הבדלים בין גרסאות בדף "Disruption Forces"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
* [[#רגולציה|רגולציה]] | * [[#רגולציה|רגולציה]] | ||
* [[#מתחרים|מתחרים]] | * [[#מתחרים|מתחרים]] | ||
| − | * [[#מגמות | + | * [[Disruption Forces#מגמות לקוחות ומשתמשים|מגמות לקוחות ומשתמשים]] |
{{!}} | {{!}} | ||
* [[#פוליטיקה|פוליטיקה]] | * [[#פוליטיקה|פוליטיקה]] | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
=== מתחרים === | === מתחרים === | ||
| − | === מגמות | + | === מגמות לקוחות ומשתמשים === |
== Over-market (מחוץ להיגיון השוק) == | == Over-market (מחוץ להיגיון השוק) == | ||
| + | לכוחות הפועלים | ||
=== פוליטיקה === | === פוליטיקה === | ||
| שורה 53: | שורה 54: | ||
== דוגמה: מחאת הקוטג׳ == | == דוגמה: מחאת הקוטג׳ == | ||
| + | קרן אייפקס שכרה את שירותיה של חברת הייעוץ מקינזי בכדי לייצר תכנית עסקית לחברת תנובה שתוביל לשיפור ברווחיות החברה. המחקר שערכה מקינזי, לאור הבנת נתח השוק של תנובה תחום גבינת הקוטג' והגבינות הצהובות, המליץ על העלאת מחירים שתתורגם באופן ישיר לרווחיות החברה. הכלכלנית הראשית בתנובה באותו זמן, ד"ר שולה פסח התריעה כי העלאת המחירים עלולה "להתפוצץ לחברה בפרצוף". | ||
| + | |||
| + | זמן לא רב מאוחר יותר, החל חרם צרכני על תנובה שכונה "מחאת הקוטג'". הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו של [[גבולות המערכת]] הרחבים. נתח השוק אינו מספק כדי להבין את הרווחיות של המוצרים. הצרכן איננו רק קונה (shopper) בשרשרת המכירה אלא גם מוחה פוטנציאלי. התהליכים הכאוטיים שהחלו במחאת הקוטג' מובילים להפסדים מתמשכים בתעשיית החלב הישראלית מעבר לכל הערכה שחברת ייעוץ יכולה היתה להעריך. | ||
| + | |||
| + | הדוגמה של מחאת הקוטג׳ מציגה כיצד כוחות חוץ-שוק של '''החברה האזרחית''' ו'''התרבות''' משפיעים בצורה דרמטית על הפעילות בתוך תחומי היגיון השוק, ובייחוד על התנהגות הלקוחות באופן שמאוחר יותר משפיע גם על '''התחרות''', ו'''הרגולוציה'''. הבנה בזמן אמת של פוטנציאל ההשפעה של המגמות באיזורים אלו היתה יכולה למנוע הפסדים משמעותיים. | ||
== השוואה למודל PESTEL == | == השוואה למודל PESTEL == | ||
גרסה מ־12:27, 27 בדצמבר 2019
מודל Disruption Forces מתאר את 10 הכוחות המרכזיים המייצרים שיבוש בשוק העולמי במאה ה-21, אותם יש לבחון במהלך תהליך אסטרטגי במסגרת ניסוח הסביבה החיצונית בעבודה עם המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית.
| In-market (כוחות הפועלים בתוך היגיון השוק) | Over-market (כוחות הפועלים מחוץ להיגיון השוק) |
|---|---|
In-market (כוחות הפועלים בתוך היגיון השוק)
הכוחות הפועלים בתוך היגיון השוק הם אלו ש״משחקים״ את המשחק העסקי במטרה לייצר ערך ורווח ברמה האישית והארגונית. הכוחות הללו לרוב יותר מוכרים לחברות ובמסגרת עבודה עם המודל רצוי להבין מה חדש ומאתגר מקרב מגמות אלו.
מגמות טכנולוגיות
טכנולוגיה נתפסת כמשבש החשוב ביותר בזירה העסקית והחברתית בעידן הנוכחי. תהליך אסטרטגי יבחן את ההשפעות של הטכנולוגיה על כל תחומי הליבה של של העסק, החל מהתהליכים הפנימיים ועד להשפעה על מוצרים מתחרים ומגמות המשתמשים. הטכנולוגיה מהווה בסיס ליצירת היסט אסטרטגי שלילי, אבל גם ליצירת פוטנציאל חיובי לפריצות דרך.
