הבדלים בין גרסאות בדף "מודלים לאסטרטגיה"
(יצירת דף עם התוכן "'''מודלים''' הם כלי מרכזי לקידום חשיבה אסטרטגית בארגונים. קיימים מודלים שמדגישים היבטים...") |
מ (החלפת טקסט – "{{קרדיט}}" ב־"{{קרדיט}}{{Meta}}") |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''מודלים''' הם כלי מרכזי לקידום [[חשיבה אסטרטגית]] בארגונים. קיימים מודלים שמדגישים היבטים שונים מתוך האתגרים האסטרטגיים של הארגון. כאשר בוחרים מודל לעבוד איתו כדאי להבין את הערך שהמודל יכול לספק, את התחומים שהוא אינו מכסה ואת הייתרונות והחסרונות של המודל. | + | {{באנר|תמונה=Sense matrix moves.svg}}'''מודלים''' הם כלי מרכזי לקידום [[חשיבה אסטרטגית]] בארגונים. קיימים מודלים שמדגישים היבטים שונים מתוך האתגרים האסטרטגיים של הארגון. כאשר בוחרים מודל לעבוד איתו כדאי להבין את הערך שהמודל יכול לספק, את התחומים שהוא אינו מכסה ואת הייתרונות והחסרונות של המודל. |
| − | == למה אנחנו משתמשים במודלים? == | + | ==למה אנחנו משתמשים במודלים?== |
במעלה השנים פותחו מודלים רבים שנועדו לקדם חשיבה אסטרטגית בארגונים. יש מספר היבטים משותפים למודלים שבגללם אנחנו נוטים לעשות בהם שימוש: | במעלה השנים פותחו מודלים רבים שנועדו לקדם חשיבה אסטרטגית בארגונים. יש מספר היבטים משותפים למודלים שבגללם אנחנו נוטים לעשות בהם שימוש: | ||
| − | === 1. מסייעים לנו '''לפתח בזמן קצר חשיבה על נושא מורכב''' === | + | ===1. מסייעים לנו '''לפתח בזמן קצר חשיבה על נושא מורכב'''=== |
מודלים מסייעים לנו לפתח בזמן קצר חשיבה על נושא מורכב. אפשר לנסות להבין את הערך שמודלים מספקים לנו על ידי העמדתם בין שתי רמות של חשיבה. מצד אחד, יחידת היסוד של החשיבה היא ״[[מושג]]״ (concept). המושג הוא יחידת הבנה קומקפקטית (למשל – ״ריחוק חברתי״ ו״לשטח את העקומה״ הם [[מושג|מושגים]] חשובים בעת הנוכחית). מן העבר השני ניצבות גישות כוללניות, [[פרדיגמה|פרדיגמות]] (למשל – אסכולת המיצוב בתחום האסטרטגיה, גישת המערכות וכדומה), שהן מערכות חשיבה שיש להן מושגים רבים, ואינספור קשרים דינאמיים בניהם. | מודלים מסייעים לנו לפתח בזמן קצר חשיבה על נושא מורכב. אפשר לנסות להבין את הערך שמודלים מספקים לנו על ידי העמדתם בין שתי רמות של חשיבה. מצד אחד, יחידת היסוד של החשיבה היא ״[[מושג]]״ (concept). המושג הוא יחידת הבנה קומקפקטית (למשל – ״ריחוק חברתי״ ו״לשטח את העקומה״ הם [[מושג|מושגים]] חשובים בעת הנוכחית). מן העבר השני ניצבות גישות כוללניות, [[פרדיגמה|פרדיגמות]] (למשל – אסכולת המיצוב בתחום האסטרטגיה, גישת המערכות וכדומה), שהן מערכות חשיבה שיש להן מושגים רבים, ואינספור קשרים דינאמיים בניהם. | ||
מודל במידה רבה נמצא באמצע – הוא מתווך [[מערכת]] חשיבה בעזרת מושגים ספורים ולרוב בהצגה של יחסי הגומלין בניהם. הסיבות שמנינו הן מקור העוצמה והקללה של המודלים – הם מאפשרים ליישם ולייצר רעיונות חדשים במהירות, אך הם גם עלולים להיות מקבעים ומגבילים. לעיתים אנו אפילו שוגים לחשוב שהם מספקים תשובות. בעולם האסטרטגי הם לעולם לא יספקו פתרון אבל הם יכולים לעזור בפיתוח חשיבה. | מודל במידה רבה נמצא באמצע – הוא מתווך [[מערכת]] חשיבה בעזרת מושגים ספורים ולרוב בהצגה של יחסי הגומלין בניהם. הסיבות שמנינו הן מקור העוצמה והקללה של המודלים – הם מאפשרים ליישם ולייצר רעיונות חדשים במהירות, אך הם גם עלולים להיות מקבעים ומגבילים. לעיתים אנו אפילו שוגים לחשוב שהם מספקים תשובות. בעולם האסטרטגי הם לעולם לא יספקו פתרון אבל הם יכולים לעזור בפיתוח חשיבה. | ||
