הבדלים בין גרסאות בדף "המודל הלוגי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{באנר|תמונה=מודל לוגי.svg}}[[קובץ: | + | {{באנר|תמונה=מודל לוגי.svg}} |
| − | '''המודל הלוגי''' (מאנגלית: ''logic model'' או ''logic framework'' ולעתים גם ''theory of change'') הוא מודל לתכנון ולאחר מכן להערכת ביצועים הרלוונטי בעיקר במגזר החברתי. המודל מתאר סכמה לינארית של התשומות, הפעולות, התפוקות והתוצאות/השלכות של פעולת הארגון. המודל נוצר מתוך צורך לטייב את תהליכי התכנון של ארגונים במגזר החברתי בחתירה ל[[השפעה]] (impact) ברורה, מתוך נטיה של ארגונים אלו להעריך את התפוקות שהוציאו לפועל ולא את התוצאות אצל מקבלי השירותים עצמם. | + | [[קובץ:המודל הלוגי - תרשים.png|טקסט=מודל לוגי לתכנון והערכה בארגונים|מרכז|לא ממוסגר|644x644 פיקסלים|המודל הלוגי לתכנון והערכה בארגונים]] |
| + | '''המודל הלוגי''' (מאנגלית: ''logic model'' או ''logic framework'' ולעתים גם ''theory of change'') הוא מודל לתכנון ולאחר מכן להערכת ביצועים הרלוונטי בעיקר במגזר החברתי. | ||
| + | |||
| + | המודל מתאר סכמה לינארית של התשומות, הפעולות, התפוקות והתוצאות/השלכות של פעולת הארגון. המודל נוצר מתוך צורך לטייב את תהליכי התכנון של ארגונים במגזר החברתי בחתירה ל[[השפעה]] (impact) ברורה, מתוך נטיה של ארגונים אלו להעריך את התפוקות שהוציאו לפועל ולא את התוצאות אצל מקבלי השירותים עצמם. המודל משמש לא פעם כתשתית לבקשת מענק מתורמים. | ||
| + | |||
| + | ==המודל== | ||
| + | |||
| + | ===ליבת המודל=== | ||
| + | המודל הוא למעשה תיאור של תהליך רציף את הקשר בין התשומות המושקעות בפרוייקט או ארגון, לבין התוצאות מהשקעה זו על פי הרצף הבא: | ||
| + | |||
| + | #'''תשומות (inputs)''' - המשאבים המושקעים בפרוייקט. בתחום זה ניתן למנות את המשאבים הפיננסיים, משאבי הזמן וכח האדם, והקשב הניהולי הרלוונטי. | ||
| + | #'''תפוקות (outputs)''' - הפעולות הננקטות על בסיס המשאבים. בתוך גזרת הפעולות רצוי לבחון בעיקר את המאמצים שחורגים מגבולות הארגון ופוגשים את קהל היעד של הפרוייקט. | ||
| + | #'''תוצאות (outcomes)''' - התוצאות הנגזרות מן התפוקות שיצאו אל הפועל. התוצאות הן שינוי או הישג ממשי בעולם. | ||
| + | |||
| + | ההיבט הלוגי שבמודל מבקש לבחון את הקשר שבין השלבים - האם ניתן להוציא אל הפועל את התפוקות על בסיס המשאבים הקיימים? האם התפוקות באמת יאפשרו הגעה לתוצאות המקוות? | ||
| + | |||
| + | ===תוספות למודל=== | ||
| + | עם השנים נוספו למודל נדבכים שונים, על גבי הליבה האמורה. בשקף המוצג למעלה ניתן לראות תוספת שגורה המבקשת להציג את '''הנחות העבודה''' בשלבים התוך-ארגוניים (תשומות ← תפוקות) ואת '''המשתנים המתערבים החיצוניים''' בשלב החוץ ארגוני (תוצאות). הנחות העבודה מאפשרות דיון ביקורתי בשאלה מדוע אנחנו מבקשים לפעול באופן מסויים, הדיון במשתנים החיצוניים מאפשר דיון ביקורתי באפשרויות ההשפעה בסביבה מורכבת. | ||
| + | |||
| + | ==יתרונותיו המרכזיים של המודל== | ||
| + | יתרונותיו של המודל מגולמים בפשטותו ובשכיחות שלו ההופכת אותו לתשתית מוכרת ומוסכמת לדיון בארגונים. בנוסף הוא מאפשר מספר דיונים שהנם חיוניים בחיים הארגוניים: | ||
| + | |||
| + | *'''חשיבה ביקורתית אודות הארגון''' - הקשר בין התוצאות התשומות והתפוקות מאפשר חשיבה על מאפייני היעילות של הארגון (האם אנחנו יכולים לעשות את מה שמצופה במשאבים הקיימים? האם ניתן לעשות יותר במשאבים אלו?) | ||
| + | *'''הנכחה של אתגר התוצאות''' - ארגונים רבים, ובייחוד במגזר החברתי והציבורי, נוטים להתמקד בתפוקות ולא בתוצאות שתפוקות אלו אמורות לקדם. ברקע לכך העובדה שהתפוקות הן מרחב נשלט שניתן גם למדוד, לעומת מרחב התוצאות שאיננו נשלט, וקשה מאוד למדידה. למעשה, מדידת תוצאות מערבת כמעט תמיד [[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] של האופן שבו מודדים את התוצאות. בשל כך, המודל מחייב ארגונים להציג את הקשר בין מה שהם עושים לבין התפקיד שלהם בעולם. | ||
==הבעיות במודל הלוגי וביישומו== | ==הבעיות במודל הלוגי וביישומו== | ||
| − | [[File:Wiki exampled Logic Model.png|thumb| | + | [[File:Wiki exampled Logic Model.png|thumb|343x343px|דוגמא של המודל הלוגי בהתייחס לפעילות ויקיפדיה]] |
אף שהמודל הלוגי חיוני מאוד בשאלות של תכנון והערכה, קיימות בו מספר הנחות יסוד בעייתיות שיש לדעת כיצד לפתור: | אף שהמודל הלוגי חיוני מאוד בשאלות של תכנון והערכה, קיימות בו מספר הנחות יסוד בעייתיות שיש לדעת כיצד לפתור: | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == מענה לבעיות המודל == | + | *'''מודל תכנוני שלא פעם מוחל על סוגיות אסטרטגיות''' - המודל הלוגי נוצר בעולמות התכנון, מבוסס על גישת [[ההיסטוריה של מושג האסטרטגיה|התכנון האסטרטגי]] אבל לרוב מופעל למול סוגיות אסטרטגיות (מה האימפקט שהארגון בכללותו מנסה לייצר). כמודל תכנוני, הוא עוסק כמעט אך ורק בהיבט הפנים-ארגוני בעוד שאסטרטגיה מחייבת התמודדות עם מה שקורה מחוץ לארגון. |
| − | אם מטרת השימוש במודל הלוגי היא ניסיון להעצמת יכולת ה[[השפעה]] של פרוייקט או ארגון (כלומר - לא למטרה מצומצת של גיוס כספים או שיווק) אנו ממליצים על מספר תהליכים שעשויים להתמודד עם חלק מהמגבלות בצורה הקלאסית של המודל: | + | *'''זיהוי של אימפקט כתוצר פעולה של ארגון אחד''' - השפעות משמעותיות ב[[מערכת סבוכה|מערכות סבוכות]] מחייבת הירתמות של גורמים רבים, מעבר לגבולות הארגון וליצירת תנועה [[שילוביות|שילובית]]. החשיבה על השפעה בתוך לוגיקת תשומות => תפוקות => תוצאות מקשה מאוד על החשיבה כיצד משתפים פעולה ברמת ה'''אקו-סיססטם''' להשגת [[אפקט]] שהוא שינוי עמוק במציאות. על רקע זה עולים בשנים האחרונות מודלים חדשים דוגמת רעיון הקולקטיב אימפקט<ref>ראה באתר שיתופים: [http://wiki.sheatufim.org.il/קולקטיב_אימפקט קולקטיב אימפקט]</ref> המנוגד במהותו לרעיון המודל הלוגי. |
| + | *'''קושי בסיסי במדידת תוצאות''' - למרות שהמודל מבקש לאפשר לדון בהערכת ההשפעה (impact) הרי שנושא מדידת ההשפעה בארגונים חברתיים עודנו בעייתי ביותר, בייחוד כאשר מדובר על השפעה חברתית-תרבותית (בניגוד למענה מיידי בסיוע). בשל כך, לרוב ארגונים חוזרים למדידה של תפוקות שאין להם בהכרח קשר לתוצאות בפועל. תוצר הפוך הוא הגדרת האימפקט רק במונחים שניתן למדוד (תופעה זה בדרך כלל מופיעה במקום שרואים מספרים רבים בתור התוצאות כאשר אין קשר אמיתי בין המספרים והתוצאה הרצויה). | ||
| + | *'''סכמה לינארית במציאות שאינה לינארית''' - המודל מתאר סכמה לוגית לינארית שיש בה התחלה, אמצע וסוף, כאשר בפועל רוב הפרוייקטים הם מתמשכים, ובשל כך מערבים בכל שלב היבטים מכל אחד מן השלבים. בנוסף, החשיבה הלינארית מקבעת אותנו בתוך המצוי, ומונעת מאיתנו לדון ב[[התהוות|תופעות מתהוות]] שהנן חיוניות לתהליכי השפעה משמעותיים. | ||
| + | *'''המודל לא לוגי בעולם סבוך: פער בין תפוקות והשפעה''' - המודל מבקש להבהיר כיצד התפוקות מייצרות השפעה (תוצאות) אבל בפועל קיים פער שלא ניתן לתיאור בין מה שהארגון עושה (תפוקות) לבין מה שקורה בפועל (תוצאות). הסיבה לכך הם אוסף המרכיבים הבלתי צפויים וה[[כאוס|כאוטיים]] הפועלים במרחב. למעשה, המודל [[מרחב ההכחשה|מכחיש]] לגמרי את קיומה של [[ניהול בתנאי אי-וודאות|אי-וודאות]] בתהליך התכנון ובהוצאת התכנון אל הפועל. בשל כך, השימוש במודל עשוי להקשות על ההתמודדות עם תוצאות בלתי צפויות כאשר אלו תתרחשנה, לטוב או לרע. | ||
| + | *'''המודל הוא מודל שמקדם יעילות (לבדוק שהמשאבים מובילים לתוצאות) ומקשה על דיון באיכות השינוי''' - בגלל שהמודל ממוקד בשרשרת הערך הפנימית של הארגון, השאלה המרכזית שהוא מעלה היא האם עבדנו באופן מספיק יעיל. בעולמות חברתיים וציבוריים אחת משאלות היסוד היא האם מה שעשינו יצר ערך חיובי או נזק. המודל לא מאפשר כלל לדון בשאלה הזו, שוב מאחר שהוא ממוקד רק בתווך הפנים-ארגוני. | ||
| + | *'''מקשה על למידה תוך כדי ההוצאה לפועל''' - המודל הלוגי מקדש תהליכי עבודה שיש להם התחלה, אמצע וסוף, ומקשה מאוד על ביצוע שינויים לאור למידה במהלך ה[[חיכוך]] וההוצאה לפועל. | ||
| + | |||
| + | ==מענה לבעיות המודל== | ||
| + | אם מטרת השימוש במודל הלוגי היא ניסיון להעצמת יכולת ה[[השפעה]] של פרוייקט או ארגון (כלומר - לא למטרה מצומצת של גיוס כספים או שיווק) אנו ממליצים על מספר תהליכים שעשויים להתמודד עם חלק מהמגבלות בצורה הקלאסית של המודל. | ||
| + | |||
| + | ===במענה לפער בין התפוקות והתוצאות: הוספת שלב ההתהוות=== | ||
| + | [[קובץ:המודל הלוגי עם התהוות.png|טקסט=תכנון אסטרטגי|מרכז|לא ממוסגר|768x768 פיקסלים|המודל עם שלב ה[[התהוות]]]] | ||
| + | אנו ממליצים לארגונים להוסיף בין התפוקות והתוצאות את שלב ה[[התהוות]]. הוספת שלב זה, מאפשרת לחשוב על הפער בין המעשים שננקטו, לבין התוצאה המקווה, ומתוך כך לחשוב אילו תהליכים צריכים לקרות כדי לאפשר את התוצאות. | ||
| − | + | למרות שההתהוות קיימת בכל שלבי העשייה, היא חיונית במיוחד בשלב זה, שכן מדובר באיזור שנמצא מחוץ לגבולות הניהול וההשפעה הישירה שלנו. כמובן ששלב ההתהוות בלתי ניתן לצפיה, אך הכנסתו לתרשים מאפשרת לנו לשים את עקרון [[אי-וודאות|אי-הוודאות]] בליבת התכנון הארגוני. | |
| − | |||
| − | |||
בנוסף, שלב ההתהוות מחייב חשיבה על הגורמים השותפים שהיתרמותם קריטית להצלחת המיזם. בכך, מתאפשרת התמודדות עם הזיהוי השגוי של '''ההשפעה כתוצר פעולה של ארגון אחד.''' | בנוסף, שלב ההתהוות מחייב חשיבה על הגורמים השותפים שהיתרמותם קריטית להצלחת המיזם. בכך, מתאפשרת התמודדות עם הזיהוי השגוי של '''ההשפעה כתוצר פעולה של ארגון אחד.''' | ||
| − | === במענה לחשיבה הלינארית: שימוש משלים ב[[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית|מודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית]] === | + | ===במענה לחשיבה הלינארית: שימוש משלים ב[[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית|מודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית]]=== |
| − | [[קובץ:בית סביבה אפקט | + | [[קובץ:בית סביבה אפקט פונט עברי.png|טקסט=תכנון אסטרטגי|ממוזער|390x390 פיקסלים|[[ניהול האפקט המערכתי|מודל לניהול האפקט המערכתי]]]] |
בנוסף, אנו ממליצים לעשות שימוש ב[[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית|מודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית]] שמסייע לעצב מענה מערכתי לטובת קידום השפעה ממשית. מודל זה, משלים את המודל הלוגי בכך שהוא נותן מענה לא לינארי, דינאמי ורב-משתנים לטובת ניהול תהליכים מסוג זה. <!-- | בנוסף, אנו ממליצים לעשות שימוש ב[[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית|מודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית]] שמסייע לעצב מענה מערכתי לטובת קידום השפעה ממשית. מודל זה, משלים את המודל הלוגי בכך שהוא נותן מענה לא לינארי, דינאמי ורב-משתנים לטובת ניהול תהליכים מסוג זה. <!-- | ||
== ההשלכות של הבעיות במודל == | == ההשלכות של הבעיות במודל == | ||
| שורה 36: | שורה 64: | ||
* '''זיהוי של אימפקט כתוצר פעולה של ארגון אחד''' - השפעות משמעותיות ב[[מערכת סבוכה|מערכות סבוכות]] מחייבת הירתמות של גורמים רבים, מעבר לגבולות הארגון וליצירת תנועה [[שילוביות|שילובית]]. החשיבה על השפעה בתוך לוגיקת תשומות => תפוקות => תוצאות מקשה מאוד על החשיבה כיצד משתפים פעולה ברמת ה'''אקו-סיססטם''' להשגת אפקט מהותי. --> | * '''זיהוי של אימפקט כתוצר פעולה של ארגון אחד''' - השפעות משמעותיות ב[[מערכת סבוכה|מערכות סבוכות]] מחייבת הירתמות של גורמים רבים, מעבר לגבולות הארגון וליצירת תנועה [[שילוביות|שילובית]]. החשיבה על השפעה בתוך לוגיקת תשומות => תפוקות => תוצאות מקשה מאוד על החשיבה כיצד משתפים פעולה ברמת ה'''אקו-סיססטם''' להשגת אפקט מהותי. --> | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | * [[הערכה ומדידה]] | + | {{דואלוג-ציטוט|מדידה}} |
| − | * [[התהוות]] | + | |
| + | *[[הערכה ומדידה]] | ||
| + | *[[התהוות]] | ||
| + | *[[מודל למדידת אימפקט במערכות מורכבות]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[http://wiki.sheatufim.org.il/בניית_מודל_לוגי_לתכנית/פרויקט כלי - בניית מודל לוגי לתכנית/פרוייקט] - דף באתר שיתופים בו ניתן למצוא גם תבנית למודל. | + | |
| − | * [http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact] - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה והשפעה שונים בקרב ארגונים חברתיים. | + | *[http://wiki.sheatufim.org.il/בניית_מודל_לוגי_לתכנית/פרויקט כלי - בניית מודל לוגי לתכנית/פרוייקט] - דף באתר שיתופים בו ניתן למצוא גם תבנית למודל. |
| − | [[ | + | *[http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact] - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה והשפעה שונים בקרב ארגונים חברתיים. |
| − | [[ | + | {{הערות}} |
| − | [[ | + | {{קרדיט|שנה=2014-2021|short url=https://doalog.co/logic}}{{meta |
| − | [[ | + | |category=ניהול |
| − | [[ | + | |type=מודל |
| − | [[ | + | |tags=מגזר שלישי,מגזר ציבורי,יעדים |
| + | |featured=כן | ||
| + | }} | ||
| + | |||
| + | [[category:באנר]] | ||
| + | [[category:מודלים]] | ||
| + | [[category:ניהול]] | ||
| + | [[category:מגזר חברתי]] | ||
| + | [[category:השפעה]] | ||
| + | [[category:הערכה]] | ||
| + | [[category:תכנון]] | ||
| + | [[category:מודלים לגיבוש יעדים]] | ||
| + | [[category:מודלים לניתוח סביבה פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:21, 9 במאי 2023
המודל הלוגי (מאנגלית: logic model או logic framework ולעתים גם theory of change) הוא מודל לתכנון ולאחר מכן להערכת ביצועים הרלוונטי בעיקר במגזר החברתי.
המודל מתאר סכמה לינארית של התשומות, הפעולות, התפוקות והתוצאות/השלכות של פעולת הארגון. המודל נוצר מתוך צורך לטייב את תהליכי התכנון של ארגונים במגזר החברתי בחתירה להשפעה (impact) ברורה, מתוך נטיה של ארגונים אלו להעריך את התפוקות שהוציאו לפועל ולא את התוצאות אצל מקבלי השירותים עצמם. המודל משמש לא פעם כתשתית לבקשת מענק מתורמים.
המודל
ליבת המודל
המודל הוא למעשה תיאור של תהליך רציף את הקשר בין התשומות המושקעות בפרוייקט או ארגון, לבין התוצאות מהשקעה זו על פי הרצף הבא:
- תשומות (inputs) - המשאבים המושקעים בפרוייקט. בתחום זה ניתן למנות את המשאבים הפיננסיים, משאבי הזמן וכח האדם, והקשב הניהולי הרלוונטי.
- תפוקות (outputs) - הפעולות הננקטות על בסיס המשאבים. בתוך גזרת הפעולות רצוי לבחון בעיקר את המאמצים שחורגים מגבולות הארגון ופוגשים את קהל היעד של הפרוייקט.
- תוצאות (outcomes) - התוצאות הנגזרות מן התפוקות שיצאו אל הפועל. התוצאות הן שינוי או הישג ממשי בעולם.
ההיבט הלוגי שבמודל מבקש לבחון את הקשר שבין השלבים - האם ניתן להוציא אל הפועל את התפוקות על בסיס המשאבים הקיימים? האם התפוקות באמת יאפשרו הגעה לתוצאות המקוות?
תוספות למודל
עם השנים נוספו למודל נדבכים שונים, על גבי הליבה האמורה. בשקף המוצג למעלה ניתן לראות תוספת שגורה המבקשת להציג את הנחות העבודה בשלבים התוך-ארגוניים (תשומות ← תפוקות) ואת המשתנים המתערבים החיצוניים בשלב החוץ ארגוני (תוצאות). הנחות העבודה מאפשרות דיון ביקורתי בשאלה מדוע אנחנו מבקשים לפעול באופן מסויים, הדיון במשתנים החיצוניים מאפשר דיון ביקורתי באפשרויות ההשפעה בסביבה מורכבת.
