הבדלים בין גרסאות בדף "ציטוט:אסטרטגיה"

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
שורה 19: שורה 19:
 
{{ציטוטים|למרות שהתכנון האסטרטגי מוצג כדרך למכוונות עתידית יותר, רוב המנהלים יודו - אם ילחצו עליהם - שהתכניות האסטרטגיות שלהם עוסקות בבעיות של היום יותר מאשר בהזדמנויות של המחר|גרי המל ו-סי.קיי. פרהלד|Strategic Intent, מתורגם אצל סנג'י, הארגון הלומד, עמ' 217|https://hbr.org/2005/07/strategic-intent}}
 
{{ציטוטים|למרות שהתכנון האסטרטגי מוצג כדרך למכוונות עתידית יותר, רוב המנהלים יודו - אם ילחצו עליהם - שהתכניות האסטרטגיות שלהם עוסקות בבעיות של היום יותר מאשר בהזדמנויות של המחר|גרי המל ו-סי.קיי. פרהלד|Strategic Intent, מתורגם אצל סנג'י, הארגון הלומד, עמ' 217|https://hbr.org/2005/07/strategic-intent}}
  
{{ציטוטים|המקום היחיד שבו ניתן לדבר על "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא או בסביבה טקטית, סגורה, בה כל המשתנים ידועים, או בסביבה האלוהית עליה נאמר משפט זה במקור. לנו, בני האדם העוסקים באסטרטגיה, יש רק את ממלכת אי הוודאות, וסוף המעשה קשור למחשבה תחילה באופן רופף למדי. אסטרטגיה בעולם כזה היא בוודאי לא סוף מעשה במחשבה תחילה, מחשבה מלווה שמאפשרת עשייה רלוונטית, שבתורה מאפשרת חשיבה חדשה. אם תרצו, סוף מחשבה נמצא במעשה תחילה, וחוזר חלילה.|יותם הכהן|[[בלוג:ישראליזם-או-הרוורדיזם|ישראליזם, הרוורדיזם וניהול מערכתי]]}}
+
{{ציטוטים|המקום היחיד שבו ניתן לדבר על "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא או בסביבה טקטית, סגורה, בה כל המשתנים ידועים, או בסביבה האלוהית עליה נאמר משפט זה במקור. לנו, בני האדם העוסקים באסטרטגיה, יש רק את ממלכת אי הוודאות, וסוף המעשה קשור למחשבה תחילה באופן רופף למדי. אסטרטגיה בעולם כזה היא בוודאי לא סוף מעשה במחשבה תחילה, מחשבה מלווה שמאפשרת עשייה רלוונטית, שבתורה מאפשרת חשיבה חדשה. אם תרצו, סוף מחשבה נמצא במעשה תחילה, וחוזר חלילה.|יותם הכהן|[[בלוג:ישראליזם-או-הרוורדיזם|ישראליזם, הרוורדיזם וניהול מערכתי]]}}{{ציטוטים|Virtually every time the word “strategy” is used, it is paired with some form of the word “plan,” as in the process of “strategic planning” or the resulting “strategic plan.” '''The subtle slide from strategy to planning occurs because planning is a thoroughly doable and comfortable exercise.'''|Roger L. Martin|The Big Lie of Strategic Planning, HBR|https://hbr.org/2014/01/the-big-lie-of-strategic-planning||ltr=yes}}
 +
 
 +
== אסטרטגיה ושאלת טווח הזמן ==
 +
{{ציטוטים|טקטיקה טובה לשנים רבות - הצבא משנה תרגולות פעם בכמה עשורים;
 +
 
 +
תכניות אופרטיביות טובות לשנים ספורות - האויב משתנה ואנחנו משתנים איתו;
 +
 
 +
אסטרטגיה זה למחר בבוקר...|~ אהוד ברק||||ltr=}}
  
 
== מתי צריך אסטרטגיה? ==  
 
== מתי צריך אסטרטגיה? ==  

גרסה אחרונה מ־08:15, 13 ביוני 2019

דף זה הוא חלק ממיזם דואלוג:ציטוט בנושא אסטרטגיה, המציג מובאות חשובות ופורצות דרך מתוך הספרות הניהולית והאסטרטגית בנושא זה.

מהי אסטרטגיה?

המהות של אסטרטגיה תחרותית היא להיות שונה. היא מחייבת לבחור ביודעין במכלול פעילויות שונה, כדי לייצר תמהיל ערך ייחודי


אסטרטגיה היא היצירה של מיצוב (פוזיציה) ייחודי ובעל ערך, תוך מימוש מכלול פעילויות שונה


אסטרטגיה היא שקלול ובחירה בין האפשרויות השונות (making trade-offs) לטובת התחרותיות. המהות של אסטרטגיה היא לבחור מה לא לעשות.

מייקל פורטר, What is strategy?


האסטרטגיה עוסקת בהתוויית כיוון עתידי, בקביעת היעדים הלאומיים והיא יוזמת מהלכים נוכח אתגרים והזדמנויות המזוהים בסביבה המשתנה תדיר. גיבוש האסטרטגיה כרוך בערנות למתרחש בסביבה ולשינויים מהותיים המתחוללים בה. בירור האסטרטגיה כרוך גם ב'יזמות', כלומר, בזיהוי הפוטנציאל (הסיכונים וההזדמנויות), הטמון בשינוי ובהתהוות בסביבה האסטרטגית ובייזום התערבות, קרי, תצורת פעולה, שתביא למיצוי הפוטנציאל, בהתאם לאינטרס העל.

העוסקים בסביבה האסטרטגית נדרשים לסגל לעצמם דפוס למידה, שעניינו, בין היתר, הוא זיהוי הפער שמתהווה בין השינויים בסביבה לבין האופן בו חשבנו עליה והאופן בו התנהלנו בתוכה עד כה. כלומר, האסטרטגיה מחפשת את ההיסט, המגדיר את 'מה השתנה' שמחייב אותנו להשתנות?

האסטרטגיה מתניעה, מחוללת, חשיבה אופרטיבית, שתניב מבנה תפיסתי חדש, שינוי עצמי רב-מימדי נדרש (בתפיסה בארגון ובשיטות הפעולה) ופעולות למימושו, כלומר – מערכה. גיבושה של המערכה כמסגרת תפיסתית שנועדה לאפשר את האסטרטגיה, היא נושא לבירור משותף עם המצביא (האדריכל) הפועל בסביבת האמצע, המאפיינת את סביבת האמנות האופרטיבית.

פרסומי מרכז דדו, מבוא לאמנות אופרטיבית

אסטרטגיה משמעותה הסתכלות חיצונית אל מציאות מתהווה. אסטרטגיה עניינה בשינויים ובכיוון אל העתיד, אל דברים תופעות ומעשים שטרם התנסינו בהם. תכליתה היא הבנת ופירוש המציאות המתהווה כל הזמן כייעוד קבוע. אסטרטגיה היא בחינת הפוטנציאל, הצבאי, המדיני, החברתי, הנגזר מהקונסטלציה המתהווה. היא מאפשרת לבנות מערכת הגיונית המפעילה את הפוטנציאל הצבאי. לכן, אסטרטגיה אינה חומר שנכתב, אושר ונקבע, אלא מערכת שלומדת כל הזמן, משום שהעולם משתנה כל הזמן. אין אסטרטגיה אוניברסאלית, היא תמיד תלוית הקשר. לפיכך אין תהליכים אסטרטגיים אוניברסאליים משום שהעולם אינו סביבה אחידה. יתר על כן, אסטרטגיה קבועה, לכאורה מצפן להווה ולעתיד, עלולה להתברר כלא רלוונטית משום שהמציאות טבעה להשתנות, לעתים במהירות ובמפתיע.