| − | === '''2. מפעילים יותר מצורת חשיבה אחת''' === | + | ==='''2. מפעילים יותר מצורת חשיבה אחת'''=== |
רוב המודלים מציעים מסגרת ויזואלית להתייחסות שמאפשרת שימוש גם בפריסה מרחבית, גם דיון ויזואלי בממשקים בין מרחבים שונים, וגם חיבור בין טקסט וצורה. החיבור הזה מאפשר לנו להרחיב את צורת החשיבה הטקסטואלית, וכן לעשות שימוש במרחב כדי לתאר חיבורים וזיקות שהנן חיוניות להבנה של מערכות. | רוב המודלים מציעים מסגרת ויזואלית להתייחסות שמאפשרת שימוש גם בפריסה מרחבית, גם דיון ויזואלי בממשקים בין מרחבים שונים, וגם חיבור בין טקסט וצורה. החיבור הזה מאפשר לנו להרחיב את צורת החשיבה הטקסטואלית, וכן לעשות שימוש במרחב כדי לתאר חיבורים וזיקות שהנן חיוניות להבנה של מערכות. | ||
| − | === 3. מבוססים על שפה משותפת ובונים כזו === | + | ===3. מבוססים על שפה משותפת ובונים כזו=== |
מודלים הם גם שפה משותפת למי שמכיר אותם. הם מאפשרים לא להתחיל מחדש את הדיון, אלא לבנות על הבנה שכבר נוצרה בקבוצה בעבר ביחס למודל. במובן זה, המודל גם נשען על השפה המשותפת, וגם יוצר אותה לטובת שימוש נוסף בעתיד. | מודלים הם גם שפה משותפת למי שמכיר אותם. הם מאפשרים לא להתחיל מחדש את הדיון, אלא לבנות על הבנה שכבר נוצרה בקבוצה בעבר ביחס למודל. במובן זה, המודל גם נשען על השפה המשותפת, וגם יוצר אותה לטובת שימוש נוסף בעתיד. | ||
| − | == ממה כדאי להזהר בשימוש במודלים? == | + | ==ממה כדאי להזהר בשימוש במודלים?== |
מאחר והמציאות תמיד רבת פנים יותר מהמודל, השימוש במודל עלול לצמצמם את תהליך החשיבה ואפילו להוביל לעיוורון. | מאחר והמציאות תמיד רבת פנים יותר מהמודל, השימוש במודל עלול לצמצמם את תהליך החשיבה ואפילו להוביל לעיוורון. | ||
להלן כמה נקודות מרכזיות על הבעייתיות של מודלים: | להלן כמה נקודות מרכזיות על הבעייתיות של מודלים: | ||
| − | === 1. מקדמים '''חשיבה ״מרשמית״ / טקטית''' === | + | ===1. מקדמים '''חשיבה ״מרשמית״ / טקטית'''=== |
מודלים רבים מתארים מבנה שלבי שלא תואם את הדינמיות של הרמה האסטרטגית בארגונים ואת האופי של הדיון האסטרטגי. | מודלים רבים מתארים מבנה שלבי שלא תואם את הדינמיות של הרמה האסטרטגית בארגונים ואת האופי של הדיון האסטרטגי. | ||
| − | === 2. מייצרים '''קבעונות''' (״עשינו SWOT״) === | + | ===2. מייצרים '''קבעונות''' (״עשינו SWOT״)=== |
במקרים רבים, הישענות רבה מדי על מודלים, מתוך מחשבה שמודלים מבוססים ״עושים את העבודה״ מייצר קיבעון וחוסמת את היכולת להבין כי המציאות השתנתה ויש צורך לפתח כלי חשיבה חדשים או לאמץ כלים אחרים. | במקרים רבים, הישענות רבה מדי על מודלים, מתוך מחשבה שמודלים מבוססים ״עושים את העבודה״ מייצר קיבעון וחוסמת את היכולת להבין כי המציאות השתנתה ויש צורך לפתח כלי חשיבה חדשים או לאמץ כלים אחרים. | ||
| − | === '''3. כללי''' מדי / '''מצומצם''' מדי === | + | ==='''3. כללי''' מדי / '''מצומצם''' מדי=== |
