אסטרטגיה בסקטורים שונים

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

למרות העובדה שמקורות החשיבה האסטרטגית מצויים בעיקר בעולמות הצבאיים והביטחוניים, בחצי המאה האחרונה המגזר העסקי הפך לקול המוביל בהגדרה של מהי אסטרטגיה ובפיתוח כלים לקידום חשיבה אסטרטגית בארגונים. בפריט הידע שלהלן נדון בהבדלים המבניים בין סקטורים שונים שמובילים לכך שהסוגיה האסטרטגית בהם בהגדרה שונה בתכלית ומחייבת כלים שונים.

אסטרטגיה במגזר העסקי

רוב הכתיבה והמחקר על אסטרטגיה עסקית נעשתה על תאגידים קמעונאיים.[1] עובדה זו נכונה עוד יותר לכתיבה של אסכולת המיצוב שהיא המשפיעה מבין האסכולות בכל הנוגע לפיתוח כלים לניתוח שוק, מוצרים, תהליכים שיווקים וכיוצא באלו. יש מספר היבטים שהופכים את הגיבוש של אסטרטגיה במגזר העסקי, ובייחוד בתחומים הקמעונאיים לפשוטה יותר ביחס לאסטרטגיות במגזרות אחרים: המטרות הבסיסיות ברורות (רווחיות, תחרותיות, צמיחה), השווקים ברובם מוכרים, התשומות (הון קיים, השקעות אפשריות, אשראי וכד׳) מוכרות פחות או יותר. גם המערכת הניהולית פשוטה למדי (כמעט בכל החברות יש דרג מקבל החלטות שיש לו סמכות לקבל החלטות). ולמרות העיסוק הרב בתחרות אין באמת יריבות כמו בעולם הביטחוני - ברוב המוחלט של המקרים התחרות מתווכת דרך הקונים ולא בהפעלת אלימות ישירה.


אסטרטגיה בשאלות ביטחוניות וצבאיות

בעולם הביטחוני יש גורם שהופך את העשיה האסטרטגית לפשוטה יותר - אנחנו יודעים לרוב מי היריב. גם השאלה מהו ניצחון נוטה להיות, לפחות על פני השטח, ברורה בקווים כלליים (ראה למשל את הדיון ששוב עלה האם מלחמת לבנון השניה היתה מוצלחת בדיעבד). השאלה כיצד משיגים ניצחון היא לב האתגר. בהיבטים התשומות, השאלה כמה אנחנו כאומה מוכנים להשקיע בלהשיג ניצחון מצויה באי ודאות עמוקה. בהשוואה לעולמות העסקיים, אף מודל עסקי לא מסוגל להתמודד עם כל כך הרבה שאלות מהותיות במקביל. למעשה, אחת התופעות המרתקות בדיון על מודלים לאסטרטגיה היא העובדה שבעולם הביטחוני כמעט ואין מודלים כאלו. בתחומים הביטחוניים המודל לא מצליח להכיל את ריבוי השאלות שנשאלות במקביל.

אסטרטגיה בשאלות ציבוריות

במידה רבה, תהליכים אסטרטגיים במגזר הציבורי נוטים להיות מורכבים בהרבה, גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה הפוליטית. הסיבות לכך הן המיקוד בבעיות סוררות: המטרות לא ידועות ומצויות בויכוח ערכי עמוק. התשומות (התקציב) הוא לעתים הדבר הכי ברור אבל גם הוא יכול להשתנות מאוד. גם המערכת הניהולית כאוטית ומרובת שותפים שלאף אחד מהם אין אחריות מלאה על הסוגיה. ובסוף, אם בעולם העסקי מדברים תמיד על בידול, שלמעשה מדובר ביציאה מתחומים לא רווחיים והתמקדות בתחומים הרווחיים, הרי שבעולם הממשלתי כמעט לא קיימת אפשרות של יציאה מתחומים וסוגיות. בשל כך, קשה מאוד גם לחשוב אסטרטגית כי החשיבה על סוגיות חדשות מגיעה עם לאות אינסופית שקשורה להבנה שנצטרך לתמוך בעוד תחומים.

להרחבה ראו: אסטרטגיה במגזר הציבורי

לקריאה נוספת

דואלוג:ציטוט

ציטוטים בנושא אסטרטגיה אסטרטגיה


הערות שוליים

  1. מינצברג ושות׳, ספארי אסטרטגיות: סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי, ידיעות אחרונות, 2006. עמ׳ 133.

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, אסטרטגיה בסקטורים שונים, מאגר הידע של דואלוג, 2022.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=אסטרטגיה_בסקטורים_שונים&oldid=12035"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.