונצרכת, קיימים פרוייקטים רבים שכלל לא ניתן למדוד את הצלחתם, ועל אחת כמה וכמה בזמן התרחשותם. פרוייקטים שמבקשים להשפיע השפעה חברתית ברמה המערכתית ניתנים להערכה רק ברמת התפוקות, לפחות בשנים הראשונות של קיומם{{הערה|ר' [http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact]}}. |
| − | * היעדר סיווג לסוגי | ||
מעבר לכל האמור, קיימת בעיה נוספת בכך שהמשאבים המושקעים בהערכה כמותית באים על פני המשאבים שיכולים להיות מושקעים בלמידה ארגונית ו[[פיתוח ידע]]. וכך, בעוד שההערכה יכולה במקרה הטוב להגיד אם הצלחנו לעשות את מה שחשבנו שאנחנו עושים, יהיה לה קשה מאוד לעזור לארגון [[הסתגלות|להסתגל]] לאור מה שנמצא מעבר ל[[מובן מאיליו]] הארגוני. | מעבר לכל האמור, קיימת בעיה נוספת בכך שהמשאבים המושקעים בהערכה כמותית באים על פני המשאבים שיכולים להיות מושקעים בלמידה ארגונית ו[[פיתוח ידע]]. וכך, בעוד שההערכה יכולה במקרה הטוב להגיד אם הצלחנו לעשות את מה שחשבנו שאנחנו עושים, יהיה לה קשה מאוד לעזור לארגון [[הסתגלות|להסתגל]] לאור מה שנמצא מעבר ל[[מובן מאיליו]] הארגוני. | ||
==מודלים אלטרנטיביים להערכה כמותנית== | ==מודלים אלטרנטיביים להערכה כמותנית== | ||
גרסה מ־19:52, 29 בספטמבר 2014
הערכה ומדידה בארגונים הם כלים לבקרה ניהולית ולניהול תוצאתי ביחס לפרוייקטים וארגונים. בשנים האחרונות תחום ההערכה תופס תאוצה לאור תהליכים שהתרחשו במגזר העסקי ומשפיעים כיום על המגזר הציבורי והחברתי.
- הערכת תפוקות -
- הערכות תוצאה ואפקט
משגים נפוצים בהערכה
- משגה השאלונים - תהליכי הערכה רבים מבוססים על שאלונים שמועברים לקהל היעד ומעידים על שביעות רצון, הבנה, או משתנה אחר שניתן לשאול לגביו. אלא שמחקרים[1] מעידים על כך שאי הבנה של האופן שבו אנשים ממלאים שאלונים ושל הפרשנות האישית שהם מייחסים לשאלות שנשאלו מקשה במקרים רבים להפיק מסקנות בעלות ערך מהשאלונים.
- היעדר מסגרת פרשנות איכותית - תהליך הערכה ראוי מתחיל בשלב של המשגה שבו מבינים היכן ניתן למדוד את האפקט הרצוי במציאות. ללא תהליך זה, המדידה תבחן לא פעם היבטים שאין להם שום יחס ישיר לשאלות הישירות של המהלך. כך, לדוגמא, שאלת שביעות הרצון של קהל היעד איננה בשום צורה ערובה לכך שהושג אפקט רצוי בעבודה עם קהל זה.
- מדידה של הצלחה או אי הצלחה, ולא של סיוע מול נזק - בשל הנטייה לרצות את הגורמים המממנים, ובשל ההטיה התהליכית-ניהולית של העמותות, תהליכי הערכה מתמקדים כמעט תמיד בשאלות של כישלון מול הצלחה ולא בשאלה של סיוע מול היזק. השאלה הראשונה (שאלת ההצלחה) נובעת מההנחה שהפעולה היוצאת לפועל אכן רצויה, ועל כן יש לשאול האם בוצעה כפי שתוכננה. אלא שתהליכים רבים, ובייחוד בעולם החברתי, מייצרים נזק אגבי רב, ולעתים גם נזק ישיר. על כן יש לבחון גם את מידת הסיוע מול הנזק שתהליכים מעין אלו יוצרים במציאות.
- היעדר סיווג לסוגי השפעה שונים - תהליכי הערכה רבים מתנהלים ללא הבחנה בין מטרות שונות, ומתוך הנחה שניתן למדוד הצלחה של כל תהליך. בעוד שהיכולת למדוד פרוייקט בעל יעדים קונקרטיים (למשל - אספקת ספרי לימוד לילדי בית ספר) היא פשוטה ונצרכת, קיימים פרוייקטים רבים שכלל לא ניתן למדוד את הצלחתם, ועל אחת כמה וכמה בזמן התרחשותם. פרוייקטים שמבקשים להשפיע השפעה חברתית ברמה המערכתית ניתנים להערכה רק ברמת התפוקות, לפחות בשנים הראשונות של קיומם[2].
מעבר לכל האמור, קיימת בעיה נוספת בכך שהמשאבים המושקעים בהערכה כמותית באים על פני המשאבים שיכולים להיות מושקעים בלמידה ארגונית ופיתוח ידע. וכך, בעוד שההערכה יכולה במקרה הטוב להגיד אם הצלחנו לעשות את מה שחשבנו שאנחנו עושים, יהיה לה קשה מאוד לעזור לארגון להסתגל לאור מה שנמצא מעבר למובן מאיליו הארגוני.
מודלים אלטרנטיביים להערכה כמותנית
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- תכנון תכנית הערכה - מתוך אתר שיתופים
- The Limits of Nonprofit Impact - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה ומדידה שונים בקרב ארגונים חברתיים.