כל המודלים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין להיות כלליים מדי (למשל - [[SWOT]] או [[מודל PESTEL]] שמתאימים לכל מצב כמעט) לבין להיות ספיצפיים מדי (למשל - [[מודל 5 הכוחות של פורטר]] שמתאים לתחרות בשוק קמעונאי). | כל המודלים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין להיות כלליים מדי (למשל - [[SWOT]] או [[מודל PESTEL]] שמתאימים לכל מצב כמעט) לבין להיות ספיצפיים מדי (למשל - [[מודל 5 הכוחות של פורטר]] שמתאים לתחרות בשוק קמעונאי). | ||
<br /> | <br /> | ||
| − | == ביקורת על החשיבה במודלים == | + | ==ביקורת על החשיבה במודלים== |
רוב המודלים הנהוגים בתחומי החשיבה האסטרטגית נוצרו למטרות למידה והכשרה ולא מתוך עולמות היישום, ועל כן הם מסייעים מאוד בהעברה של המסר אבל לא תמיד מתאימים למציאות. דווקא בעולם הביטחון, שהוא לכאורה ערש החשיבה האסטרטגית, נהוגים בפועל מעט מאוד מודלים הנוגעים לסביבה האסטרטגית. הסיבה המרכזית לכך היא שהתהליך האסטרטגי עצמו, כלומר רמת המצביאות בארגון הצבאי, נוטים להיות כאוטיים וחד פעמיים, כפועל יוצא מהעובדה שגם המציאות האסטרטגית מולה אנו ניצבים היא חד פעמית. | רוב המודלים הנהוגים בתחומי החשיבה האסטרטגית נוצרו למטרות למידה והכשרה ולא מתוך עולמות היישום, ועל כן הם מסייעים מאוד בהעברה של המסר אבל לא תמיד מתאימים למציאות. דווקא בעולם הביטחון, שהוא לכאורה ערש החשיבה האסטרטגית, נהוגים בפועל מעט מאוד מודלים הנוגעים לסביבה האסטרטגית. הסיבה המרכזית לכך היא שהתהליך האסטרטגי עצמו, כלומר רמת המצביאות בארגון הצבאי, נוטים להיות כאוטיים וחד פעמיים, כפועל יוצא מהעובדה שגם המציאות האסטרטגית מולה אנו ניצבים היא חד פעמית. | ||
| − | == מודלים שאנחנו אוהבים בדואלוג == | + | ==מודלים שאנחנו אוהבים בדואלוג== |
| − | + | {{מודלים שאנחנו אוהבים}} | |
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | *[https://www.alonschwartz.com/post/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D חשיבה במודלים], בבלוג של אלון שוורץ | ||
| + | {{בלוג|חשיבה-מערכתית-באי-וודאות-הערך-של-מודלי|מאגיה-אסטרטגית-על-העוקץ-של-מודלים-לאסט|category=|tag=מודלים}} | ||
| − | + | {{קרדיט}}{{Meta}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | {{ | ||
[[קטגוריה:מודלים]] | [[קטגוריה:מודלים]] | ||
[[קטגוריה:מודלים אסטרטגיים]] | [[קטגוריה:מודלים אסטרטגיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:30, 23 בדצמבר 2022
מודלים הם כלי מרכזי לקידום חשיבה אסטרטגית בארגונים. קיימים מודלים שמדגישים היבטים שונים מתוך האתגרים האסטרטגיים של הארגון. כאשר בוחרים מודל לעבוד איתו כדאי להבין את הערך שהמודל יכול לספק, את התחומים שהוא אינו מכסה ואת הייתרונות והחסרונות של המודל.
למה אנחנו משתמשים במודלים?
במעלה השנים פותחו מודלים רבים שנועדו לקדם חשיבה אסטרטגית בארגונים. יש מספר היבטים משותפים למודלים שבגללם אנחנו נוטים לעשות בהם שימוש:
1. מסייעים לנו לפתח בזמן קצר חשיבה על נושא מורכב
מודלים מסייעים לנו לפתח בזמן קצר חשיבה על נושא מורכב. אפשר לנסות להבין את הערך שמודלים מספקים לנו על ידי העמדתם בין שתי רמות של חשיבה. מצד אחד, יחידת היסוד של החשיבה היא ״מושג״ (concept). המושג הוא יחידת הבנה קומקפקטית (למשל – ״ריחוק חברתי״ ו״לשטח את העקומה״ הם מושגים חשובים בעת הנוכחית). מן העבר השני ניצבות גישות כוללניות, פרדיגמות (למשל – אסכולת המיצוב בתחום האסטרטגיה, גישת המערכות וכדומה), שהן מערכות חשיבה שיש להן מושגים רבים, ואינספור קשרים דינאמיים בניהם.