יתרונותיו המרכזיים של המודל
יתרונותיו של המודל מגולמים בפשטותו ובשכיחות שלו ההופכת אותו לתשתית מוכרת ומוסכמת לדיון בארגונים. בנוסף הוא מאפשר מספר דיונים שהנם חיוניים בחיים הארגוניים:
- חשיבה ביקורתית אודות הארגון - הקשר בין התוצאות התשומות והתפוקות מאפשר חשיבה על מאפייני היעילות של הארגון (האם אנחנו יכולים לעשות את מה שמצופה במשאבים הקיימים? האם ניתן לעשות יותר במשאבים אלו?)
- הנכחה של אתגר התוצאות - ארגונים רבים, ובייחוד במגזר החברתי והציבורי, נוטים להתמקד בתפוקות ולא בתוצאות שתפוקות אלו אמורות לקדם. ברקע לכך העובדה שהתפוקות הן מרחב נשלט שניתן גם למדוד, לעומת מרחב התוצאות שאיננו נשלט, וקשה מאוד למדידה. למעשה, מדידת תוצאות מערבת כמעט תמיד המשגה ומסגור מחדש של האופן שבו מודדים את התוצאות. בשל כך, המודל מחייב ארגונים להציג את הקשר בין מה שהם עושים לבין התפקיד שלהם בעולם.
הבעיות במודל הלוגי וביישומו
אף שהמודל הלוגי חיוני מאוד בשאלות של תכנון והערכה, קיימות בו מספר הנחות יסוד בעייתיות שיש לדעת כיצד לפתור:
- מודל תכנוני שלא פעם מוחל על סוגיות אסטרטגיות - המודל הלוגי נוצר בעולמות התכנון, מבוסס על גישת התכנון האסטרטגי אבל לרוב מופעל למול סוגיות אסטרטגיות (מה האימפקט שהארגון בכללותו מנסה לייצר). כמודל תכנוני, הוא עוסק כמעט אך ורק בהיבט הפנים-ארגוני בעוד שאסטרטגיה מחייבת התמודדות עם מה שקורה מחוץ לארגון.
- זיהוי של אימפקט כתוצר פעולה של ארגון אחד - השפעות משמעותיות במערכות סבוכות מחייבת הירתמות של גורמים רבים, מעבר לגבולות הארגון וליצירת תנועה שילובית. החשיבה על השפעה בתוך לוגיקת תשומות => תפוקות => תוצאות מקשה מאוד על החשיבה כיצד משתפים פעולה ברמת האקו-סיססטם להשגת אפקט שהוא שינוי עמוק במציאות. על רקע זה עולים בשנים האחרונות מודלים חדשים דוגמת רעיון הקולקטיב אימפקט[1] המנוגד במהותו לרעיון המודל הלוגי.
- קושי בסיסי במדידת תוצאות - למרות שהמודל מבקש לאפשר לדון בהערכת ההשפעה (impact) הרי שנושא מדידת ההשפעה בארגונים חברתיים עודנו בעייתי ביותר, בייחוד כאשר מדובר על השפעה חברתית-תרבותית (בניגוד למענה מיידי בסיוע). בשל כך, לרוב ארגונים חוזרים למדידה של תפוקות שאין להם בהכרח קשר לתוצאות בפועל. תוצר הפוך הוא הגדרת האימפקט רק במונחים שניתן למדוד (תופעה זה בדרך כלל מופיעה במקום שרואים מספרים רבים בתור התוצאות כאשר אין קשר אמיתי בין המספרים והתוצאה הרצויה).
- סכמה לינארית במציאות שאינה לינארית - המודל מתאר סכמה לוגית לינארית שיש בה התחלה, אמצע וסוף, כאשר בפועל רוב הפרוייקטים הם מתמשכים, ובשל כך מערבים בכל שלב היבטים מכל אחד מן השלבים. בנוסף, החשיבה הלינארית מקבעת אותנו בתוך המצוי, ומונעת מאיתנו לדון בתופעות מתהוות שהנן חיוניות לתהליכי השפעה משמעותיים.
