נקודות עיוורון

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
(הופנה מהדף נקודות העיוורון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Gestalt5.PNG

נקודות עיוורון (blind spots) או לאקונות תפיסתיות בארגונים הן פערים בתפיסת העולם הארגונית, קרי - איזורים שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומם או שהיא מדחיקה את משמעותם באופן מתמשך כך שלא יאיימו על הסדר הקיים.

רקע

האם אתם רואים את הכלב? ציור גשטלט קלאסי המוכיח כי התפיסה היא גורם קריטי באופן שבו אנו רואים את העולם.

ההיסטוריה של רעיון נקודות העיוורון הינה ארוכה, כתופעה אנושית שהתקיימה מאז ומעולם. אמנם, פיתוח ההבנה של תופעת נקודות העיוורון כאלמנט תפיסתי רב משקל קיבלה פיתוח משמעותי בפילוסופיה של המאה ה-19 (החל עם רעיון התודעה הכוזבת של מרקס). בפילוסופיה ובייחוד בפילוסופיה של המדע, כפי שהתפתחה במאה ה-20, הגיע רעיון זה לכדי שלמות, בעבודות של קון (המבנה של מהפכות מדעיות) ביחס לפרדיגמה המדעית, על בסיס רעיונות פילוסופיים כמו האופק שנוצרו בפילוסופיה הקונטיננטאלית של המאה ה-20. ענף נוסף שפיתח את ההבנה של תחומים לא מודעים היה הפסיכולוגיה, כאשר נושא זה נבחן רבות הן מהזווית הפסיכואנליטית בשאלות של הדחקה, הן בשאלות של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, והן בחשיבה ובניסויים של אסכולת הגשטלט שהשפיעה בין השאר על עבודתו של תומאס קון. בהקשר החברתי, הרעיונות שנוסחו בהגות הפוסט-מודרנית ביחס למנגנונים שיוצרים את מבנה הידע, מסייעים לנו להבין טוב יותר את המנגנון של נקודות העיוורון בחברות ובארגונים, ואת אילו היבטים הוא משרת.

החקר של נקודות עיוורון בהקשר הארגוני, ניזון בעיקר מתופעת ההפתעות המודיעיניות שרווחו במאה ה-20, וזכו למחקרים רבים. העבודות המוקדמות עסקו בעיקר בקושי להתמודד עם מידע מגוון (למשל עבודתה של רוברטה וולשטטר). עם זאת, פיתוחים מאוחרים יותר, כגון עבודתו של צבי לניר על ההפתעה הבסיסית במלחמת יום הכיפורים הציבו בקדמת הבמה את רעיון נקודות העיוורון התפיסתיות. לניר עשה זאת בהשראת הרעיונות המוזכרים מן הפילוסופיה של המדע, לצד הרעיונות החדשים דאז, של כהנמן וטברסקי, כמי שחקרו את הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות בכלכלה.

התמודדות עם נקודות עיוורון

As we know, there are known knowns; there are things we know we know. We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know. But there are also unknown unknowns -- the ones we don't know we don't know. And if one looks throughout the history of our country and other free countries, it is the latter category that tend to be the difficult ones.

נאום על "הלא ידוע שאיננו ידוע", שר ההגנה האמריקאי דונאלד רמספלד, 2002‏[1]

הבעיה בהתמודדות עם נקודות עיוורון היא שאנחנו לא מודעים לקיומן. בשל כך, יש צורך בפיתוח כלים המעידים על עצם הקיום של נקודות עיוורון משמעותיות עבור הארגון. כלים מסוג זה יכולים להיות הקשבה לחריקות בארגון, שימור ופיתוח חיכוך מוגבר עם הסביבה, מודעות לכשלים מושגיים (למשל - העתקה ללא התמרה) וכן יצירת גנאולוגיה למצב הקיים. כל התהליכים האמורים לרוב לא ייתרחשו אם לא מתקיים רצון להתוודע למבוכות הארגוניות.

ההתוודעות לפערי התפיסה, תאפשר יצירה של מסגרת פרשנית חלופית המכילה את המרחבים שהועלמו עד כה. תהליך זה מכונה מסגור מחדש.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים