מעגל הלמידה של קולב הוא מודל שפותח על ידי דיוויד קולב ב-1984, ומתאר כיצד אנשים לומדים במפגש והתנסות במציאות וכיצד ניתן לייעל את התהליך. המודל מציע שלמידה היא תהליך מחזורי הכולל ארבעה שלבים: התנסות קונקרטית, התבוננות רפלקטיבית, המשגה מופשטת וניסוי אקטיבי. המעגל משמש מודל מופשט מוצלח גם לשאלות של למידה אסטרטגית.
לפי קולב, למידה היא תהליך הוליסטי הכולל שילוב של חשיבה, תחושה ועשייה. בניגוד לגישות רציונליות, הנחת היסוד של קולב היא שאנשים לומדים דרך התנסות, ומשם דרך התבוננות על חוויות אלו, יצירת מושגים ותיאוריות מופשטות המבוססות על התובנות הללו, ולבסוף בחינה של המושגים והתיאוריות במצבים בעולם הממשי. המודל מדגיש את חשיבות ההתנסות בתהליך הלמידה ומציע שניתן לשפר את הלמידה על ידי קידום ניסוי ורפלקציה אקטיביים.
ארבעת השלבים של מחזור הלמידה של קולב
מחזור הלמידה של קולב מורכב מארבעה שלבים המייצגים דרכים שונות לעיסוק בחומרי למידה:
חוויה קונקרטית - שלב זה כולל התנסות ישירה, כגון ביצוע משימה, השתתפות בפעילות או בחינה של בעיה שכבר נתקלנו בה. קולב מדגיש את חשיבות ההתנסות המעשית ומדגיש את תפקיד התפיסה והחוויה החושית בלמידה.
התבוננות רפלקטיבית - החוייה מחייבת התבוננות שתאפשר למידה. בשלב זה, הלומדים משקפים את חוויותיהם ומנסים להבין מה קרה, מה הרגישו ומה למדו. שלב זה מדגיש את תפקיד הרפלקציה בתהליך הלמידה ומעודד את הלומדים לפתח הבנה עמוקה יותר של חוויותיהם.
המשגה מופשטת - מושגים נדרשים כדי להפוך חוויה קונקרטית להבנה רחבה שאפשר ליישם אותה במרחבים נוספים. שלב הממשגה כולל פיתוח מושגים ותיאוריות מופשטות המבוססות על הרפלקציה של הלומדים. הלומדים משתמשים בכישורי החשיבה האנליטית והלוגית שלהם כדי ליצור הכללות ותיאוריות המבוססות על חוויותיהם.
פעילות אקספרימנטלית - הלומדים מיישמים את המושגים והתיאוריות המופשטות על מצבים חדשים ובודקים אותם בסיטואציות בעולם האמיתי. שלב זה מדגיש את החשיבות של ניסוי וטעיה ולקיחת סיכונים על מנת לייצר למידה וצמיחה.
שימוש במודל בלמידה אסטרטגית
ארגונים לומדים, כלומר מייצרים הבנות אסטרטגיות באופן דומה לזה המתואר במודל - אנו חווים את המציאות ופועלים בה באופן יומיומי (חוויה קונקרטית), יש לנו כלים לייצר התבוננות רפלקטיבית-פרשנית על המציאות (דיונים, הצגות וכו׳), אנו מסבירים לעצמנו ולסובבים אותנו (המשגה) ואנו יוצאים למהלכים חדשים על בסיס הבנות אלו.
כלל מרכיב הלמידה חיוניים בעיצוב של אסטרטגיה חדשה - כדי שהאסטרטגיה לא תהיה מצד אחד אוסף של רעיונות או תוכניות ללא קשר ליכולות הביצוע ולמציאות, ומנגד כדי שהאסטרטגיה תיקח אותנו מעבר לכאן-ועכשיו אנו זקוקים גם לכלי העשיה וגם לכלי ההתבוננות וההמשגה.
4 סוגים של קצרים בלמידה
האתגר של למידה אסטרטגית נוגע בקשר שבין חוויות קונקרטיות והיכולת לייצר מתוכן הבנות ברמת המאקרו שיובילו לבסוף לפעולות קונקרטיות חדשות. אנחנו נוטים ליפול למעגלי למידה קצרים (להלן - קצרים בלמידה), שמסייעים לנו ברוב המקרים אך עלולים למנוע למידה אסטרטגית מלאה.