- המודל לא לוגי בעולם סבוך: פער בין תפוקות והשפעה - המודל מבקש להבהיר כיצד התפוקות מייצרות השפעה (תוצאות) אבל בפועל קיים פער שלא ניתן לתיאור בין מה שהארגון עושה (תפוקות) לבין מה שקורה בפועל (תוצאות). הסיבה לכך הם אוסף המרכיבים הבלתי צפויים והכאוטיים הפועלים במרחב. למעשה, המודל מכחיש לגמרי את קיומה של אי-וודאות בתהליך התכנון ובהוצאת התכנון אל הפועל. בשל כך, השימוש במודל עשוי להקשות על ההתמודדות עם תוצאות בלתי צפויות כאשר אלו תתרחשנה, לטוב או לרע.
- המודל הוא מודל שמקדם יעילות (לבדוק שהמשאבים מובילים לתוצאות) ומקשה על דיון באיכות השינוי - בגלל שהמודל ממוקד בשרשרת הערך הפנימית של הארגון, השאלה המרכזית שהוא מעלה היא האם עבדנו באופן מספיק יעיל. בעולמות חברתיים וציבוריים אחת משאלות היסוד היא האם מה שעשינו יצר ערך חיובי או נזק. המודל לא מאפשר כלל לדון בשאלה הזו, שוב מאחר שהוא ממוקד רק בתווך הפנים-ארגוני.
- מקשה על למידה תוך כדי ההוצאה לפועל - המודל הלוגי מקדש תהליכי עבודה שיש להם התחלה, אמצע וסוף, ומקשה מאוד על ביצוע שינויים לאור למידה במהלך החיכוך וההוצאה לפועל.
מענה לבעיות המודל
אם מטרת השימוש במודל הלוגי היא ניסיון להעצמת יכולת ההשפעה של פרוייקט או ארגון (כלומר - לא למטרה מצומצת של גיוס כספים או שיווק) אנו ממליצים על מספר תהליכים שעשויים להתמודד עם חלק מהמגבלות בצורה הקלאסית של המודל.
במענה לפער בין התפוקות והתוצאות: הוספת שלב ההתהוות
אנו ממליצים לארגונים להוסיף בין התפוקות והתוצאות את שלב ההתהוות. הוספת שלב זה, מאפשרת לחשוב על הפער בין המעשים שננקטו, לבין התוצאה המקווה, ומתוך כך לחשוב אילו תהליכים צריכים לקרות כדי לאפשר את התוצאות.
למרות שההתהוות קיימת בכל שלבי העשייה, היא חיונית במיוחד בשלב זה, שכן מדובר באיזור שנמצא מחוץ לגבולות הניהול וההשפעה הישירה שלנו. כמובן ששלב ההתהוות בלתי ניתן לצפיה, אך הכנסתו לתרשים מאפשרת לנו לשים את עקרון אי-הוודאות בליבת התכנון הארגוני.
בנוסף, שלב ההתהוות מחייב חשיבה על הגורמים השותפים שהיתרמותם קריטית להצלחת המיזם. בכך, מתאפשרת התמודדות עם הזיהוי השגוי של ההשפעה כתוצר פעולה של ארגון אחד.
במענה לחשיבה הלינארית: שימוש משלים במודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית
בנוסף, אנו ממליצים לעשות שימוש במודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית שמסייע לעצב מענה מערכתי לטובת קידום השפעה ממשית. מודל זה, משלים את המודל הלוגי בכך שהוא נותן מענה לא לינארי, דינאמי ורב-משתנים לטובת ניהול תהליכים מסוג זה.
לקריאה נוספת
דואלוג:ציטוט
ציטוטים בנושא מדידה מדידה
קישורים חיצוניים
- כלי - בניית מודל לוגי לתכנית/פרוייקט - דף באתר שיתופים בו ניתן למצוא גם תבנית למודל.
- The Limits of Nonprofit Impact - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה והשפעה שונים בקרב ארגונים חברתיים.
הערות שוליים
- ↑ ראה באתר שיתופים: קולקטיב אימפקט
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, המודל הלוגי, מאגר הידע של דואלוג, 2014-2021.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.