דב תמרי, תפיסת הביטחון של ישראל – הגדרות ומאפיינים


אסטרטגיה ואי וודאות

האסטרטגיה היא ממלכת אי הוודאות. כל תופעה היא ייחודית בהגדרתה, כל ארגון הוא שונה, הסביבה (השוק במקרה העסקי) מורכבת ודינאמית, וגם המטרות הארגוניות משתנות. המחשבה שיש מרשם שיסגור לנו את בעיית האסטרטגיה מנוגדת לטבע הכי בסיסי של אסטרטגיה.

יותם הכהן, מאגיה אסטרטגית


אסטרטגיה ותכנון

למרות שהתכנון האסטרטגי מוצג כדרך למכוונות עתידית יותר, רוב המנהלים יודו - אם ילחצו עליהם - שהתכניות האסטרטגיות שלהם עוסקות בבעיות של היום יותר מאשר בהזדמנויות של המחר

גרי המל ו-סי.קיי. פרהלד, Strategic Intent, מתורגם אצל סנג'י, הארגון הלומד, עמ' 217


המקום היחיד שבו ניתן לדבר על "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא או בסביבה טקטית, סגורה, בה כל המשתנים ידועים, או בסביבה האלוהית עליה נאמר משפט זה במקור. לנו, בני האדם העוסקים באסטרטגיה, יש רק את ממלכת אי הוודאות, וסוף המעשה קשור למחשבה תחילה באופן רופף למדי. אסטרטגיה בעולם כזה היא בוודאי לא סוף מעשה במחשבה תחילה, מחשבה מלווה שמאפשרת עשייה רלוונטית, שבתורה מאפשרת חשיבה חדשה. אם תרצו, סוף מחשבה נמצא במעשה תחילה, וחוזר חלילה.

יותם הכהן, ישראליזם, הרוורדיזם וניהול מערכתי

Virtually every time the word “strategy” is used, it is paired with some form of the word “plan,” as in the process of “strategic planning” or the resulting “strategic plan.” The subtle slide from strategy to planning occurs because planning is a thoroughly doable and comfortable exercise.

Roger L. Martin, The Big Lie of Strategic Planning, HBR


אסטרטגיה ושאלת טווח הזמן

טקטיקה טובה לשנים רבות - הצבא משנה תרגולות פעם בכמה עשורים;

תכניות אופרטיביות טובות לשנים ספורות - האויב משתנה ואנחנו משתנים איתו;

אסטרטגיה זה למחר בבוקר...

~ אהוד ברק


מתי צריך אסטרטגיה?

האסטרטגיה היא עיסוק מתמיד ומתמשך, שכן השינויים בסביבה אינם פוסקים לעולם. גם הסביבה עצמה, כלומר מרחב העיסוק האסטרטגי, אינה קבועה ונתונה, ולפיכך, הבירור האסטרטגי נדרש להגדיר לעצמו, מעת לעת, את מרחבי העניין הרלבנטיים.

פרסומי מרכז דדו, מבוא לאמנות אופרטיבית


אסטרטגיה ואפקטיביות תפעולית

בעוד שאפקטיביות תפעולית מכוונת להשגת מצוינות בפעילויות או פונקציות נפרדות, אסטרטגיה עוסקת בחיבור בין הפעילויות השונות

מייקל פורטר, What is strategy?


אסטרטגיה ועשייה

אסטרטגיה אפקטיבית קושרת בין הפעולה לחשיבה, כלומר - גם בין היישום לגיבוש. אנו בוודאי חושבים כדי לפעול, אבל אנו גם פועלים כדי לחשוב. אנו מנסים דברים והדברים שבסופו של דבר מצליחים מתכנסים לאורך זמן לכדי דפוסים שנהפכים לאסטרטגיות. אין מדובר בהתנהגות שגיונית של אנשים לא מאורגנים, אלא המהות היסודית של למידה אסטרטגית.

הנרי מינצברג, ברוס אלסטרנד וג'וזף לאמפל, ספארי אסטרטגיות (בתיקוני תרגום, עמ' 71-72 באנגלית)


גיבוש אסטרטגיה

The dirty little secret of the strategy industry is that it doesn’t have any theory of strategy creation.

Gary Hamel, Killer Strategies That Make Shareholders Rich The Top Companies Thrive..., Furtune 1997