למידה טקטית/תחקיר - למידה טקטית מעולה כאשר חוויה קונקרטית מקבלת מענה קונקרטי. עם זאת, כאשר הסוגיה אינה טכנית/טקטית, סוג הלמידה הזה עלול למנוע מאיתנו להשלים את ההבנות הרחבות יותר הנובעות מהסוגיה. מערכות ביורוקרטיות נוטות לסוג הזה של הלמידה, המודל עשוי לסייע להן להשלים למידה רחבה יותר.
להתקע במרפסת - אנו עלולים להקלע למציאות של התבוננות ללא תוחלת (המכונה לעתים שיתוק אנליטי - Analysis paralysis) עד שלא נבין באופן בהיר לגמרי מה צריך לעשות (ולעולם הרי לא נבין בבהירות כזו). במקום לנוע בין המרפסת ורחבת הריקודים אנחנו מחכים שהתבוננות תייצר את ההבנות הנדרשות. מערכות שיש להן ליבה מחקרית משמעותית (אקדמיה, אגפי אסטרטגיה וכד׳) עלולות ליפול לקצר הזה.
זיהום מושגי / מושג מטריה - כאשר אנו מנסים לייצר מערכת מושגית, ובייחוד כאשר אנו מנסים לייצר אותה ללא התנסות ממשית וחוויה בלתי אמצעית של המציאות, אנו עלולים לייצר מושגים כלליים מדי (מושגי מטריה), ואפילו לפגוע ביכולת שלנו לייצר מובנות של המציאות. מערכות שהיד שלהן על מושגים חדשים קלה כמו מערכות חינוך, חברות בתחום הפרסום והשיווק וכד׳ עלולות ליפול בקצר הזה.
התנסות ללא כיוון - הפיתוי להתנסות ולשחק הוא בעל ערך רב אך אנו עלולים להתנסות ללא כיוון וללא קשר להבנות במציאות. כאשר התנסות אינה מייצרת בתורה התבוננות והמשגה, אנו עלולים להקלע למעגל של התנסות שאינו תורם לאסטרטגיה הרחבה, ונשאר כאוסף של פעולות מקומיות ללא חוט מקשר. חברות סטרטאפ, יחידות מיוחדות בצבא, וחלק מן העמותות עלולות ליפול לסוג הבעיות האלו.
הערך של מעגל הלמידה בתליכי למידה אסטרטגיים נוגע ליכולת להמנע מנפילה בקצרי למידה בעייתיים שמונעים יצירה של אסטרטגיה שלמה.
ביקורות על מחזור הלמידה של קולב
למרות השימוש הנרחב בו, המודל זכה לביקורת לא מועטה שלרוב ממוקדת ב-5 הטענות הבאות:
פישוט יתר: אחת הביקורות הנפוצות ביותר על המודל טוענת שהוא מפשט יתר על המידה את התהליך הסבוך עד כדי כאוטי של הלמידה. מבקרים אלו טוענים כי המודל מצמצם את תהליך הלמידה לרצף פשוט ולינארי של ארבעה שלבים, אשר אינו משקף את האופי המורכב של הלמידה.
היעדר ביסוס אמפירי: מבקרים מסוימים טוענים שלמודל אין ראיות אמפיריות שתומכות בטענותיו. הם טוענים שאין הוכחות ברורות לכך שהלומדים ממש עוקבים אחר המחזור באופן שקולב מתאר.
הטיה תרבותית: ביקורת נוספת על מודל מחזור הלמידה של קולב היא שהוא מוטה תרבותית. המבקרים טוענים כי המודל משקף נקודת מבט מערבית של למידה וייתכן שאינו ישים ללומדים מרקע תרבותי שונה.
ישימות מוגבלת: חלק מהמבקרים טוענים שלמודל מחזור הלמידה של קולב יש יישום מוגבל לסוגי למידה מסוימים, כגון שינון או מיומנויות טכניות מאוד.
מיקוד יתר בפרט: למידה מתרחשת במקרים רבים (ובייחוד בעולם העסקי והארגוני) בקבוצה. המודל של קולב מתעלם מהיבט זה, ומזניח בכך את ההקשר החברתי והתרבותי של הלמידה.
