הערכה ומדידה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערכה ומדידה בארגונים הם כלים לבקרה ניהולית ולניהול תוצאתי ביחס לפרוייקטים וארגונים. בשנים האחרונות תחום ההערכה תופס תאוצה לאור תהליכים שהתרחשו במגזר העסקי ומשפיעים כיום על המגזר הציבורי והחברתי.
- הערכת תפוקות -
- הערכות תוצאה ואפקט
משגים נפוצים בהערכה
- משגה השאלונים - תהליכי הערכה רבים מבוססים על שאלונים שמועברים לקהל היעד ומעידים על שביעות רצון, הבנה, או משתנה אחר שניתן לשאול לגביו. אלא שמחקרים[1] מעידים על כך שאי הבנה של האופן שבו אנשים ממלאים שאלונים ושל הפרשנות האישית שהם מייחסים לשאלות שנשאלו מקשה במקרים רבים להפיק מסקנות בעלות ערך מהשאלונים.
- היעדר מסגרת פרשנות איכותית - תהליך הערכה ראוי מתחיל בשלב של המשגה שבו מבינים היכן ניתן למדוד את האפקט הרצוי במציאות. ללא תהליך זה, המדידה תבחן לא פעם היבטים שאין להם שום יחס ישיר לשאלות הישירות של המהלך. כך, לדוגמא, שאלת שביעות הרצון של קהל היעד איננה בשום צורה ערובה לכך שהושג אפקט רצוי בעבודה עם קהל זה.
- מדידה של הצלחה או אי הצלחה, ולא של סיוע מול נזק - בשל הנטייה לרצות את הגורמים המממנים, ובשל ההטיה התהליכית-ניהולית של העמותות, תהליכי הערכה מתמקדים כמעט תמיד בשאלות של כישלון מול הצלחה ולא בשאלה של סיוע מול היזק. השאלה הראשונה (שאלת ההצלחה) נובעת מההנחה שהפעולה היוצאת לפועל אכן רצויה, ועל כן יש לשאול האם בוצעה כפי שתוכננה. אלא שתהליכים רבים, ובייחוד בעולם החברתי, מייצרים נזק אגבי רב, ולעתים גם נזק ישיר. על כן יש לבחון גם את מידת הסיוע מול הנזק שתהליכים מעין אלו יוצרים במציאות.
- מדידת תפוקות ולא תוצאות - אמנם, במקרים בהם קשה עד בלתי אפשרי למדוד תוצאות, מן הראוי לקבל אמדן של הפעילות שנעשתה. עם זאת, יש להבחין בכך ולהכיר במגבלות של מדידת התפוקות. לא פעם, תהליכי הערכה מודדים תפוקות תחת כסות של מדידת תוצאות. כך, למשל, ארגון שמבקש להצמיח שכבת מנהיגות, ומודד את עצמו בסוף ההכשרה יקבל לרוב ציונים מעולים (כי להשתתף בתכניות מנהיגות זה כיף על פי רוב...) אבל השאלה שהוא צריך לשאול את עצמו היא, למשל, מהן הפוזיציות של בוגריו בחלוף שנים. בהיעדר יכולת להעריך תכנית שכבר קיימת שנים, יש לחשוב על משתנים רלוונטיים למנהיגות, כמו בחינה של יוזמות בוגרים וכיוב'.
[1]
דוגמא להערכת תפוקות - מפקד חיל האוויר מתדרך את קברניטי המדינה על כך שהושלכו 850 טון פצצות במבצע צוק איתן ונתקפו 815 מטרות. אלא שקיים פער ברור בין כמות הפצצות שהושלכו והיעדים שנתקפו לבין השגת מטרות המבצע, והכמות איננה מעידה בשום צורה על השגת יעדי המערכה
- היעדר סיווג לסוגי השפעה שונים - תהליכי הערכה רבים מתנהלים ללא הבחנה בין מטרות שונות, ומתוך הנחה שניתן למדוד הצלחה של כל תהליך. בעוד שהיכולת למדוד פרוייקט בעל יעדים קונקרטיים (למשל - אספקת ספרי לימוד לילדי בית ספר) היא פשוטה ונצרכת, קיימים פרוייקטים רבים שכלל לא ניתן למדוד את הצלחתם, ועל אחת כמה וכמה בזמן התרחשותם. פרוייקטים שמבקשים להשפיע השפעה חברתית ברמה המערכתית ניתנים להערכה רק ברמת התפוקות, לפחות בשנים הראשונות של קיומם[2].
מעבר לכל האמור, קיימת בעיה נוספת בכך שהמשאבים המושקעים בהערכה כמותית באים על פני המשאבים שיכולים להיות מושקעים בלמידה ארגונית ופיתוח ידע. וכך, בעוד שההערכה יכולה במקרה הטוב להגיד אם הצלחנו לעשות את מה שחשבנו שאנחנו עושים, יהיה לה קשה מאוד לעזור לארגון להסתגל לאור מה שנמצא מעבר למובן מאיליו הארגוני.
מודלים אלטרנטיביים להערכה
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- תכנון תכנית הערכה - מתוך אתר שיתופים
- The Limits of Nonprofit Impact - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה ומדידה שונים בקרב ארגונים חברתיים.