מגמות כלכליות
מגמות גלובליות
מגמות מקומיות
רגולציה
מתחרים
מגמות לקוחות ומשתמשים
Over-market (מחוץ להיגיון השוק)
לכוחות הפועלים
פוליטיקה
חברה אזרחית
דמוגרפיה
סביבה
תרבות
- זרמי עומק תרבותיים
- מדע
- תרבות פופולארית
- רוח הזמן (zeitgeist)
דוגמה: מחאת הקוטג׳
קרן אייפקס שכרה את שירותיה של חברת הייעוץ מקינזי בכדי לייצר תכנית עסקית לחברת תנובה שתוביל לשיפור ברווחיות החברה. המחקר שערכה מקינזי, לאור הבנת נתח השוק של תנובה תחום גבינת הקוטג' והגבינות הצהובות, המליץ על העלאת מחירים שתתורגם באופן ישיר לרווחיות החברה. הכלכלנית הראשית בתנובה באותו זמן, ד"ר שולה פסח התריעה כי העלאת המחירים עלולה "להתפוצץ לחברה בפרצוף".
זמן לא רב מאוחר יותר, החל חרם צרכני על תנובה שכונה "מחאת הקוטג'". הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו של גבולות המערכת הרחבים. נתח השוק אינו מספק כדי להבין את הרווחיות של המוצרים. הצרכן איננו רק קונה (shopper) בשרשרת המכירה אלא גם מוחה פוטנציאלי. התהליכים הכאוטיים שהחלו במחאת הקוטג' מובילים להפסדים מתמשכים בתעשיית החלב הישראלית מעבר לכל הערכה שחברת ייעוץ יכולה היתה להעריך.
הדוגמה של מחאת הקוטג׳ מציגה כיצד כוחות חוץ-שוק של החברה האזרחית והתרבות משפיעים בצורה דרמטית על הפעילות בתוך תחומי היגיון השוק, ובייחוד על התנהגות הלקוחות באופן שמאוחר יותר משפיע גם על התחרות, והרגולוציה. הבנה בזמן אמת של פוטנציאל ההשפעה של המגמות באיזורים אלו היתה יכולה למנוע הפסדים משמעותיים.
השוואה למודל PESTEL
מודל Disruption Forces ממשיך ומדייק את מודל PESTEL בהתאם לצורך העולה מתוך תהליכים אסטרטגיים כיום, ולאור הנסיון של דואלוג בהתבסס על הנקודות הבאות:
- ה-PESTEL כללי מדי - הנקודות שהוא מעלה נכונות אבל לא מספקות כיוון ולא מכווינות לאתגר ולהזדמנות שבשינויים. בשל כך שימוש במודל ה-PESTEL מוליד לרוב דיון כללי שאינו משרת את התהליך האסטרטגי.
- הקטגוריזציה של ה-PESTEL היא אקדמית ולא עסקית - המודל נותן דגש רב מידי לכוחות חוץ-שוק (over-market) ופחות מדי לכוחות הפועלים בשוק ולא עוסק באופן מספק בהשפעה של אלו על אלו.
- מודל PESTEL מתקשה לעסוק בהשפעה של העמודות אחת על השניה - השיבוש העמוק מתחיל כאשר יש התלכדות מגמות בכמה זירות. מודל PESTEL המבוסס על 6 עמודות מתקשה להציג את הקשרים הללו ולעסוק בהשלכות שלהם.
השוואה למודל 5 הכוחות של פורטר
קיים דמיון בין מול Disruption Forces לבין מודל 5 הכוחות של פורטר, שעוסקים בהבנת הסביבה החיצונית לחברה. במשך השנים עלתה ביקורת על מודל חמשת הכוחות כמודל שרלוונטי בעיקר לעולם הקמעונאות ולתחום הסחורה (commodity), ולא מסייע בניהול של עסקים טכנולוגיים ושל מוצרים ייחודיים. בנוסף הוא מתעלם לחלוטין מכוחות שהם מחוץ להיגיון השוק הקיים שלעיתים משבשים באופן נרחב יותר.