ניהול בעולם פוסט מודרני
ניהול בעולם פוסט מודרני הוא שם כולל לאתגרים ולגישות ניהוליות הרלוונטיות לניהול בעידן הפוסט-תעשייתי. בעידן זה, המורכבות עולה מסיבות רבות, אך במידה רבה נפגעות יכולות הניהול בשל העומס הקוגניטיבי בו שרויים המנהלים. בשל כך, יש צורך בפיתוח כלים להתמודדות עם האתגרים של העולם הפוסט-מודרני. דווקא ההגות הפוסט מודרנית עשוייה לסייע ביצירת ההיגיון המחודש בעולם זה.
מאפייני העידן
ברקע לתופעות החדשות בעידן הפוסט מודרני ניתן למנות על השינוי במעמד הידע לאחר מהפכת תקשורת ההמונים, הווצרות תעשיית ידע (תוך דחיקה של תעשיית הייצור), עליית תעשיות שירותים. אלה מחוללים בתורם מחד עלייה בקצב השינויים ומאידך ירידה בתוקף הסמכות הניהולית הפורמלית ובסמכות המומחים. במצב שנוצר, בו לא הייצור הוא העיקר אלא הרעיון, המותג וההשפעה, ניכרת מגמה של העדפה של חדשנות במקום יעילות.
בין המצב הפוסט-מודרני וההגות הפוסט-מודרנית
נהוג להבחין בין ההגות הפוסט מודרנית, או בקצרה: פוסט-מודרניזם, כזרם פרשני שעוצב במחצית השניה של המאה ה-20, לבין המצב הפוסט מודרני כתיאור של החיים בעולם המערבי בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. אמנם, קיימים היבטים משיקים בין שני ההיבטים האמורים (ויש שיאמרו כי ההגות הפוסט-מודרנית מחוללת את המצב הפוסט-מודרני) אך ראוי להבחין ולהפריד בין השניים. זאת, בין השאר כי הכלים שמספקת ההגות הפוסט-מודרנית דווקא מסייעים ביצירת הבנה ונסיכת הגיון בעולם הפוסט-מודרני.
כיצד ההגות הפוסט מודרנית מסייעת בהתמודדות עם אתגרי התקופה
הגישה הפוסט-מודרנית מסייעת למערכות בשני מובנים עיקריים שהם בבחינת "סור מרע ועשה טוב":. מצד אחד, החשיבה הפוסט מודרנית מספקת כלים רבי ערך לפיתוח חשיבה ביקורתית על המציאות הקיימת, שהיא לרוב תולדת העידן המודרני, ובכך ממשיכה את קווי המתאר של עידן זה. מנגד, הגישה מעצימה את היכולת להבנות משמעות ולפתח ידע למול המציאות המשתנה.
כלים לחשיבה ביקורתית ביחס לפרדיגמה הקיימת
- חשיבה מערכתית - החשיבה הפוסט מודרנית מאפשרת לבחון תופעות שהן ברמת המבנה החברתי הרחב. על מנת לעשות כן ההוגים הפוסט מודרניים השתמשו במונחים כגון פרדיגמה, שיח, אפיסטמה, מבנה כח, ואחרים, אשר כולם מאפשרים לבחון היבטים סמויים אך רבי עוצמה במבנה הסבוך של החברה האנושית והאופן שבו היא מתארגנת. אחת ההנחות המערכתיות הגלומות בסוג הדיבור הזה, היא שקיים מתאם בין תהליכים ברמת המאקרו והמיקרו. בכך, החשיבה הפוסט-מודרנית מעצימה את היכולת להבין ולחשוב על מבנים גדולים באופן שאיננו עושה להם רדוקציה לפרטים, אלא דן בשלם ובמופעים השונים שלו.
- גנאולוגיה - הגנואלוגיה היא חקירה הסטורית המסבירה את האופן שבו המובן מאיליו של ההווה נוצר, תוך מציאת מן העבר לצורת הקיום הנוכחית. הגנאולוגיה מאפשרת לארגונים להבין את הסיבתיות שבגללה הם בנויים באופן מסויים או פעולים בדפוסים מסויימים, וכך, במקרה הצורך, גם להשתחרר מדפוסים אלו.
- דה-קונסטרוקציה וביקורת מושגית - היכולת להבין את האופן שבו השפה מכתיבה את צורות הקיום, מאפשר לפרום (דה-קונסטרוקציה) את מבני הכח הקיימים בשפה. הביקורת המושגית, חוקרת את המערכת המושגית הקיימת, מתוך התבוננות במושגים עצמם וברלוונטיות שלהם, ובכך להבין שאלות תפיסתיות מעמיקות ביחס לקבוצה העושה שימוש במערכת המושגית הזו.
העצמת יכולת האדם והקבוצה להבנות את הידע הנדרש מול אתגרי השעה
הגישה הפוסט מודרנית מציגה את האדם כמי שמבנה לעצמו משמעות בעולמו. בכך היא מאפשרת להעצים את ההכרה שבחשיבות תהליכי פיתוח ידע והמשגה בארגונים:
הפרקסיס השועלי... מתאר את היישום, הלכה למעשה של גישה שאפשר לתאר כ"רה - קונסטרוקטיביסטית" וכהמשכה של הגישה הניאו-פרגמאטית. הוא חותר לספק מענה לצורך הקיומי של אדם, קבוצה, ארגון וחברה, להבין את עצמם ואת סביבתם כתהליך מתמיד של פירוש מתוך התנסות יומיומיות עם המציאות המשתנה, ומתוך מציאות זו. הקריאה לממש את הסמכות הפרקסיסית מבטאת שאיפה להחזיר את אחריותו של "האדם הפשוט" לפיתוח התפיסות והידע שלו מתוך התנסותו.
לקריאה זו יש משמעויות רבות ומרחיקות לכת. ראשית ביחס לאדם ולאחריותו לפיתוח הידע האישי שלו. שנית ביחס לתפיסתנו את מהותן של תפיסות וידע בכלל, ושלישית בכל הנוגע ליחסנו אל מערכת החינוך, ארגונים, מוסדות המדינה או לכל גורם סמכות, מתוך הבנה שאסור להפקיר את האחריות לרגישות שבין המערכת המושגית שלנו לבין העולם בידיהם של יודעי ח"ן, ויהיו אלה מורים, פסיכולוגים, מומחים, יועצים אסטרטגים או אלה שהשררה מעניקה להם דימוי של תבונה. זו מהות אנושית בסיסית שחשובה להתמצאות ולהישרדות ואין לוותר עליה.
ד"ר צבי לניר, פנקס הכיס של השועל (Kindle Locations 3895-3907).
לקריאה נוספת
- ישראל כ"ץ, ארגונים בעולם פוסט מודרני, רסלינג, 2013.
- ההגות הפוסט מודרנית
- המצב הפוסט-מודרני
- בעיה סוררת (Wicked Problem)
- עלייתן ונפילתן של פרדיגמות
- פנקס הכיס של השועל
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, ניהול בעולם פוסט מודרני, מאגר הידע של דואלוג, 2020.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.