מודל במידה רבה נמצא באמצע – הוא מתווך מערכת חשיבה בעזרת מושגים ספורים ולרוב בהצגה של יחסי הגומלין בניהם. הסיבות שמנינו הן מקור העוצמה והקללה של המודלים – הם מאפשרים ליישם ולייצר רעיונות חדשים במהירות, אך הם גם עלולים להיות מקבעים ומגבילים. לעיתים אנו אפילו שוגים לחשוב שהם מספקים תשובות. בעולם האסטרטגי הם לעולם לא יספקו פתרון אבל הם יכולים לעזור בפיתוח חשיבה.
2. מפעילים יותר מצורת חשיבה אחת
רוב המודלים מציעים מסגרת ויזואלית להתייחסות שמאפשרת שימוש גם בפריסה מרחבית, גם דיון ויזואלי בממשקים בין מרחבים שונים, וגם חיבור בין טקסט וצורה. החיבור הזה מאפשר לנו להרחיב את צורת החשיבה הטקסטואלית, וכן לעשות שימוש במרחב כדי לתאר חיבורים וזיקות שהנן חיוניות להבנה של מערכות.
3. מבוססים על שפה משותפת ובונים כזו
מודלים הם גם שפה משותפת למי שמכיר אותם. הם מאפשרים לא להתחיל מחדש את הדיון, אלא לבנות על הבנה שכבר נוצרה בקבוצה בעבר ביחס למודל. במובן זה, המודל גם נשען על השפה המשותפת, וגם יוצר אותה לטובת שימוש נוסף בעתיד.
ממה כדאי להזהר בשימוש במודלים?
מאחר והמציאות תמיד רבת פנים יותר מהמודל, השימוש במודל עלול לצמצמם את תהליך החשיבה ואפילו להוביל לעיוורון.
להלן כמה נקודות מרכזיות על הבעייתיות של מודלים:
1. מקדמים חשיבה ״מרשמית״ / טקטית
מודלים רבים מתארים מבנה שלבי שלא תואם את הדינמיות של הרמה האסטרטגית בארגונים ואת האופי של הדיון האסטרטגי.
2. מייצרים קבעונות (״עשינו SWOT״)
במקרים רבים, הישענות רבה מדי על מודלים, מתוך מחשבה שמודלים מבוססים ״עושים את העבודה״ מייצר קיבעון וחוסמת את היכולת להבין כי המציאות השתנתה ויש צורך לפתח כלי חשיבה חדשים או לאמץ כלים אחרים.
3. כללי מדי / מצומצם מדי
כל המודלים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין להיות כלליים מדי (למשל - SWOT או מודל PESTEL שמתאימים לכל מצב כמעט) לבין להיות ספיצפיים מדי (למשל - מודל 5 הכוחות של פורטר שמתאים לתחרות בשוק קמעונאי).
ביקורת על החשיבה במודלים
רוב המודלים הנהוגים בתחומי החשיבה האסטרטגית נוצרו למטרות למידה והכשרה ולא מתוך עולמות היישום, ועל כן הם מסייעים מאוד בהעברה של המסר אבל לא תמיד מתאימים למציאות. דווקא בעולם הביטחון, שהוא לכאורה ערש החשיבה האסטרטגית, נהוגים בפועל מעט מאוד מודלים הנוגעים לסביבה האסטרטגית. הסיבה המרכזית לכך היא שהתהליך האסטרטגי עצמו, כלומר רמת המצביאות בארגון הצבאי, נוטים להיות כאוטיים וחד פעמיים, כפועל יוצא מהעובדה שגם המציאות האסטרטגית מולה אנו ניצבים היא חד פעמית.
מודלים שאנחנו אוהבים בדואלוג
המודל המערכתי לאסטרטגיה
Sense Matrix
מסגרת קינפין
פער הרלוונטיות
מודל הקרחון
מפל הבחירות
לקריאה נוספת
- חשיבה במודלים, בבלוג של אלון שוורץ
פוסטים בנושא מודלים בבלוג דואלוג
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, מודלים לאסטרטגיה, מאגר הידע של דואלוג, 2022.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.