7,737
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
==חזון גלוי לעומת חזון סמוי==
{{תמונה|https://blogreutheb.files.wordpress.com/2012/09/d7aad79ed795d7a0d794-d79cd791d79cd795d792-11.png|חזון כתמונת עתיד ידוע שמסייעת להתמודד עם אינספור אי-ידיעות בדרך. מתוך בלוג ראות|300}}
[[ייעוץ אסטרטגי]] החותר לניסוח חזון ברור מתייחס להיבט הגלוי של החזון. לפי גישת דואלוג לארגונים, הרובד המכריע בארגונים איננו זה [[המוצהר]], אלא [[הקייםהממשי]] הסמוי לרוב מן העין. ארגונים מכילים תמיד היבטים רבים שהנם סמויים מן העין המאפשרים את הפעולה המשותפת בארגון. בין היבטים אלו ניתן לזהות גם חזון לא מוצהר שנוכחותו מאפשרת לעובדים בארגון לשתף פעולה למען מטרות שאינן נוכחות בהווה (זהו חלק מרכזי מן [[הסוד הארגוני]].
החזון [[המוצהר]] והחזון [[הקייםהממשי|הסמוי]] מקיימים יחסי גומלין ענפים. '''במצב בריא,''' הם מזינים זה את זה, כאשר החזון המוצהר מאפשר לבטא היבטים מן החזון הסמוי, לנתח אותם בכלים מודעים, להפיץ אותם ברחבי הארגון ואף החוצה, ומתוך כך להשפיע על החזון הסמוי, המניע את העובדים בפועל. '''במצב משברי''', הקשר בין החזון הגלוי והסמוי נפרם, ומתוך כך מתחוללים כמה תהליכים הרסניים:
:* '''העובדים מואסים בשיח החזון האסטרטגי''' - במקום שבו החזון איננו מבטא יותר את מה שמתרחש בפועל בארגון, נוצרת ציניות כלפי שיח החזון הנתפס כמנותק ומונחת [[מלמעלה למטה]]. המאיסה הזו היא כלפי השיח כמו גם כלפי מי שמחולל אותו (לרוב - ההנהלה).
:* '''העיסוק בחזון הופך להיות מלאה''' - הדיון החוזר ונשנה בחזון איננו מחובר ל[[בינה]] הארגונית (הידע המעשי) ולכן העיסוק בו נובע יותר מידע מוקדם ומטיעונים לוגיים. דיונים מן הסוג הזה גורמים להתנתקות של העובדים מן הדיון באופן שפוגע בנוכחות הכללית בתוכו.